יש לי שיעורי בית- חלק ג’

“אמא, היום המורה לא נתנה לנו שעורי בית. אני יכולה לרדת לשחק?”… “מירי, מתוקה שלי! את אומרת לי את המשפט הזה כמעט כל יום, ובסוף המורה כותבת לי ביומן, שאת לא מכינה שיעורים באופן קבוע. בואי נבדוק שוב, אולי שכחת איזה דף עבודה קטן או איזה עמוד בספר בחשבון “.

פעילויות קבועות או גורמי לחץ

שעורי הבית כבר נהיו לחלק בלתי נפרד משגרת יומנו. במשפחות המסודרות, הם נהיו חלק “מפעילויות- קבועות” בסדר היום שלנו בשעות אחה”צ, אבל בד”כ אצל כמעט כולנו, הם חלק מגורמי הלחץ של פעילויות אחה”צ: כזמן המשחקים, ארוחת הערב, מקלחות וזמן ההשכבה לישון .

בשבוע שעבר, שאלנו את שאלת השאלות של הסדרה הנוכחית: מה גורם לילד, להימנע מביצוע המשימה שכביכול הוא מסוגל לבצע? מדוע הוא עדיין לא מוכן לקבל את המטלה הזו, שלכאורה הוא כבר רגיל לבצעה במשך זמן רב? או בקיצור, מדוע הוא מנסה להתחמק מהכנת השיעורים מידי יום?

הסברנו שלפני שאנחנו נטפלים לילד ומפילים עליו את האשמה, חשוב מאוד לבדוק- האם הילד בכלל, מסוגל להכין את השיעורים בעצמו? האם השיעורים מותאמים לרמתו? האם הסביבה שבה הוא נמצא, תורמת או מפריעה להכנת השיעורים? יכול מאוד להיות, שהילד נדרש לעשות שיעורים ועבודות, שהם מעבר ליכולתו. או שסביבת הלמידה בבית, אינה מאפשרת לו להכין את השיעורים. דיברנו על קשיים בהכנת שעורי הבית ונתנו מספר עצות להכנתם.

שעורי הבית, תועלת או מטרד?

השבוע בע”ה נחשוב ביחד על משמעות שיעורי הבית ונשאל: מה בעצם תפקידם של שעורי הבית, ובמה הם מועילים לילד ולנו. ולמה עלינו בכלל לדעת?! הרי בכל אופן הם עובדה קיימת שאינה תלויה בנו, שהרי אף אחד לא שאל אותנו לנחיצותם ?

עלינו לדעת, שכמו כל פעולה, שכאשר אנו מבינים את חשיבותה- אנו עושים אותה במדויק ובשמחה, ואם אנו לא מבינים את חשיבותה- אנו מנסים להתחמק, לרמות, או מתרשלים בעשייתה. לכן עלינו לברר בדעתנו: מה בעצם תפקידם של שעורי הבית, ובמה הם מועילים לילד ולנו ?

הדוגמה הבאה תוסיף לנו ביאור: “אבא! יש לי שעורי בית בחשבון. נו דודי, אתה לא נורמאלי? עוד פעם אתה נזכר בעשר וחצי בלילה שיש לך שעורי בית? נו טוב, תוציא מהר את הספר, אני בא לעזור לך ונגמור את זה מהר” דיאלוג מוכר, לא???  

הורים יקרים! מאחר ואנו ההורים שותפים בעל כורחנו בהכנת שעורי הבית של הילד, אנו צריכים להבין, מה תפקידם או מה המטרה של שיעורי הבית. כאשר נבין מה תפקידם של שעורי הבית ובמיוחד כאשר נשכיל להבין את חשיבותם, נוכל גם להפיק מהם את התועלת ולא נתייחס אליהם כאל “מטרד “.

שיעורי נקמה

שמעתי פעם אמא אחת שאמרה: “אני יודעת שהמורה של הבת שלי, שולחת הרבה שיעורים, כדי להתנקם בנו ההורים, בגלל שהבנות מפריעות לה בכיתה”. מה דעתכם?!  

הורים יקרים, עלינו להפנים, ששעורי הבית בפירוש לא נועדו “להתנקם” בנו. אדרבה, כאשר נכיר בחשיבות שעורי הבית, אזי זה יקל עלינו לסייע לילדינו בהכנתם ולפנות לכך זמן מסדר יומנו העמוס, בדיוק כפי שאנו מפנים זמן ודואגים לקלח את ילדינו או להאכיל אותם .

מטרתם של שעורי הבית היא חיובית ומועילה, על אף שהיא גוזלת את זמנם של ילדינו ושלנו.  

נכון, שעורי הבית הם “פרוייקט” לא כ”כ קל ובמיוחד במשפחות בהם יש מספר ילדים, הם גוזלים לנו זמן יקר ובמיוחד את הזמן של אחה”צ והערב. אך כאשר נבין את התועלת שבהם, נוכל “להתארגן” ולהיות מוכנים להכנתם ואפילו נצליח ליהנות מהם .

שותפות ותמימות דעים

הורים יקרים, שעורי הבית, הם כלי נפלא להוביל את הילד להיות מחונך יותר ולומד יותר, אך כמו בכל פעולה חינוכית- בכדי להשריש את הפעולה בילד, דרושה שותפות של שני ההורים וצעידה יד ביד עם הילד לקראת המטרה. ויכוחים ודעות שונות בין ההורים יכולים להיות. אך כמובן לא ליד ולא על חשבון הילד. כאשר מסיימים את הדיונים ומגיעים להחלטה, חייבת להיות גם תמימות דעים .

במשפחות בהם אין דעה מגובשת אחת וכל אחד מההורים מושך “לצד שלו” התבוסה ניכרת וידועה מראש. הסיפור הבא על חוסר שיתוף פעולה בין ההורים, בהכנת שעורי בית של הילד, תמחיש לנו את חריפות הבעיה  .

מעשה בדני, ילד בכיתה ד’ הסובל מקשיים בלימודים. האבא חוזר בערב הביתה ואשתו מספרת לו, שניסתה לשבת עם הבן ולעזור לו להכין שיעורים בחשבון, אך הוא סירב. הבעל, עייף ויגע, מרגיש בתוך בקשת אשתו, את רצונה שייכנס לתמונה ואומר לה: “תעזבי אותו. הוא כבר ילד גדול, זה שעורי בית שלו, שילמד להסתדר לבד”. אשתו קולטת את התנערותו מאחריות וכועסת: “בטח, לך לא איכפת. אתה חוזר מאוחר וכל העומס נופל עלי”. הבעל מרגיש מותקף ומתקיף בחזרה: “את רק מקלקלת אותו, בכך שאת רוצה שכל הזמן יישבו לידו”. זה באמת כבר יותר מדי עבור האישה והיא מחזירה לו בכעס רב: “איך אתה מעז להאשים אותי, כשאתה לא נוקף אצבע בבית הזה”   …

תראו מה קרה! מסכסוך מקומי על עזרה בהכנת שעורי הבית, התפתחה מלחמת עולם. מה עם הילד? כמובן, בעיית הילד בגישה הזו, לא נפתרה. לכן כדי לראות תוצאות טובות- חשוב מאוד, לעבוד על שיתוף פעולה של ההורים בינם לבין עצמם ובינם לבין הילד.  

בהצלחה! המשך בע”ה בשבוע הבא!