כוחו של יעקב אבינו
אשר בני ישראל צועקים הם נענים, כי כח זה ניתן להם. ומוסיף המדרש ואומר שמצינו בתורה שיעקב מתגאה בירושתו, ואומר: ״ונצעק אל ה׳ אלוקי אבותינו וישמע ה׳ את קולנו וגו׳ ויוציאנו ממצרים״
בפרשותינו (כז, כב) כאשר הגיע יעקב על יצחק אבינו ויצחק מישש את יעקב אמר: “ויאמר הקול קול יעקב והידיים ידי עשו “.
מילים מעטות אלו שאמר יצחק אבינו מבטאות את הכח המיוחד שניתן בידיו של יעקב אבינו ע”ה, ושל כל עם ישראל הבאים אחריו. חז״ל לומדים מפסוק זה שהקול הוא הכח של יעקב, וכך אמרו: ״אין יעקב שולט אלא בקולו, ואין עשו שולט אלא בידים״ (בר״ר סה, כ).
וכן אמרו עוד(שמות רבה כא, א): ״שתי ירושות הנחיל יצחק לשני בניו, הנחיל ליעקב את הקול, וכן הוא אומר: ׳הקול קול יעקב’, והנחיל לעשיו את הידיים שנאמר: ׳והידיים ידי עשו״׳. וביאר ה״עץ יוסף״, היכן מצינו שיצחק אבינו הנחיל אותם לבניו? שנאמר בהמשך הפסוק (פסוק כ״ג): ״ויברכהו״. למדו חז״ל מכך, שיצחק ברכו בזה שיהיה הקול קול יעקב, ואז יהיה לו כח וממשלה על הכל.
ומהו קולו של יעקב? – זהו קול התפילה, כמבואר בדברי המדרש (שמו״ר שם) שמפרש כי זהו מה שנאמר: ״צעקו וה׳ שמע״ – כאשר בני ישראל צועקים הם נענים, כי כח זה ניתן להם. ומוסיף המדרש ואומר שמצינו בתורה שיעקב מתגאה בירושתו, ואומר: ״ונצעק אל ה׳ אלוקי אבותינו וישמע ה׳ את קולנו וגו׳ ויוציאנו ממצרים״ (דברים כו).
וכן לעתיד לבוא יעקב נוטל שכרו בקול, שנאמר: ״קול ששון וקול שמחה״. זוהי הברכה של יעקב, וזו ההצלחה של יעקב – קול התפילה שקיבל כדי לפנות אל הקב״ה שומע התפילו . וכן מצינו שאמר משה רבינו למלך אדום ע״י שלוחיו, שכאשר היינו במצרים נגאלנו ע״י ״וישמע קולנו״ (במדבר כ, טז), ופירש רש״י: ״בברכה שברכנו אבינו ׳הקול קול יעקב’, שאנו צועקים ונענים״ .
וכן כתב בספר ״כד הקמח״ לרבינו בחיי(ערך תפילה), שעיקר כוחן של ישראל אינו אלא תפילה, שנאמר: ״הקול קול יעקב״. וכן מצינו עוד פסוקים המורים על ענין זה, כמו שנאמר: ״כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו, כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם״ (תהלים מד, ד). וכן דוד המלך אמר: ״כי אתה בא אלי בחרב ובחנית, ואני בא אליך בשם ה׳ צבקות״.
ללמדנו שאין כוחן של ישראל אלא בפה, ובזה יש לנו כוח עצום. זו היא המתנה והברכה שקיבלנו, שאנו מתפללים ונענים. ואכן התפילה היא עצת העצות לכל עניין שרוצים להשיג וכמו שמביא רבינו בליקו”מ (תורה קא), שעניין ריבוי התחינות ובקשות והתבודדות, דהיינו לפרש שיחתו בינו לבין קונו, לבקש מלפניו שיקרבהו לעבודתו יתברך, הוא עיקר כלל ושורש ויסוד של כל העצות להתקרב לה’ יתברך, כי רק על ידי זה זוכים לנצח את המלחמה, דהיינו מלחמת היצר, ואם יהיה האדם חזק בזה, כלומר שיהיה אמיץ מאוד להתמיד ולהתפלל ולהתחנן לפני ה’ יתברך תמיד, יהיה איך שיהיה, אז בודאי ינצח המלחמה. אשרי לו .
ומסביר שם, מדוע העצה הזו היא עיקר ושורש ויסוד של כל העצות?
מחמת שאף על פי שישנן עצות רבות להתקרב לה’ יתברך, שכולן טובות, ונכונות ומועילות מאוד, אולם על פי רוב קשה מאוד לקיים את העצה עצמה, על כן העיקר הוא להרבות בתפלות ותחינות ובקשות יהיה איך שיהיה, ואז ה’ יתברך יעזור לו לקיים גם את אותן העצות האחרות, ומלבד מה שזכה כבר להתקרב אל ה’ על ידי עצם התפלה אליו, עוד יזכה למדרגות נוספות ולקיום כל התורה כולה. השם יזכנו להרבות בתחינות ובקשות.
הרב נחמן ארוש במסר מיוחד לפרשת תולדות:
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור