יש לי שעורי בית- פרק ד’

הורים יקרים, מאחר ואנו ההורים שותפים בעל כורחנו בהכנת שעורי הבית של הילד, אנו צריכים להבין, מה תפקידם או מה המטרה של שיעורי הבית. כאשר נבין מה תפקידם של שעורי הבית ובמיוחד כאשר נשכיל להבין את חשיבותם, נוכל גם להפיק מהם את התועלת ולא נתייחס אליהם כאל “מטרד    “.

עלינו לדעת, שכמו כל פעולה, שכאשר אנו מבינים את חשיבותה- אנו עושים אותה במדויק ובשמחה, ואם אנו לא מבינים את חשיבותה- אנו מנסים להתחמק, לרמות, או מתרשלים בעשייתה. לכן עלינו לברר בדעתנו: מה בעצם תפקידם של שעורי הבית, ובמה הם מועילים לילד ולנו? לכן, השבוע הנושא הוא: מה בעצם תפקידם של שעורי הבית, ובמה הם מועילים לילד ולנו.      

מטרות שעורי הבית         .

יש לנו ב”ה מספר מטרות חשובות, שייכתבו במהלך הפרקים הבאים. כל אחת חשובה וצודקת מקודמתה. השקיעו בע”ה חשיבה זוגית משותפת על המטרות ובחנו בעצמכם את נחיצותה וחשיבותה. לדעתי חשוב לשוחח על כך עם הילדים ולהראות להם את החשיבות של שיעורי הבית לאור המטרה.

1.למידה עצמית

מטרת העל של שעורי הבית היא, להפוך את הילד מתלמיד- ללומד עצמאי. בכיתה, התלמיד שומע, מעבד את מה ששמע מהמורה ומפנים את החומר הלימודי. כאשר ישנם מטלות לימודיות, הוא יכול לעשותם ביחד עם חברו לספסל הלימודים, או להעתיקם ממנו בשלמות. שעורי הבית נועדו לתת לילד הזדמנות, להתאמן בכוחות עצמו, על החומר הנלמד בכיתה.  

האימון העצמי, בצורה של הכנת שיעורי בית חשוב מאד, כי הוא מהווה בסיס להעמקת הידע ושליטה במיומנויות למידה  .

תוך כדי הכנת שעורי הבית במקצועות השונים, הילד מתוודע למיומנויות שונות של למידה עצמאית, קבלת החלטות, פתרון בעיות ומילוי משימות   .

למידה עצמית זו והמגוון של מיומנויות הלמידה אשר הילד ירכוש בשנים הראשונות ובהמשך שנות לימודיו בבית הספר, ילוו אותו בהמשך דרכו בחיים.   

תלמיד שלא רכש הרגלי ומיומנויות למידה עצמיות, יגיע לא מוכן לכיתות הגבוהות יותר של בית הספר ויתקשה להתמודד עם סגנונות ומיומנויות למידה שלא הורגל בהם. הוא יתקשה לסמוך רק על הזיכרון שלו ותהיה לו בעיה לארגן באופן יעיל את החומר וללמוד באופן עצמאי בבית.    

בל נשכח שעם השנים, רמת הלימודים הנדרשת מהילד עולה, ולתלמיד לא מיומן, אין ב”ארגז הכלים” שהוא נושא עמו את היכולת להתמודד עם כמויות רבות של חומר ואז הפער בינו לבין הדרישה ממנו הולך וגדל.

לעומת זאת, תלמיד שהכין כל יום ש”ב והתמודד עם המטלות שנדרשו ממנו, גדל עם החומר הלימודי ובמשך השנים תוך כדי עבודות הבית, הוא פיתח מיומנויות למידה עצמיות שיעזרו לו להתמודד עם חומר מורכב וקשה יותר. לסיכום! תלמיד המכין שעורי בית, הוא תלמיד מיומן יותר וחכם יותר. תלמיד זה נהנה מהלימוד בכיתה, שואף להצטיינות ולהעמקת ידע.

2.מניעת בטלה

לעיתים קורה ואנו המבוגרים יושבים שעות רבות בבטלה ומחפשים במה להעביר את הזמן. קוראים לזה “משעמם לי”. ואני לא מדבר על אותם ה”מכורים” לשעמום, כמו אנשים הצופים באופן קבוע, בטלוויזיה או בסרטים, אינטרנט, חדשות, עיתון, משחקים בפלאפון, רשתות חברתיות, שיחות חברים ריקות מתוכן, שוטטות ברחובות או בקניות וקניונים וכו’ וכו’ שכל אלו נובעים משעמום, חוסר מעש וריקנות פנימית. ידוע שרעה חולה זו של השעמום, היא “אם כל חטאת” ועל זה מדריך אותנו התנא באבות )פרק א משנה י( “אהוב את המלאכה” וכותב רבי עובדיה מברטנורא: “אפילו יש לו במה להתפרנס, חייב לעסוק במלאכה. שהבטלה מביאה לידי שעמום”. ומאוד מאוד, הקפידו רבותינו שלא יהא אדם הולך בטל, שהבטלה מביאה לידי שעמום ולידי עבירה.

ובספר אורחות צדיקים מביא: שלכך נגזרה גזירת השכחה, שיהא אדם עוסק בתורה כל ימיו, ומתוך כך אינו בא לידי חטא. שהתורה מביאה לידי מעשים טובים וזכות, כי כאשר הוא עוסק בתורה והוגד לו עונש העבירות וזכות המצוות, אז נותן אל לבו לעשות הטוב. ויגיעת התורה משכחת ומונעת אותו מן העוון, אבל הבטלה גוררת את העוון ומורידתו לשאול.  

כה חמורה הבטלה ובמיוחד אצל הנשים, עד שאומר רבי אליעזר בגמרא(כתובות דף נט/ב): אפילו הכניסה לו מאה שפחות, )דהיינו- שכשהתחתנה האישה, הביאה מבית אביה כנדוניה, 100 שפחות שיעבדו בביתה, אעפ”כ( כופה לעשות בצמר (הבעל מכריח את אשתו לעשות מלאכה בבית, כמו, לסרוג(. שהבטלה מביאה לידי זימה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה )דהיינו- אם הבעל נודר שאשתו לא תעבוד), יוציא וייתן כתובה )מחויב לגרש אותה ולשלם לה כתובתה( שהבטלה מביאה לידי שעמום.

מחקרים מוכיחים, ששעמום זה בגיל בוגר, נובע מהרגל השעמום ושריפת שעות בבטלה, בגיל הילדות. כאשר ילד מתרגל לחזור לאחר שעות לימוד ועבודות בבית הספר, לבית “משעמם” לבית שאין בו “מטלות-לימודיות” הוא במשך הזמן לומד “להתפגר” דהיינו- לחפש מה לעשות עם עצמו. ומזה נובעים כל הבעיות של הנוער של היום שמחפשים כל הזמן- ליהנות, לבלות, להסתובב ולהשקיע את עצמם בקניות ובאכילה וכו’ וכו  ‘

לכן, חסד גדול עושה לנו בית הספר, ששולח לנו כל יום “מטלות חינוכיות” בצורת שעורי בית. כך הילד יודע שיש לו כל יום עבודה בבית וכך הוא אינו משתגע כל יום- מה לעשות עם שעות אחה”צ. המשך בע”ה בשבוע הבא!