בשדי יער- בגן התפילה וההתבודדות: חלק ה’: כח גדול

מעניין כוחו הגדול של הדבור לעורר את הלב, אומר רבנו (לימ”ת צ”ח), שכאשר האדם מרבה לדבר דיבורי תפילה ותחנון, אזי אף על פי שבתחילה הוא מדבר בלי לב, ואף חוזר על אותו הדיבור שוב ושוב, סוף כל סוף הדבור עצמו שמדבר נכנס בלבו ומעורר אותו. ויותר מזה אומר רבנו (שם צ”ו), שיש לדבור כח בפני עצמו לפעול פעולות, עד שיכול ללחוש לרובה שלא יירה, והרובה לא ירה!

ובתורה צ”ט אומר רבנו, שכאשר ה’ יתברך עוזר בהתבודדות, אזי ההתבודדות היא כמו שמדבר איש אל רעהו, כי כשה’ עוזר לאדם ומקרב אותו אזי הוא חש כזו קרבה וקשר עם בוראו, עד שמרגיש הוא את נוכחות הבורא והקשבתו ממש כאילו עומד לידו חבר טוב ואוהב.

עצת העצות

ובתורה ק”א אומר רבנו, שעניין ריבוי התחנות ובקשות והתבודדות, דהיינו לפרש שיחתו בינו לבין קונו, לבקש מלפניו שיקרבהו לעבודתו יתברך, הוא עקר כלל ושרש ויסוד של כל העצות להתקרב לה’ יתברך, כי רק על ידי זה זוכים לנצח במלחמה, דהיינו מלחמת היצר, ואם יהיה האדם חזק בזה, כלומר שיהיה אמיץ מאד להתמיד ולהתפלל ולהתחנן לפני ה’ יתברך תמיד, יהיה איך שיהיה, אז בוודאי ינצח המלחמה. אשרי לו.

ומסביר שם, מדוע העצה הזו היא עיקר ושורש ויסוד של כל העצות? מחמת שאף על פי שישנן עצות רבות להתקרב לה’ יתברך, שכולן טובות ונכונות ומועילות מאד, אולם על פי רב קשה מאד לקיים את העצה עצמה, על כן העקר הוא להרבות בתפילות ותחינות ובקשות, יהיה איך שיהיה, ואז ה’ יתברך יעזור לו לקים גם את אותן העצות האחרות, ומלבד מה שזכה כבר להתקרב אל ה’ על ידי עצם התפילה אליו, עוד יזכה למדרגות נוספות ולקיום כל התורה כולה.

ואומר שם רבנו הקדוש לשונות רבים של חיזוק, וכלל הדברים שאם יהיה האדם חזק ואמיץ בעניין זה של התבודדות, ותפילה ובקשה, אזי – כן היא לשון רבנו – בוודאי סוף כל סוף יענהו ה’ יתברך ויקרבו לעבודתו באמת – בודאי בלי שום ספק!

עוד צריכים לדעת, שהדרך של ההתבודדות היא הדבר היחידי בכל התורה והמצוות, שהוא מיוחד לכל אחד בנפרד, ומותאם באופן אישי לכל אדם ואדם, ושמוליך כל אדם באופן אישי למצוא את שליחותו בעולם הזה ולזכות לחיים מאושרים באמת.