ראיית פני הצדיק

רבינו כותב (ליקו”מ סו) “וְזֶה שׁאָמְרוּ בַּעֲלֵי המוסָרּ “,רָאוּי שֶׁיִמְצָא אֶתּ שׁכְּשֶׁבָּאִים לַצדיק וְרוֹאִים אוֹתו,ֹ בִּבְחִינַת מה שכתוב רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךּ “וְהָיו עֵינֶיךּ הַצדיק, שׁיסְתַּכֵּל בְּעצְמוֹ עַל כָּל המידות, עַצְמוֹ בְּתוֹךְּ הוא אוֹחֵז בָּהֶם עַל – יְדֵי רְאִיַת פנֵי הַצדיק…

אֵיך מּכַּמּובָא וְעַל – כֵּן כְּשׁרוֹאֶה אֶת הַצדיק, שׁהוא בְּחִינַת  יְסוֹ ד הַפשׁוט, שׁממנּו נִמְשׁכין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הוא אוֹחֵז רָאוּי לוֹ שׁיסְתַּכֵּל וְיַרְגִישׁ עַל יְדֵי זֶ ה אֵ יךּ בְּכָל המידות, שׁבָּאִין מִן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שׁנִּמְשׁכִיןּ מֵהַצדיק, שׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפשׁוט … העולה מתוך דברי רבינו כי הצדיק יש בכוחו לגרום לאדם לעשות תשובה וזה עצמו סימן שצדיק זה הוא צדיק יסוד עולם כי הרי הוא מביא אותך לתכלית.

ועל פי זה ניתן לבאר את אשר נאמר בפרשתינו על התגלות יוסף לאחיו ושם כתוב “ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף, … ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו”, וכאן יש להבין ב’ עניינים א’ מדוע נאמר : “כי נבהלו מפניו” ולא “נבהלו ממנו? ב’: מדוע רש”י פירש שנבהלו מפני הבושה” ולא מפני היראה?.

ונראה לבאר בס”ד, שיוסף הצדיק דרכו היה לרדת למקומות הכי אפלים ואל הנשמות האבודות בחושך, כפי שמבואר שיוסף הצדיק ירד אל בני השפחות שהם היו הנשמות שנפלו לצד העבדות ומשם היה מעלה אותם אל הקדושה, והאחים מכיון שלא היו בדרגתו, חלקו עליו וטענו שספק אם יוכל להישאר בדרגתו הקדושה ובמעלותיו התרומיות מאחר והוא יורד למקומות נדחים כאלה. אך יוסף גם כאשר ירד למצרים, עמד והתגבר מול כל ניסיונות ופתויי היצה”ר כחומה בצורה לבל יעבור בו מקרה רעה.

ונשאר בקדושתו ובצדקותו, והאחים שעומדים כעת מול יוסף ושומעים את קולו של יוסף הצדיק! “אני יוסף” פירושו אני אותו יוסף שהיה בבית אבא ונשארתי שלם בתורתי ובצדקותי עם הזקן והפאות. ומפנים קדושות כאלה נבהלו האחים, ולא האמינו שיוסף יוכל להישאר קדוש וטהור עם כל סממני היהדות ולא להיפגע כלל מרוחות הטומאה אשר נשבו במצריים.

מכאלה פנים יש מה להתבייש. ומעתה הבינו האחים כי יוסף תיקן כבר את כל הארבעה יסודות שלו, ולכן כתבה התורה דווקא את המילים “נבהלו מפניו” ולא כתוב נבהלו ממנו לגלות לנו שע”י שרואים פני צדיק אמת זוכים לעשות תשובה ,מפני שמתביישים בעצמנו ורואים היכן אנו אוחזים בעבודת ה’.

וכעת מובנים דברי רש”י שפירש “מפני הבושה” ולא “מפני היראה”. היינו שהם עשו תשובה בגלל שראו את פניו של יוסף ועל ידי זה הם הבינו שיוסף הוא הצדיק יסוד עולם כי הוא גרם להם לעשות תשובה על כל העבר כמו שמובא במדרש רבה שדרשו פסוק זה על ענין התשובה וזה לשון המדרש “אמר אבא כהן ברדלא אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה”.

וזה מה שכתוב בספר לקוטי עצות – ערך גאווה וענוה: “על ידי שמתקרב את עצמו לצדיק האמתי ורואה אותו, מכל שכן כשזוכה לשמע מפיו תורה, על ידי זה זוכה לבושה ותשובה, על ידי זה זוכה שיהיה נחיה אצלו השפלות והענווה הזאת ואז זוכה לענווה אמתית שהוא בחינת חיים נצחיים של עולם הבא” ויהי רצון שנזכה להאמין בכוח רבינו הקדוש ועי”ז נזכה לקבל את אור פניו הקדושות אכי”ר.