ימי השובבי”ם

אנו נכנסים עתה לימי השובבי”ם הקדושים, ששת השבועות הבאים החל מהשבוע פר’ שמות והם פרשיות: ש‘מות ו‘ארא ב‘א ב‘שלח י‘תרו מ‘שפטים הם מסוגלים מאוד לתקן את כל העוונות, בשבועות אלו יש סיוע מיוחד לכל אחד לחזור בתשובה אליו יתברך, עם ישראל שבאותו דור תיקנו את חטא אדם הראשון שעיקרו היה חטא פגם הברית, והמשיכו ברוב סיבלם כל תיקון עד כדי כך שהיום יש לנו כוח בכוחם לתקן חטא זה בימים אלו.

היו צדיקים שנהגו להתענות תעניות בימי השובבי”ם כדי לתקן את כל הפגמים, אבל אנו, בדורות החלושים, לא יכולים לצום, צריכים אנו לראות מה אנו כן יכולים לעשות בכדי לשוב להשם יתברך.

אנו צריכים לזכור את דברי חכמינו הקדושים (ירושלמי ראש השנה פרק ד’ הלכה ח’): “כיון שקבלתם עליכם עול תורה, מעלה אני עליכם כאלו לא חטאתם מימיכם”, כשאחד מקבל על עצמו שעורים קבועים בתורה הקדושה, הרי הוא מנקה מעצמו את כל העוונות אף שכבר עשה מה שעשה.

לכן מי שיש לו שכל, יכניס את עצמו בתורה הקדושה, אזי התורה הקדושה תרחץ אותו מכל העוונות, ויעלה עליו הקדוש ברוך הוא כאלו לא חטא בכלל.

ומובא בחיי מוהר”ן (סימן תקעג) שבשעה שדבר רבנו ז”ל עם רבי נתן ז”ל והפליג אז בשבח עסק התורה כמובא בשיחות הר”ן (שיחה י”ט) שיכולה להוציא את האדם מכל העברות, ושאל אז מוהרנ”ת ז”ל: “ואם אחד הוא בעל עברה ממש רחמנא לצלן?” והשיב לו רבנו ז”ל: וכי אתה יודע גודל מעלת התורה הקדושה? הלא עסק התורה הוא גדול במעלה משמירת הברית, כי ברית ביסוד ואוריתא בתפארת (שמידת התורה היא ‘תפארת’ שהיא גבוהה יותר ממדת היסוד המרמזת על תקון הברית, הינו שאף מי שחטא בפגמים גרועים מאד, עדין כוח התורה גדול יותר ומסגל להוציאו ממקומו ולתקנו).

התורה שאדם זוכה ללמוד משנה אותו לגמרי, הוא נהיה אדם חדש עם רצונות ושאיפות אחרים לגמרי, והיא מוציאה אותו מכל הרגליו הרעים ומביאה אותו קרוב לה’ יתברך.

בכח התורה נזכה לצאת משער הנו”ן אמרו ז”ל (חסד לאברהם מעין ב’ נהר נ) שישראל נתלכלכו כל כך בשיקוצי מצרים עד שבערב פסח נכנסו בהיכל מ”ט של טומאה, ואם ח”ו היו מתעכבים עוד, היו נכנסים בהיכל הנ’ ושוב לא היו יוצאים לעולם, ולא היה להם תקנה עולמית.

רבינו האור החיים הק’ בפרשתינו בפסוק (ג, ח) “וארד להצילו”, מבאר שבזה שנכנסו כלל ישראל למ”ט שערי טומאה, כשיצאו ונכנסו לשערי הקדושה שכנגדן, הוציאו כל ניצוצות הקדושה שנפלו לתוך המ”ט שערי טומאה, ולעומתם התחזקו בשערי הקדושה.

ומוסיף דבר נפלא: והא דלא נכנסו לשער הנ’ – מכיון שלא היה ל’כלל ישראל’ את התורה הקדושה, ולכן אם היו נכנסים לשער הנ’ לא היו יכולים לצאת משם לעולם, אבל בגלות הזה האחרון, מנסה השי”ת אותנו בשער הנ’ כיון שיש לנו את התורה הק’ וזה לשונו הזהב: “דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו להיכנס לשער הנ’ ולהוציא בלעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה” עכלה”ק.

כח התורה הקדושה, היא הנותנת לנו כוח ומחיינו בגלות הנורא והמר הזה, התורה הק’ יכולה להוציא את האדם אפילו מהדיוטא התחתונה, ודכתב רבינו האוה”ח בפרשת אמור )כב, יב( וז”ל: “כי האדם יכול להשיג כפי התעצמותו בתורה… אילו יהיה במדרגה שאין למטה ממנה אם יטרח ישיג הדרגות העליונות כפי שיעור היגיעה” עכ”ל. לכן החלש יאמר גיבור אני ויתחזק לקבוע שיעורים בתורה, ועל ידי כך יוכל לנקות את עצמו מכל העברות ולהיות בריה חדשה ממש.