עניין של זמן
אדם שאין לו סבלנות לא שומע ולא מרגיש ולא רואה את האמונה, ואדרבא, הוא רואה הכול הפוך, הוא כל הזמן מצפה לראות תוצאות מושלמות, והוא לא רואה עד כמה הכול נעשה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב, הוא לא מזהה את התליך הגאולה שהולך ונבנה והולך וצומח.
ההפתעה של רבי אהרן
החסידים של הרב אהרן הגדול מקארלין הופתעו מאוד מהשאלה של רבם, והתחילו לדון ביניהם בקדחתניות. הם ניסו כמה וכמה פעמים להציע בפניו תשובה הגונה, אבל בכל פעם דחה האדמו”ר את דבריהם.
הרבי הגדול, רבי אהרן מקארלין, שאל את החסידים שאלה שנראית פשוטה: “מהי העבירה החמורה ביותר בתורה?” לאחר שראה שהחסידים בכלל לא בכיוון, הוא החליט לתת להם רמז: “זו עבירה שאינה כתובה בתורה!”
ה”רמז” רק בלבל את החסידים עוד יותר, ולאחר משא ומתן ארוך בינם לבין עצמם הרימו ידיים וחזרו לרבם לשמוע את התשובה. התשובה של רבי אהרן הפתיעה אותם מאוד:
העבירה הגדולה ביותר היא העובדה שבן אדם מסתובב בעולם הזה שבעים שמונים שנה ולא יודע שיש לו אבא בשמים שאוהב אותו כבן!
התשובה הזאת הדהימה את התלמידים – אבל אותנו התשובה הזאת לא מפתיעה בכלל. אחרי כל מה שלמדנו והסברנו על העומק שמאחורי השיר “ה’ תמיד אוהב אותי” – לנו הדבר ברור כשמש. האמונה שה’ אוהב אותי, או יותר נכון הידיעה הברורה שה’ אוהב אותי ויהיה לי רק טוב ועוד יותר טוב – היא היסוד של האמונה, והאמונה כוללת את כל התורה כולה. והידיעה שה’ אוהב אותי היא הפנימיות של האמונה.
הכול בנוי על אהבה
הדרך היחידה של היצר הרע להגיע ללב של הבן אדם היא רק להטעות אותו לחשוב שה’ לא אוהב אותו, היא על ידי שמכהה ומטשטש לו את הידיעה שה’ אוהב אותו. כאשר אדם לא מרגיש אהוב, הוא מאבד את כל החשק והמוטיבציה והרצון והשאיפות לעשות טוב ולהשתפר ולהתעלות; וכשהבור ריק, אין בו מים – ואז נכנסים נחשים ועקרבים, ומגיעים כל מיני רצונות רעים שמבלבלים את האדם.
ולכן כאשר רואים בן אדם רחוק רחוק מה’ ר”ל ונכשל בכל מיני עבירות – חייבים לדעת ולהבין שבשורש הדברים הכול מתחיל מכך שהוא לא יודע שה’ הוא אבא טוב שאוהב אותו ורוצה בו ומתפאר בו וחפץ שיתקרב אליו וכל רצונו הוא רק להיטיב לו.
נמצא שהכול עומד על הידיעה שה’ אוהב אותי, וכאשר הידיעה הזאת נחשכת או שהיא חסרה – זה השורש והיסוד לכל העבירות ולכל הריחוק מה’.
נמצא שהשיר שלנו שמתפשט בעם ישראל ומעורר בכל יהודי את האמונה העמוקה שה’ אוהב אותו ורוצה לעשות לו רק טוב – זה תהליך התשובה הגדול והעמוק ביותר, כי השיר הזה גורם לעם ישראל לחזור בתשובה על העבירה החמורה ביותר בתורה, ולהסיר את הגורם והשורש לכל העבירות, ולהתחיל להאמין ולדעת ולהרגיש שה’ אוהב אותם. מכאן ואילך, תהליך התשובה יכול רק להתקדם ולהיות עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.
אין לחץ
אבל צריכים גם סבלנות. כי מכיוון שהאמונה שה’ אוהב אותי ויהיה לי רק טוב היא יסוד האמונה, לכן היא הולכת יד ביד עם הרבה מאוד סבלנות ואריכות אפיים, כמו שאומר רבינו ש”ארך אפיים הוא תלוי בבחינת אמונה”. מדוע אמונה היא סבלנות?
רבינו אומר שאמונה היא הכוח הגדל והצומח. גדילה וצמיחה זה תהליך, זה לא “זְבֶּנְגּ וגמרנו”. תהליך לוקח זמן, וּבְמַהֲלָכוֹ לא רואים תוצאות מהר, אבל כל הזמן יש התקדמות, הגדילה היא תמיד בבחינת “עוד יותר טוב, ועוד יותר טוב”; ואסור לנו להיות קצרי רוח בדרך, אלא להמשיך להאמין שיהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב עד לתוצאות המושלמות.
כמו שכאשר אנחנו מגדלים ילדים אנחנו לא יכולים לצפות שתוך חודש הם כבר ידעו לרוץ, ותוך חודשיים הם יסיימו את הש”ס – אלא אנחנו צריכים לחכות שנים שבהן הילד בכל רגע הולך וגדל הולך ומתפתח, הולך ומוסיף דעת; כך בדיוק בכל תחום בחיים, ובעיקר בתחום גאולת הנפש מהתאוות ומהמידות הרעות, וגאולת הנפש מהפחדים והחרדות ומכל ייסורי הנפש, ואפילו ממחלות גופניות – ככל שאתה מאמין שה’ אוהב אותך ושיהיה יותר טוב – אתה בדרך הנכונה ואתה על המסלול לשיפור, ואז באמת בכל יום הכול נעשה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב, ולכן אל תישבר מכך שאתה עדיין בהתמודדות ולא רואה תוצאות מושלמות.
עד מתי!
בפרשת השבוע שלנו, עם ישראל כבר ראה את המצרים חוטפים שבע מכות אדירות והם כבר לא עובדים בפרך. פרעה ראה את השליטה המוחלטת של הקב”ה בכל הנבראים, דברים מופלאים שלא היו מימות עולם, אפילו החרטומים מודים “אצבע אלוקים היא”. היינו מצפים שפרעה ישחרר את בני ישראל מיד. אבל ה’ מכביד את לבו מכה אחרי מכה, והוא לא נכנע. בחור עקשן.
אפשר לראות את כל הטוב של ה’ שכבר אין עבדות ובני ישראל התעשרו ושכל המצרים כבר רוצים לשחרר אותם ולהמשיך לצפות לגאולה; ומצד שני אפשר להסתכל על זה שהגאולה השלימה עדיין לא באה ולהתייאש. ואכן, היו יהודים שהרימו ידיים והתייאשו מהגאולה!
הייאוש זה בדיוק ההיפך מהאמונה. סדר “זרעים” במשניות שכולו עוסק בגדילה וצמיחה – נקרא סדר “אמונת”, כי אי אפשר לגדל שום דבר בלי אמונה, בלי סבלנות.
היום אנו יודעים שלכל מכה ומכה הייתה מטרה, ושעם ישראל לא יכלו לצאת מעבדות לחרות ברגע אחד, אלא בתהליך ארוך של שחרור נפשי מהעבדות, ובנייה של האמונה שלב אחרי שלב. וגם התהליך הזה שארך כשנה – היה נחשב יציאה ב”חיפזון”, כמו שאנחנו לומדים בפרשה, כי תהליכים כאלה עשויים לקחת שנים.
יותר רשעים מדתן ואבירם?
ולכן במכת חושך מתו רבים מעם ישראל. חז”ל אומרים שאלה שמתו היו הרשעים.
שואל רבינו אשר: הרי אנחנו פוגשים רשעים גדולים שכן יצאו ממצרים, כמו דתן ואבירם, למה הם לא מתו, ובמה הייתה גדולה רשעתם של אלה שכן מתו?
והרא”ש בפירושו על התורה עונה תשובה מדהימה שכאילו נלקחה מתוך ספרי רבי נחמן: אלה שמתו היו אלה שהתייאשו מהגאולה.
ונשאל על הרא”ש: איך זה ייתכן? הרי מכת חושך היא המכה התשיעית! יש יהודים שראו שמונה מכות מדהימות שעל כל אחת ואחת משה עומד ומזהיר מראש ובכל מכה הם רואים איך ה’ מבדיל את עם ישראל ושומר עליהם – ועדיין מתייאשים מהגאולה?!
וצריך לומר שאותם יהודים שהתייאשו, לא הייתה להם סבלנות, הם היו קצרי רוח כמו שאומרת התורה “ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה”, אדם שאין לו סבלנות לא שומע ולא מרגיש ולא רואה את האמונה, ואדרבא, הוא רואה הכול הפוך, הוא כל הזמן מצפה לראות תוצאות מושלמות, והוא לא רואה עד כמה הכול נעשה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב, הוא לא מזהה את התליך הגאולה שהולך ונבנה והולך וצומח.
ולכן אותם יהודים מסכנים התייאשו מהאמונה, ועל פי דברי רבי אהרן מקארלין שֶׁהֵבֵאנוּ – זו העבירה החמורה ביותר, ולכן למרות שהיו רשעים גדולים, כל עוד הם האמינו שה’ אוהב אותם ויש כאן תהליך של גאולה – הם זכו להיגאל, הייתה להם תקווה. אבל אלה שהתייאשו, הם למעשה איבדו את האמונה שה’ אוהב אותם וזו העבירה החמורה ביותר ולכן לא זכו להיגאל.
וגם בימינו, אנחנו רואים דברים מופלאים ושינוי מדהים בעם ישראל, וכוחות אדירים של אמונה שפורצים בעם ישראל. אבל יש כאלה שרוצים לראות את המשיח כאן ועכשיו, ורוצים לראות את כולם חוזרים בתשובה בשלימות כאן ועכשיו; וכולם צריכים להתאזר בסלנות ולהתחזק ולהבין שככל שנראה רק את הטוב, ואיך הטוב הזה הולך וגדל הולך וצומח, ונאמין שיהיה רק טוב ועוד יותר טוב – כך תהליך הגאולה ילך ויתקדם, הגאולה תמשיך לצמוח ביתר שאת כמו שאומרים “מצמיח קרן ישועה”, וכולנו נזכה להיגאל ביחד עם כל ישראל במהרה בימינו אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור