רואים את האחים שלנו
כשיהודי פותח את העיניים לראות את אשתו, אישה את בעלה, לראות את החבר מבית הכנסת, מהקהילה, את השכן שצריך עזרה – הוא יוצא מעצמו ומסלק הרבה מאוד חושך מהחיים שלו, והוא על דרך המלך אל האור הגדול ולגאולת הנפש שלו, כי זאת התחנה האחרונה לפני יציאת מצרים!
“מעולם לא ראיתי את הרב נוהג בחומרא כזאת בפסח”, תמה אחד מבאי ביתו של הרב שטיינמן כשראה אותו מחמיר לשתות מים בפסח מחביות שהוכנו לפני החג מחשש חמץ במי הברז.
הרב התחמק, אבל לאחר שהשמש התעקש ואמר כי תורה היא וללמוד הוא צריך, סיפר לו הרב את הסוד:
לפני שנים הייתי נוהג בחומרה זו בביתי. פעם אחת הביאה לי הרבנית בטעות מים מהברז, וברגע שהבינה זאת, צעקה בקול מר ‘אוי לי שהכשלתי את בעלי בחמץ’ והייתה בצער אדיר. כשראיתי זאת הבנתי שלא נכון לנהוג בחומרה שיכולה לגרום צער לאשתי. וקיבלתי עלי להפסיק את המנהג הזה והסברתי לאשתי שאין שום חשש ורק אז היא נרגעה.
לצערי הרבנית נפטרה השנה, ואין מי שיצטער, ולכן חזרתי למנהגי הישן…
מכות מצרים היו בסדר עולה לפי חומרתן, ומכת חושך היא אחת לפני האחרונה. במכה זו כתוב: “לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו”. אומר בעל חידושי הרי”ם שהחושך הגדול ביותר בחיים של הבן אדם הוא כשאינו רואה את האח שלו, את הצער של האחים שלו, של הסובבים אותו, את הרגשות שלהם, והעיקר של אשתו ושל הילדים בבית!
החושך הזה מביא על האדם מכות קשות, אומר חידושי הרי”ם, עד ש”לא קמו איש מתחתיו” ר”ל. וממילא הצד השני של זה הוא: “לכל בני ישראל היה אור במושבותם”, האור הגדול ביותר בחיים של עם ישראל שכל אחד מרגיש את צרות אחיו היהודים ועושה כל שביכולתו לעזור ולחזק.
כשיהודי פותח את העיניים לראות את אשתו, אישה את בעלה, לראות את החבר מבית הכנסת, מהקהילה, את השכן שצריך עזרה – הוא יוצא מעצמו ומסלק הרבה מאוד חושך מהחיים שלו, והוא על דרך המלך אל האור הגדול ולגאולת הנפש שלו, כי זאת התחנה האחרונה לפני יציאת מצרים!
והדבר הגדול ביותר שצריכים לראות זה המצב הרוחני והצמא הרוחני של עם ישראל, ולהתחיל לצאת לעם ישראל ולתת להם את האור שיאיר גם את החיים שלהם וגם את החיים שלנו. יהי רצון שנזכה.
שבת שלום.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור