שמעת מה קרה?

כשכל העולם מזדעזע – אף אחד לא יכול להישאר אדיש. כולם מגיבים. ובכל זאת אפשר להגיב בהרבה מאוד דרכים.

עם של עבדים שכבוש תחת אימפריה אכזרית, מצליח לנתק את כבלי העבדות, להשמיד את מלכות הרשע, ולצאת על ידי ניסים שמעוררים הדים אדירים בכל העולם – כל העולם כולו מגיב בפחד ובאימה, כל עם כדרכו: “שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, נמוגו כל יושבי כנען”. זה מאוד מובן ומתקבל על הדעת.

אבל ישנו עם אחד שמגיב בדיוק להיפך: הוא הולך להראות לכולם שהאריה לא כל כך מפחיד. העמלקים יודעים שהם הולכים לשלם מחיר כבד, אבל זה לא מעניין אותם והם קופצים לתוך האמבטיה הרותחת. זה כבר לא הגיוני! זה לא מתקבל על הדעת!

כולם ראו את כל זה, אבל לא כולם זכו להגיע למסקנות. יתרו מתעורר מהניסים הגדולים אבל הוא גם מתעורר מהשנאה העיוורת של העמלקים וחושב ומתבונן: מה יש בעם הזה?  

ויתרו זוכה לשמוע!

שמיעה זה לא דבר פשוט. שמיעה זה לא חוש שתלוי רק באוזניים, אלא שמיעה זה דבר התלוי בלב, כמו שאומר שלמה המלך: “ונתת לעבדך לב שומע”. שמיעה זו הפנמה, זו הבנה עמוקה בלב .

המצווה שה”א הידיעה של היהודי היא קריאת שמע: “שמע ישראל”. התכלית של החיים שלנו היא לשמוע, לא באוזניים אלא בלב: קבל והבן! לשמוע את קול ה’ בתוך המציאות ובתוך כל מה שקורה בעולם הזה.

יתרו שומע בתוך כל ההתרחשויות שיש כאן משהו נדיר ומיוחד, הוא מתבונן לעומק הדברים. הוא מבין שזו לא סתם מלחמה בין עמים, אלא זו מלחמה על גילוי האור של ה’ בעולם, והוא מגיע בעצמו לבדוק ולראות מקרוב, וזוכה להידבק בעם ישראל.

והמסר לכל אחד ואחת מאיתנו הוא לא לעבור את החיים האלה בתוך בועה, אלא לשמוע ולהתבונן בתוך מה שקורה איתנו ולחפש את המסרים של הבורא, להתעורר להתקרב לה’ יתברך מתוך כל דבר ודבר שקורה איתנו, כי שום דבר לא מובן מאליו והכול זה ניסים עצומים שאופפים אותנו, ומסרים ישירים שמוליכים ומכוונים אותנו אל התכלית שלנו כאן בעולם הזה.

שבת שלום.