מה עדיף? תה צמחים או תה ירוק?

מה נבחר לשתות? תה ירוק או תה צמחים?! לפני שנענה על השאלה הזאת נצא לטיול קצר ונלמד על סוגי תה הצמחים שקיימים ונלמד מה המרכיבים גם של התה הירוק. חשוב לשים לב איזה תה טוב במצבים שונים בחיים… 

נענע

אחת החליטות הכי מבוקשות בישראל. מחקרים הראו שלשמן האתרי (החומר הנדיף שנותן לצמח את הריח האופייני לו) שבנענע, מנטול שמו, יש תכונות אנטי־ויראליות ואנטי־דלקתיות. עלי נענע גם מכילים שפע של נוגדי חמצון – מעין שומרי־סף המונעים מגע בין חומרים מזיקים (מחמצנים) למולקולות החיוניות לנו – שידועים בתכונות אנטי־סרטניות. רוצים עוד? קיבלתם! בנענע יש גם ויטמינים מסוג B2, חומצה פולית ומגנזיום.

ברפואה המסורתית משתמשים בעלי הנענע הירוקים עם הריח המוכר להרגעת כאבי בטן, כולל בעיות בעיכול וגזים, וגם לטיפול בכאבי־ראש ולחיזוק מערכת החיסון. לנשים מניקות מומלץ להימנע מצריכה מרובה של נענע, שעלול לגרום לייבוש חלב אם.

לימונית (למון גראס) 

מהגר חביב ממזרח אסיה שהתאקלם נפלא בתוך כוסות המאג שלנו. הטעם הלימוני המיוחד הפך את הצמח למרכיב פופולרי גם בגלידות, במסטיקים ובמשקאות קלים.

השמן האתרי הבולט בלימונית הוא ציטרל, שנחשב כמקל על מערכת העיכול. שמן הצינטרונלה, אחד מדוחי היתושים הטבעיים הנפוצים, מופק מקרוב משפחה של הלימונית שאתם שותים.

במחקר מ־2012 נראתה עלייה משמעותית בחלק ממדדי ספירת הדם (טסיות הדם, ההמוגלובין ומספר כדוריות הדם האדומות) במשתתפים ששתו 4 ו־8 גרם של אבקת עלי לימונית בכל יום למשך חודש. החוקרים הניחו שהתודות מגיעות לכמויות הגדולות של נוגדי החמצון הנמצאים בלימונית, המסייעים בהגנה על מדדי ספירת הדם.

מדובר בתוצאות מסקרנות ומעודדות, אבל חשוב להבהיר שהמחקר כלל רק 110 אנשים. ההמלצה שלי היא לשתות מהחליטה, אבל לא על חשבון טיפול המומלץ על־ידי רופא לשיפור ספירת הדם שלכם.

פסיפלורה

הפרי עם הקליפה הסגלגלה והתוכן הצהבהב, או בשמו המתפלסף משהו – הפסיפלורה – מספק לנו מקור טוב לוויטמין C ולקרוטנואידים (נוגדי חמצון שהופכים בגוף לוויטמין A והם בעלי תפקיד חשוב בשמירה על תפקודים רבים בגוף, ובהם: בריאות העין, הנשימה והעור).

במדינות אמריקה השונות, וגם בעיראק ובטורקיה, היה נהוג להשתמש בחליטת הצמח בעיקר להקלה על חרדות ועל קשיי שינה. לאורך השנים הראו מספר מחקרים קשר חיובי בין הפחתה שתייה של חליטת הפסיפלורה להפחתה של רמות החרדה.

אחד מהם, מ־2011, ניסה למצוא פתרון טבעי לבעיות שינה. 41 משתתפים בריאים, ללא הפרעות שינה, שתו פעם ביום, למשך שבוע, חליטה של צמח הפסיפלורה. השקיק שהכיל שני גרם של עלים, זרעים, ענפים ופרחים של פסיפלורה, הושרה במשך 10 דקות בתוך ספל מים רותחים (250 מיליליטר). בתום שבוע נקבעה הפסקה בשתיית החליטות.

בשבוע השלישי התבקשו המשתתפים לשתות חליטה של שקיק בעל מראה וריח זהים לפסיפלורה, שבפועל הכילה עלי פטר​וזיליה. המשתתפים דיווחו על איכות שינה טובה יותר באופן משמעותי לאחר שתיית חליטת הפסיפלורה.

ושוב, הבהרה: גם כאן מדובר במחקר קטן וקצר מאוד. אתם מוזמנים לנסות את החליטה ולראות האם היא משפיעה עליכם לטובה.

ג’ינג’ר

החריפות המחממת של הג’ינג’ר משפרת תסמינים של כאבי גרון. נוגדי החמצון שבו נחשבים למחזקים של מערכת החיסון ועוזרים בהקלה על בחילות והקאות. מעקב אחרי כ־500 נשים בתחילת ההריון הראה שג’ינג’ר מפחית את כמות ההקאות באופן משמעותי, כאשר הוא ניתן במנה של גרם אחד למשך ארבעה ימים לפחות.

אבל לא להתפרע! אכילה או שתייה של ג’ינג’ר בכמויות גדולות גורמת לגירוי של עודף חומציות, כך שהסובלים מצרבות (כולל חלק מהנשים בשלבים מתקדמים בהריון) מתבקשים להמעיט בצריכה. בנוסף, ג’ינג’ר נמצא גם כמדלל דם עדין ולכן הנוטלים תרופות לדילול דם מתבקשים להפחית בכמויות. לא בטוחים? התייעצו עם הרופא. 

לואיזה

קשה לתאר במילים את הטעם של לואיזה, מין שילוב מעודן של חמיצות עם נגיעות של מנטה. הריח משכר וכמובן גם הטעם. ברפואה העממית הלואיזה נחשבת כמרגיעה ומאזנת. במחקרי מעבדה, נוגדי החמצון שבה נמצאו שמונעים גדילה והתפתחות של תאים סרטניים.

החליטה טעימה כל־כך בזכות עצמה, שאפילו אלו הרגילים לשתייה מתוקה מאוד, יוכלו ליהנות ממנה בלי צורך בתוספות של סוכר או ממתיק אחר. נסו זאת בעצמכם.

אפרופו מתיקות, יש חליטות מתוקות שהוסיפו להן פירות יבשים, דבש או סוכר. הן מספקות טעם וריח נהדרים, רק תשימו לב שלא הפגזתם את הכוס בתערובת ואז בעצם, לא באמת הפחתתם בכמויות הסוכר.

מרווה

מרווה נחשבת כמקלה על מערכת העיכול, מייבשת ליחה, מסייעת בצינון והתקררויות. יש כאלו המשתמשים בחליטת מרווה מרוכזת כמי פה טבעיים לשיפור ריח הפה וגם לשמירה על החניכיים.

חליטת מרווה לא מומלצת לנשים הרות ומיניקות.

תה ירוק

כל מי שהתעניין, קרא או דיבר על תה בשנים האחרונות שמע את כולם מדברים על תה ירוק, ולא בכדי. התה הירוק פופולרי בעיקר בשל העובדה כי מכיל נוגד חמצון חזק בשם EGCG בריכוז גבוה שיודע בין היתר לפגוע בתאים סרטניים, וברדיקלים חופשיים שנטפלים לתאים הבריאם בגוף.

אזהרה קטנה לפני שאתם מוזגים לעצמכם קנקן, דעו כי התה הירוק, כמו מקבילו התה השחור, מכיל לא מעט קפאין וכדאי להקפיד לא להפריז בכמויות.