מבול צבעוני
העדר הרוגע, השלווה, הסיפוק מדברים פשוטים, והנאה מחיי שגרה, גם אם הם לא צבעוניים במיוחד.
בית המקדש אמנם נחרב כליל, אבל… ה”משכן” הוא רק נגנז!!! ומה זה אומר? אנחנו וזה לא סוד… חיים בדור שכולו רועש, כולו צבעוני, ממש לא שחור לבן, הכל תלת מימד, הכל מוחשי ונגיש, דבר זה גורם לסחרור מה ששום דור לא חווה, ולסחיפה כמעט בלתי נמנעת אחרי מה שאותה צבעוניות )חן של שקר( מציעה. עוד דבר שגם לא סוד בכלל, הוא התוצאות של כל זה, העדר הרוגע, השלווה, הסיפוק מדברים פשוטים, והנאה מחיי שגרה, גם אם הם לא צבעוניים במיוחד.
שלא נדבר על הנזק הרוחני שכל הצבעוניות הזאת גורמת, הבלטת והנגשת התאוות באופן שמסתירים את מציאות ה’, ומצוותיו, מה שלא היה בשום דור בכזה עוצמה, כמות, ונגישות. הדברים האלה הם לא סוד, אבל הפתרון האמיתי לבעייה זו, היא ועוד איך סוד… הוא סוד המשכן… התורה מתארת לנו את בניית המשכן, ומדגישה את יופיו המושלם, את צבעוניותו העזה בשלל הגוונים היפים בעולם, “זהב כסף נחושת-עורות אילים מאודמים “.
והדבר השני שמאפיין את המשכן הוא מה נבנה ונפרק פעמים רבות, וגם בסופו הוא רק נגנז. שני נקודות אלו מעלות יסוד אחד וברור, המשכן עדיין הולך איתנו, והוא הוא הפתרון לאותו דור צבעוני ומשגע. בשביל שאותו נפש יהודית של דור כל כך חלוש, של שנת ה-תשפ”ה, לא תיסחף אחר אותו מבול צבעוני, היא צריכה תחליף רוחני תואם, עוצמה רוחנית שגם היא “צבעונית” גם היא תוססת, גם היא מגרה, לא פחות ואף יותר. וככל שכך תחווה הנפש את היהדות זה הדרך היחידה גם להישמר, וגם להיגמל מהמבול של הצבעוניות הזרה שמכלה כמעט כל פינה. כזה היה בית המקדש, “כלילת יופי משוש כל הארץ” ועוד שלל ביטויים מפליאים בתנ”ך ובחז”ל.
אבל יותר מכך הוא המשכן שהוא, לפי כל השיטות לא בטלה קדושתו גם עכשיו.הוא סך הכל נגנז… והיכן? היכן נגנז יופיו, אורו, צבעוניותו? בתוך כל אחד מאיתנו, “ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד ואחד”.
יש יהדות של “אהבת ה'”, “תשוקה של ה’ אלינו”, “התרגשות של ה’ מאיתנו”, “התפארות של ה’ ממנו”, “של חיבור,” “של געגועים הדדיים שהם עזים במיוחד”, “יופי וחן אמיתי של כל מצווה ומעשה טוב”, שכל אלה הם הרבה יותר יפים ומעוררים השראה מכל העולם הזה על שלל הבליו גם יחד! ובפרט שמרגישים את כל זה! צבעוניות קדושה זו היא השורש, ממנה נמשך גם כל אותה צבעוניות ריקנית ושקרית, היא המקור, היא הפירמה, היא עוד לפני החיכוי, של אותם גורמים הנקראים בשם “המן-עמלק”.
ויופי זה הוא איתנו תמיד… בגאולה, וביותר דווקא בגלות,,,, דווקא עכשיו,,, זה מה שמורה פירוק המשכן פעם אחר פעם, כי זה היה תפקידו של המשכן לגלות את אותו יופי יהודי רוחני בכל זמן, מצב, ומקום. גם כשיהודי במצב של “פירוק טוטלי” בתחילת פרשתינו מובא במדרש “משכן-משכן, משכן בבניינו, משכן בחורבנו”… הידיעה על הצבעוניות של היהדות, החיפוש אחר הנעימות היופי של היהדות הם הכלי והתיבת נח גם לדור מסוחרר הזה, ושפל ככל שיהיה!!! מקום החיפוש בכל זמן, ובפרט בגלות הוא אצל מקים המשכן!
“ויקם משה את המשכן”… הרבה ניסו להקים את המשכן לגלות את היופי האמתי של המשכן” גם בין נחשולי ענק של החושך של העולם הזה, אבל אחד רק הצליח…הוא משה שעליו נאמר “ותרא אותו כי טוב הוא”, הם הצדיקים שבכל דור שמקימים לנו את המשכן על כלל צבעים היפים והמושכים באמת את הלב והמוח למקום הנכון באמת.
וזה על ידי הדעת האמיתית והזווית הנכונה על החיים שיוצקים לנו, בדיבורים שכל כך משיבים את הנפש, ועל הכל בכוחם האדיר להטעים טעם אמיתי וחוויתי של יהדות גם למי שעל פי הכללים היבשים רחוק מאוד מלהיות זכאי לכך… הבה אחים יקרים, בא נצא לחיפושים אחר אותם צדיקים שנלחמים בעמלק, ולא מפסיקים להקים את המשכן, גם אחרי שהוא מתפרק שוב ושוב… כך נחיה במצב של גאולה, גם בזמן הגלות!
בואו נלמד כמה הלכות הקשורות בפסח עם מורנו הרב נחמן ארוש:
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור