שתי מכונות שני עולמות

זה קרה באותו יום שסיימתי לקרוא את הספר באש ובמים – סיפור חייו המרתק של רבי נתן מברסלב. כל מי שקרא את הספר, כפי ששמעתי מהם מכלי ראשון, זכה להתחדשות פנימית נפלאה והערכה עצומה לרבי נתן על כל הסבל שחווה כשעמד איתן כשהפיץ את משנתו של רבו – רבי נחמן מברסלב. הוא היה נרדף, הושלכו לביתו לא פעם אבנים שהיוו סכנה לבני ביתו, הוא סבל מאיומים חמורים, אלימות מילולית ואי אפשר לשכוח את המאסר.

היו כאלה שממש רוצו שהוא לראות אותו מת, לכן הלכו והלשינו למשטר האנטישמי של אותם ימים, הסיתו ושיקרו בתקווה שהם יהרסו אותו, כפשוטו. תודה לא-ל, בורא עולם שמר עליו. הוא אומנם היה בכלא אבל לא נפגע. מי יודע, אולי המאסר הזה נועד להגן עליו משמים מפני אותם פוגעים? אולי.  

מכבש הדפוס עליו שמר מכל משמר בביתו, כדי להדפיס את ספריו של רבי נחמן, נלקח על ידי השלטונות ונאסר על רבי נתן להשתמש בו. שנים הוא לא היה בשימוש עד שהעלה אבק… אך רבי נתן המשיך הלאה מניסיון אחד למשנהו, ממניעה אחת לחברתה, על מנת למצוא את הדרך להדפיס שוב את ספרי רבו.

כל פעם שאני שומעת על אדם שמתמודד עם סבל ומניעה שגוררת עוד מניעה אחריה כשהוא מנסה למשוך טוב לעולם, יש לי קושי גדול לעבד את האינפורמציה. האמונה שלי מאותגרת מערבולת גדולה מתחוללת בתוכי, ואז עולות השאלות – "למה אנשים טובים, צדיקים כמו רבי נתן, שעושים טוב בעולם ומושכים אותו לעולם בשבילנו, חושפים אותו בפני אנשים שלא יכולים להגיע אליו, חווים כאלה קשיים? למה הקב"ה מקשה עליהם למשוך את האור שלו לעולם הזה? למה המחיר צריך להיות כזה כבד?"… קחו לדוגמה את התיקון הכללי – כשרבי נחמן רצה לגלות אותו לעולם, הוא ידע שהמחיר יהיה כבד וכתוצאה איבד את שני בניו היקרים. וכל זה למה? מרוב אהבתו הגדולה שהייתה לו לעם ישראל ולבורא עולם, הוא היה מוכן לשלם את המחיר הזה ולחשוף דרך בעזרתה עם ישראל יזכה בתיקון הנפלא.

נכנסתי למיטה עם השאלות האלה כשהן מסתובבות לי בראש כמו קרוסלה. בבוקר, בדקתי את תיבת המייל שלי וראיתי הודעה על כך שיו הפנר – מי שייסד והיה עורכו הראשי של מגזין לא צנוע בעליל ("פלייבוי") – נפטר…

מאמרים נוספים בנושא:

שער לחיים

זה לא הקפה

עשרים ואחת נקודות לשמחה

מוכרחים? כן!
בשמחה תמיד?!
איך נהיה שמחים?
האלף-בית של החיים

מה עושה לכם את זה, הספל או הקפה?

די לחיצוניות

לא תנצחו אותי!

יש חיים אחרי הפרה

אבא יודע הכי טוב

יו הפנר עם מכבש הדפוס שלו עשה בדיוק את מה, שלהבדיל אלף הבדלות, רבי נתן עשה עם שלו – הדפסה על מנת להפיץ ברבים מסר. אך בעוד ליו הפנר לא הייתה שום בעיה להדפיס את התועבה הזו ועל ידי זה לגרום לחושך בעולם, מכבש הדפוס שלו בסופו של דבר נדם. כמה נזק נגרם? כמה חיי נישואין התפרקו בגלל מגזין התועבה שלו? על כמה חיים של אנשים זה השפיע? לכמה ילדים המכונה הזו הרסה את התמימות והטוהר הפנימי? כמה חיים של אנשים נהרסו בגלל שנכנסו לעולם הפורנוגרפיה שגרר אותם למקומות עמוקים ולא טובים?

כשניסיתי לחשוב על זה, הצטיירה לי בראש תמונה של תנין שחושף את המלתעות שלו, מחכה לטרף. וכשזה מגיע, הוא נועץ בו את שיניו וגורר אותו למים. זה מה שדברים מהסוג הזה – שיו הפנר הפיץ – עשו ועדיין עושים. יש כאלה שנתפסו כל כך חזק ברשת הזו ושקעו עמוק בעולם המטונף של הפורנו, צרכו ועוד ועוד כי "חומרים רכים" כבר לא סיפקו אותם. יש כאלה שרק טעמו ממנו אבל נכנסו לחולי עמוק בגלל זה, ואז התעללו בילדים שלהם או בנשים תמימות. אחד האנשים שהגיע לשפל הזה הוא טד בנדי, שאמר פעם בריאיון "חייתי בכלא זמן רב, ופגשתי הרבה מאוד גברים שביצעו את הפשעים שביצעו, ואני לא יוצא מן הכלל, בגלל הזוועה הזו, בגלל החיים עם הצד האפל של מגזינים וסרטים מהסוג הזה. ללא ספק ואין אף אחד שיוצא מן הכלל – ההשפעה הגדולה הייתה כתוצאה מהתמכרות לפורנו".

שוב, כשהסתכלתי על התמונה של יו הפנר, זה הכה בי – כמה קשה להביא את האור לעולם, אבל כמה קל למשוך את החושך והאפלה לעולם בלי לשלם אפילו מחיר קטן. יו הפנר חי באחוזה עם נשים ומסיבות, וגם ילדים.

כילדה של שנות ה-70 – אני וילדים אחרים היינו במסיבות מהסוג הזה (לא אצל יו, אבל אצל אנשים רעים אחרים). היינו ילדים קטנים, תמימים, לא ידענו לאן לוקחים אותנו ומה עומד לקרות. ההורים צרכו פורנו והזוועה הזו השפיעה עליהם, כפי שציינתי למעלה, והראשונים שסבלו מהם היו הילדים שלהם. הנשמות שלנו נבלעו וקיומן נשכח כלא היה אל מול גחמותיהם של אותם עשירים שהיו מגיעים למסיבות הללו.

אומרים שקיר דק מפריד בין גיהינום לגן עדן, אבל אני אומרת שגם שני מכבשי דפוס עושים את ההבדל!…

משהו קרה לי כשהסתכלתי על התמונה של יו הפנר, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה האמת (המאוד כואבת עבורו) כשהוא נפגש איתה חזיתית אחרי המוות שלו. מן הסתם, הוא היה נותן את כל כספו ורכושו כדי לא להיות במקום הנורא שהוא נמצא בו. וגיהינום זה עוד קייטנה לעומת מקום כזה שבו נמצאות נשמותיהם של מחטיאי הרבים! החוב שלו הוא ענק, מי יודע אם בכלל היה לו מספיק כסף ורכוש לשלם אותו…

למרות שאין לי עדיין את התשובות לכל השאלות שעולות בתוכי, אני כן חושבת על רבי נתן והאור האלוקי שהוא עבד כל כך קשה ובמסירות נפש מאין כמותה כדי למשוך אותו לעולם– ולהיטיב לכל יושבי העולם הזה! אני חושבת על האוצרות והעולם המדהים שחיכה לו בשמים, בגן עדן. אין חשבון מזעזע, יש רק רשימה ארוכה של מעשים טובים, של מסירות נפש, של אנשים שלומדים ומתחזקים – הם וילדיהם וכל הבאים אחריהם, כל מי שאפילו פתח ספר והתחזק מכמה שורות.

לא מעט סיפורים מדהימים כאלה שמעתי מאנשים, סיפור אחרי סיפור של חיים שהשתנו מן הקצה אל הקצה – לטובה כמובן, ממעשיו הטובים, מהאומץ שגילה לאורך כל הדרך, מהביטחון שלו בבורא עולם שיעזור לו תמיד למשוך את האור שלו בשבילנו, שהרי "הבא להיטהר – מסייעין לו מן השמים!", מי שרוצה לעשות טוב עוזרים לו, מי שרוצה להיטיב עם הבריות בורא עולם אומנם מקשה עליו – כי גם אומרים לו "המתן!" אבל כשרואים שהכוונות שלו אמיתיות השערים נפתחים בפניו.

על כל תפילה מליקוטי תפילות, כל לימוד ממשנתו של רבי נחמן באחד מספריו ובעיקר בספרו – ליקוטי מוהר"ן, אנחנו צריכים להודות לרבי נתן. כן, הוא שילם את המחיר הכבד כדי להעלות על הכתב לנו את האוצר האינסופי הזה ולהדפיס אותו, למשוך חיים לנשמות שלנו ולהבעיר את האש של רבי נחמן.

יהי רצון שנבין כולנו את המתנה הנפלאה שקיבלנו ונאמץ את האוצר העצום הזה עם תודה ענקית ועמוקה מהלב.