גשר האמת | פרשת השבוע כי תישא

חטא העגל הוא חטא הצביעות. התורה קוראת לו 'עגל מסכה'. ויש לכל אדם לא מעט מסכות. במקום פלוני הוא מתנהג כך ובמקום אלמוני אחרת. בירושלים הוא מדבר ימינה בתל אביב שמאלה. וזה כי משהו מפחיד אותו להיות הוא עצמו, יש לו מחשבה עמוקה שאם הוא יהיה הוא עצמו לא יקבלו לא יכילו אותו, בטח שלא יאהבו.

למעשה, כבר מילדות אנחנו מתרגלים להלביש ולכסות את עצמנו בלבושים לא לנו, מסתירים את הרגשות שלנו, מתאימים אותם לסביבה כך שלא נקבל דחיה מאלו שאנו בנוכחותם, גדלים בצילם.

עם השנים אנחנו מלבישים על עצמנו עוד ועוד מסכות, בגן, בבית הספר, בשכונה, בצבא, בישיבה, במשפחה, איפה לא? מסכות אלו גורמות לנו להיכנס להסתרה, ולפעמים להסתרה שבתוך הסתרה.  וכך, יש מאתנו ששוכחים לגמרי מי הם, היינו שהם מאבדים את היכולת הבסיסית לדבר על הרגשות והצרכים הנפשיים האמתיים שלהם, וזה כי התפתחה אצלם הזדהות מוחלטת עם המסכה.

והסיבה שהאדם כל כך נאחז במסכה שלו, כי זה מה שהוא מכיר ויודע, זה האזור שנח לו להיות בו, כי האדם מטבעו מחפש רצף מחשבתי, בני אדם לא אוהבים לצאת מאזור הנוחות שלהם, הם מעדיפים להישאר במוכר והידוע.

וזה מה שקרה ליוצאי מצרים. הגיע משה רבנו, אחרי הרבה מאד שנים, והתחיל לטלטל אותם, לאתגר אותם ברעיונות שכבר נשכחו מהם, לדבר על בורא אחד, שבשביל להגיע לחיבור אתו צריכים לוותר על כל מיני הרגלים. רובם לא רצו. כמו שלמדים מהכתוב "וחמושים עלו בני ישראל". רוב העם נשאר במצרים. הם לא רצו להיפרד מהמוכר והידוע להם. החינגות של מצרים היו עדיפות מהרעיונות הכבירים של משה. היה להם "ביטחון סוטה בכאב מוכר", היינו מה שהאדם מעדיף להשאר בשיבוש בו הוא אוחז, כי את סוג הכאב המסוים שהרגל חיים זה מייצר לו הוא מכיר, הוא מרגיש בטוח בו, רק שלא יאתגרו אותו במשהו חדש.

וכך חי לו האדם חיים שלמים בתוך המסכה שהוא אירגן לעצמו אי שם בעבר הרחוק.

אך התורה הקדושה ממליצה לנו, תשרוף את עגל המסכה, לך לך, לך אל תוך עצמך, תבדוק בכל פעם מחדש מי אתה, האם אתה נאמן לעצמך, האם אתה חותר לאמת ועד כמה. עלה למעלה עלה, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תפחד להשתמש בהם. כי הקב"ה הוא אמת, וחותמו אמת, והוא קרוב למי שקורא לו באמת.

ואמת זו זמינה לכל אדם, בתנאי שילמד לדבר גם את מה שהוא מרגיש ולא רק את מה שהוא חושב,  וכך לאט לאט יתחבר ללב שלו, לאט לאט ינשרו המסכות, והוא יעלה על הגשר הצר מאד של העולם, גשר המחבר בין המח ללב, בין השכל לרגש, והוא גשר האמת.