ממון

 

צריך האדם לשמור עצמו מאוד, שלא יגזור ולא יזיק לחברו בממונו, כדי שלא יפגום בנפשו, חס ושלום, כי הממון דקדושה הוא משורש אחד עם הנפש, ועל ידי זה שנזהרים מלהזיק לחברו, או אם הזיקו חס ושלום, משיב לו ומשלם את נזקו – על ידי זה נדחה הדין והחושך והכסילות מן העולם, ונתעלה הנפש והזיכרון והתורה, ונמשך חסד בעולם.

 

 

 

רבות מחשבות בלב איש ועצת ה’ היא תקום (משלי יט). היינו שיש מחשבות הרבה בלב איש בשעת התפילה כי אז באים עליו בילבולים גדולים ומחשבות רבות. אבל עצת ה’ היא תקום, היינו פנימיות הנקודה שבלב מה שבפנימיות המחשבה מתכוין להתפלל להשם יתברך לבד, שזה בחינת עצת ה’ – שתכוין להשם יתברך לבד בפנימיות המחשבה. דבר זה נשאר וקיים בחינת עצת ה’ היא תקום. על כן אין להסתכל על שום מחשבות חוץ ופניות אלא, רק להתפלל כסדר.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.