מחלוקת

עצה – מחלוקת- כל אדם איך שהוא צריך להיזהר על כל פנים מחוכמות, שלא יהי חכם בעיני עצמו, כי החוכמות של העולם מזיקים מאוד מאוד, בפרט כשבא על ידי זה לידי מחלוקת...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

עצה – מחלוקת
 
כל אדם איך שהוא צריך להיזהר על כל פנים מחוכמות, שלא יהי חכם בעיני עצמו, כי החוכמות של העולם מזיקים מאוד מאוד, בפרט כשבא על ידי זה לידי מחלוקת, חס ושלום, מכל שכן כשחולק על ידי זה על יראים וכשרים ממנו. ויש שאומרים בפה מלא: אמת, שהוא ירא השם וטוב וכשר ממנו, אבל אף על פי כן אינו מתנהג כראוי לפי דעתו, שנדמה לו שהוא חכם בעיניו, כמצוי זה הרבה בכמה בחינות, וזה מזיק לכל אחד יותר מכל העוונות, כי מחלוקת ושנאת חינם קשה מהכל, ועל ידי זה נחרב בית המקדש וכו’, וכל זמן שהאדם שומר את עצמו מכל מיני מחלוקות על האמת ומבטל דעתו נגד דעת התורה והצדיקים האמיתיים – יש לו תקווה לעולם, יהיה איך שיהיה כי גדולת השם יתברך אין חקר, והכל יוכל להתתקן על ידי תמימות ואמונה שלמה בשם יתברך ובצדיקים הקדושים.
 
ועיקר הפגם של קורח, שהיה גדול במעלה מאוד, כמאמר רבותינו ז"ל, ונפל לשאול תחתיות על ידי שחלק על משה – הכל היה על ידי שעמד וסמך על דעתו והיה חכם בעיניו, כמרומז בדברי רבותינו ז"ל (סנהדרין קי), שחרה לו ואמר: לא די שהוציאו אותי מכלל כהונה ומתנות, אלא שגילח ראשי ועשה אותי סכל – מיד נתקנא על משה לערער.  מובן שעיקר הקנאה היה על ידי שהוא רצה להיות חכם, ועל זה נאמר (משלי כו): "ראית איש חכם בעיניו – תקווה לכסיל ממנו", והלוואי והיה סכל בעיני עצמו לבטל דעתו נגד משה, אז היה יודע, כי כל מה שעשה עמו משה, הוא לטובתו והצלחתו הנצחית, כמבואר בפנים. הכלל – כי עיקר הקדושה והחכמה הוא לבטל דעתו לגמרי נגד דעת רבו האמיתי, ואז טוב לו.
 
 
מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה.
 
 
שיחה
 
סיפר ר’ נתן: תמיד היה לימודו (של רבי נחמן ז"ל) במהירות גדולה מאוד. והיה לומד כמה דפי פוסקים בשעה אחת עם כל הפרושים כולם סביב הארבעה חלקי שולחן ערוך הנדפסים בכרך גדול, שהם "הטורי זהב", "המגן אברהם", "הבאר גולה", "פרי חדש", "עטרת זקנים" וכיוצא בשאר החלקים. וסיפר שבעת שהעולם מכינים עצמם להתפלל בבוקר בעת, שמתחילים להתקבץ עד שמתחילים להתפלל, באותה שעה הוא לומד ארבעה דפי פוסקים. וסיפר עמנו הרבה הרבה בעניין זה שטוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות ובזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מעניין לעניין רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד אל יעמוד הרבה  שם, אלא יניח את אותו העניין וילמד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.
 
 
ושיחותיו הן אפילו לא טיפה מן הים הגדול,
רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה