הלכות תפילה וזמנה , אמירת שלום קודם תפילה ועוד

סימן פט – מהלכות תפילה וזמנה (המשך) - א.מי שנוהג להחמיר על עצמו ולחשב ד' שעות של זמן תפילה לפי שיטת המגן אברהם, למנותם מעמוד השחר, ונזדמן למקום שאין שם מנין לתפילת שחרית אלא בתוך ד' שעות לשיטת...

5 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן פט – מהלכות תפילה וזמנה (המשך)
 
א. מי שנוהג להחמיר על עצמו ולחשב ד’ שעות של זמן תפילה לפי שיטת המגן אברהם, למנותם מעמוד השחר, ונזדמן למקום שאין שם מנין לתפילת שחרית אלא בתוך ד’ שעות לשיטת הגר"א, דהיינו ד’ שעות מנץ החמה, עדיף שיתפלל ביחידות לפי זמן המגן אברהם, ובלבד שיתאמץ לכוין בכל תפילת השמונה עשרה, מתחילתה עד סופה. ואם אינו יכול לכוין בתפילתו, יכול לסמוך על שיטת הגר"א כדי שלא להפסיד תפילה בציבור.
ב. המתפלל שחרית אחר חצות היום (מהנץ החמה ועד שקיעתה), לדעת מרן ורוב הפוסקים הרי הוא כמברך ברכות לבטלה. ולכולי עלמא אם התפלל שחרית אחר שש שעות ומחצה, שאז הגיע זמן תפילת מנחה, ברכותיו לבטלה. ואלו המצדיקים את עצמם באיחור זמן תפילתם מעבר לחצות היום, בטענה שהצדיקים למעלה מן הזמן, התנצלותם קשה מן החטא, ועוברים בשאת נפש על דברי רבותינו הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים. ה’ הטוב יכפר בעד.
ג. המתפלל קודם עמוד השחר לא יצא ידי חובת תפילת שחרית, וצריך לחזור ולהתפלל. ומכל מקום טוב שכשיחזור ויתפלל יאמר בדרך תנאי, אם אני חייב להתפלל שנית, תהיה תפילה זו תפילת חובה, ואם לאו תהיה תפילת נדבה. אבל המתפלל אחר עמוד השחר, שהוא שיעור מהלך ארבעה מילין קודם הנץ החמה, יצא ידי חובתו. ושיעור מהלך מיל הוא שמונה עשרה דקות. לפיכך זמן עמוד השחר הוא שיעור שבעים ושתים דקות קודם הנץ החמה בשעות זמניות.
ד. יש להזהר בחג שבועות ובהושענא רבא שהציבור יתפללו עם הנץ החמה. ואם קשה להם להמתין עד הנץ, ויש חשש שהציבור יתפזר, יתפללו אחר שעלה עמוד השחר. וכן פועלים שעליהם להופיע במקום עבודתם בשעות המוקדמות של הבוקר, מותר להם להתפלל לכתחילה אחר עמוד השחר, ויתחילו העקדה וסדר הקרבנות כתשעים דקות לפני הנץ החמה, באופן שיתחילו ברוך שאמר לאחר עמוד השחר, (שהוא שבעים ושתים דקות קודם הנץ החמה), וכאשר יסיימו ישתבח, יתעטפו בציצית ויניחו תפילין בברכותיהן, ויאמר השליח ציבור קדיש וברכו. ויתחילו יוצר אור והלאה. וכשיגיעו לי"ח, יתפלל השליח ציבור בקול רם ג’ הברכות הראשונות, והציבור יתפללו עמו מלה במלה, עם הקדושה, ויסיימו התפילה בלחש. ואין צריך להתפלל חזרה כל שממהרים למלאכתם. ואם יש להם עוד פנאי, יאמרו וידוי, י"ג מידות, ונפילת אפים ואם לאו ידלגו הוידוי, ויאמרו חצי קדיש, ולאחר מכן יאמרו אשרי ובא לציון, וקדיש תתקבל, ויחלצו הטלית והתפילין תוך כדי אמירת שיר של יום ועלינו לשבח, ויצאו לעבודתם. וביום שני וחמישי, כשהזמן מצומצם, יש להעדיף קריאת ספר תורה על התחנונים, ובדרך הליכתם לעבודה יסיימו שאר התפילה. ואם יש להם עוד פנאי, יאמרו תפילת י"ח עם חזרת השליח ציבור, וכן ישלימו במידת האפשר שאר התפילה.
ה. מי שאפשר לו להתפלל עם הנץ או לאחר מכן, אינו רשאי להקדם להתפלל עם מניין של פועלים אחר עמוד השחר. ואם הם זקוקים לו להשלים המניין, יצטרף אליהם לענות קדיש וקדושה וברכו, אבל יתפלל לאחר מכן תפילה בזמנה. ואפילו אם אין לו אחר כך מניין, עדיף להתפלל ביחידות תפילה בזמנה, מאשר להתפלל בציבור כשיוצא ידי חובה רק בדיעבד.
ו. למרות שלפי ההלכה עדיף להתפלל ביחידות באופן המועיל אף לכתחילה, מתפילה בציבור באופן המועיל בדיעבד, מכל מקום עדיף להתפלל בציבור מנחה גדולה, מאשר להתפלל ביחידות מנחה קטנה. שאף על פי שדעת מרן השולחן ערוך לכתחילה צריכים להתפלל מנחה קטנה, מכל מקום מאחר ורבו הראשונים הסוברים שאפשר להתפלל לכתחילה מנחה גדולה, לפיכך אין להתפלל מנחה קטנה ביחידות, ולוותר על תפילה בציבור במנחה גדולה.
ז. מי שאינו מוצא מניין לתפילת ערבית אלא אחר חצות לילה, יש מי שאומר שעדיף לו שיתפלל ביחידות לפני חצות, מאשר להתפלל בציבור ואחר חצות לילה. שהרי לכתחילה צריך לקרות קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים, וזמנה עד חצי הלילה. ורק בדיעבד אם איחר יכול לקרוא קריאת שמע ולהתפלל ערבית אחר חצות.
ח. וכן מי שנצרך לנקביו ויכול להעמיד עצמו שעה וחומש, אלא שאם ילך לנקביו יפסיד תפילה בציבור, יש אומרים שרשאי להתעכב אפילו אם יפסיד על ידי זה תפילה בציבור, שהרי אין תפילתו של נצרך לנקביו תפילה אלא בדיעבד, ואפילו אם יכול להעמיד עצמו שעה וחומש. אך לדעת מרן החיד"א אין להפסיד תפילה בציבור כל שיכול להעמיד עצמו כדי פרסה, מאחר שבאופן כזה אין תפילתו תועבה. והעיקר כסברא ראשונה.
ט. כשאין מניין לתפילה בנץ, אין ליחד להתפלל בנץ, אפילו אם הוא רגיל להתפלל בנץ, אלא אם כן מכוין יפה בתפילתו, שאין הדבר תלוי אם הוא רגיל להתפלל בנץ או לא, אלא אם יכול לכוין בכל התפילה או לא.
 
סימן פט ס"ב – אמרית שלום קודם התפילה
 
י. מכיון שהגיע עמוד השחר, אסור לו לאדם שיקדים לפתח חבירו ליתן לו שלום קודם התפילה, ואפילו הוא רבו, אבל מותר לומר לו צפרא דמרי טב. ואפילו זה אינו מותר אלא כשהוצרך ללכת לעסק מעסקיו או לשום עניין, אבל אם אינו הולך אלא להקביל פניו קודם התפילה, אפילו זה הלשון אסור. ואם פגע בו בדרך מעיקר הדין מותר לומר לו שלום. אך טוב לומר גם בזה בלשון אחר, כגון בוקר טוב, וכדו’. ואמנם כל זה קודם שחרית, אבל אחר התפילה, כל היודע בחבירו שהוא רגיל ליתן לו שלום ואינו נותן לו שלום, נקרא גזלן, כמבואר בגמרא. ואמרו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם, ואפילו נכרי בשוק. ויש אומרים שמי שאינו רגיל ליתן לו שלום, אין להקדים לו שלום, שמא לא יחזיר לו וייקרא גזלן ועבר על לפני עיור. אך אין זה אלא ממידת חסידות בעלמא.
יא. מותר לצאת לשדה התעופה קודם התפילה כדי ללוות את אביו או רבו היוצאים לארץ אחרת. אך לא יפרד מהם בלשון "שלום", אלא בלשונות אחרים, כמו נסיעה טובה, וכו’. ואם יארגנו מניין להתפלל שחרית בשדה התעופה, ליכא שום חשש לנסוע לשדה התעופה להתפלל שם ואחר כך להפרד מאביו או רבו.
יב. אם חבירו עומד לצאת לדרך רחוקה בבוקר השכם, וכבר הגיע זמן התפילה, אסור לחבירו שעדיין לא התפלל להשכים לביתו להיפרד ממנו ולברכו בברכת נסיעה טובה.
יג. אין להשכים לפתח חבירו קודם התפילה כדי ליתן לו מתנות. אבל אם אחד מבני משפחתו הגיע מארץ אחרת, וחוזר לביתו וביני הבית עדיין לא התפללו שחרית, ודרך אגב רוצה ליתן את המתנות שהביא עמו מחוץ לארץ ולחלקם לקרוביו, יש להקל בזה אף שהוא קודם התפילה.
יד. מותר לנשק יד רבו או אביו קודם תפילת שחרית.
טו. שליח ציבור הקורא בתורה לפני שהוא עצמו התפלל, נכון שאחר יאמר את ה"מי שברך" לעולה, מאחר שהוא קודם תפילה. ומכל מקום שליח ציבור שנוהג לומר בעצמו את המי שברך לעולים, רשאי להמשיך במנהגו, כי מעיקר הדין אין בזה שום פקפוק.
טז. מותר לאדם להשכים לפתח חבירו ליתן לו שלום כשהגיע זמן ערבית, שלא אסרו לומר שלום קודם התפילה אלא קודם תפילת שחרית, אבל קודם תפילת מנחה או ערבית לא אסרו.
 
סימן פט ס"ג – להתעסק בצרכיו קודם התפילה
 
יז. אסור לאדם לעסוק בצרכיו קודם תפילת שחרית. ולכן אסור לנסוע מעיר לעיר קודם שחרית. ומכל מקום מותר לנסוע מעיר לעיר קודם שחרית כשהוא לצורך תפילה, כגון נסיעה לירושלים כדי להתפלל בכותל המערבי, וכו’. ולא חשיב כעוסק בצרכיו קודם התפילה.
יח. מותר להתרחץ קודם שהגיע זמן תפילת שחרית. שלא גזרו אלא סמוך למנחה שהוא דבר המצוי. ויש אומרים דהיינו קודם עמוד השחר, אבל אחר שהגיע עמוד השחר, אין ראוי לאדם להתרחץ קודם התפילה, אלא אם כן הרחיצה מאפשרת לו להתפלל בכוונה ובנקיות הגוף, שאז הרחיצה חשובה כהכנה לתפילה ומותרת.
יט. מותר לטבול קודם התפילה כיון שהוא לצורך טהרה לתפילה, והוא בכלל חפצי שמים. אך אין לבטל תפילה בציבור לצורך טבילה מקוה, שאין טבילה זו חיוב מצד ההלכה, אלא מנהג חשוב שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה. וכבר ביארנו לעיל שראוי לשליח ציבור לטבול קודם התפילה היכא שאפשר, אך אין זה חיוב מן הדין כלל, ולכן אין להעביר שליח ציבור ממשרתו אם אינו טובל לקריו.
כ. לכתחילה אין להתגלח (במכונת גילוח) לפני תפילת שחרית, אך מי שרגיל להתגלח בכל יום ועשה כן עם קומו מהשינה קודם שיתפלל, יש לו על מה שיסמוך, שיש לומר שחשיב כהכנה לתפילה, ויש בזה משום הכון לקראת אלהיך ישראל.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה