צדקה

 

 

כל המשגר מתנותיו לכהן אחד, מביא רעב לעולם.

 

המטיל מלאי לכיס של תלמיד חכם, זוכה לישב בישיבה של מעלה.

 

גדולה צדקה יותר מכל הקורבנות.

 

גדולה גמילות חסדים מן הצדקה.

 

שמא תאמר כל הבא לקפוץ ולתת צדקה מספיקין בידו, וממציאים לו אנשים מהוגנים, תלמוד לומר: "מה יקר", צריך לטרוח ולרדוף אחריהם, לפי שאינם מצויים לזכות עם מהוגנים.

 

הצדקה היא בשני פנים: כמתנת יד וכברכת הקב"ה.

 

מי שיש לו ואינו רוצה להתפרנס משלו ומקבל מאחרים, תדע שנפרעים ממנו לאחר מותו, שנעשה עבד לזה שלקח ממנו.

 

מי שנותן צדקה, אף על פי כן יכול להיות שירד מנכסיו.