חלק ב-תורה ה- המשך
ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה ה - המשך - טו - המשך - כי יש תרי"ג מצוות, ואלו התרי"ג מצוות יש להם ענפים רבים, וכל דבר שיש בו רצון השם יתברך, שעושין בו נחת לאביו שבשמים...
ליקוטי מוהר"ן תנינא
תורה ה – (המשך)
תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב: (תהלים פא)
טו – (המשך)
כי יש תרי"ג מצוות, ואלו התרי"ג מצוות יש להם ענפים רבים, וכל דבר שיש בו רצון השם יתברך, שעושין בו נחת לאביו שבשמים, הוא בחינת מצוה, וצריך לגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט כדי לעשות איזה רצון ונחת להשם יתברך.
ואזי, כשאהבתו חזקה כל כך להשם יתברך, עד שמסלק כל חכמתו ומשליך עצמו לרפש וטיט בשביל עבודתו יתברך, כדי לעשות לו יתברך איזה נחת, אזי הוא טובה להמוחין, כי אזי זוכה להשיג אפילו מה שהוא למעלה מהמוחין, מה שגם משה בחייו לא השיג, היינו: בחינת צדיק ורע לו רשע וטוב לו (ע’ ברכות ז), שזה בחינת עיוות המשפט, כי זה נראה כעיוות הדין ח"ו, שגם משה בחייו לא השיג זאת, היינו גם כשהמוח בשלימות, ואינו נסתלק, שזה בחינת משה בחייו, כי הסתלקות המוחין, בחינת שינה, זה בחינת הסתלקות משה כנ"ל, וקיום המוחין, בעת שהמוחין קיימים ואינם נסתלקין, זה בחינת משה בחייו, וגם אז אין יכולין להשיג השגה הנ"ל, דהיינו להשיג מפני מה יש צדיק ורע לו וכו’, אבל ע"י שאהבתו חזקה כל כך להשם יתברך, שמשליך ומגלגל עצמו ברפש וטיט בשביל עבודתו יתברך, ועושה עבדות כעבד ממש בשביל אהבתו יתברך, אזי זוכה להשיג גם מה שבחינת משה בחייו, דהיינו בעת קיום המוחין, אין יכולין להשיג, דהיינו צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.
כי יש בחינת בן, שהוא מחפש בגינזייא דמלכא כמו בן (ע’ זוהר בהר קיא ע"ב), ויש בחינת עבד, שאין לו רק לעשות עבודתו שנתנו לו, ואסור לו לשאול שום טעם וחקירה על עבודתו, כי הוא מחוייב רק לעשות את שלו, דהיינו עבודתו שנתנו לו לעשות. אבל יש בן שהוא אוהב כל כך את אביו, עד שמחמת האהבה הוא עושה מעשה עבד, מה שעבד פשוט צריך לעשות, והולך וקופץ בתוך הסוללות הגדולה (שקורין פאסי’), בתוך קשרי המלחמה, ומגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט כדי לעשות נחת רוח לאביו, מה שאפילו עבד פשוט לא היה עושה עבודות כאלו, ואזי, כשאביו רואה אהבתו החזקה כל כך, עד שמשליך עצמו לעבדות גמור בשביל אהבתו, אזי הוא מגלה לו גם מה שאין נמסר אפילו לבן, כי אפילו הבן, שהוא מחפש בגינזייא דמלכא, אעפי"כ יש מקומות שגם הבן אסור ליכנס לשם, היינו, שיש השגות שגם הבן אינו משיג אותם, אבל ע"י שהבן מסלק כל חכמתו ומשליך עצמו לעבדות כנ"ל, על ידי זה אביו מרחם עליו ומגלה לו מה שאינו נמסר אפילו לבן, היינו שנתגלה לו בחינת צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, שנם משה בחייו לא השיג זאת.
וזהו בחינת (מלאכי ג): וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. העובד אותו דייקא, היינו בחינת בן שמשליך עצמו לעבדות, שמסלק כל חכמתו ועושה מעשה עבד, וזהו: בנו העובד אותו, היינו בן שעושה מעשה עבד כנ"ל, על ידי זה: וחמלתי עליו, כי על ידי זה השם יתברך מרחם עליו, מחמת שרואה אהבתו חזקה כל כך. וזהו (מ"ש שם): ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע וכו’, דהיינו שזוכה להשיג על ידי זה צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, כנ"ל:
וזה בחינת תיקון המשפט, כי זוכה להשיג צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, שזה נראה כעיוות המשפט, ועכשיו, כשזוכה להשיג ולהבין זאת, זה בחינת תיקון המשפט. נמצא, שעל ידי רבי אמת עם תלמידים, נעשין ונתתקנין כל הבחינות הנ"ל:
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור