שער התורה פרק י – י אייר

 

ובפרט אם יש לו עת קבוע לתורה בבית המדרש, כמה יועיל מידת שמירת הלשון ללימודו שלא יתבטל, דאי לאו הכי, עלול מאוד שיתגרע לו על ידי זה מלימודו בכל יום ויום, וגם לימודו יהיה פסקי פסקי, וידוע גודל עונש שיש על זה, כמו שאמרו חז"ל (ע"ז ג, ע"ב): אמר לו לוי: כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה, מאכילין אותו גחלי רתמים, שנאמר (איוב ל, ד): הקוטפים מלוח עלי שיח [דברים שניתנו בלוח, עלי שיחה בטלה], ושורש רתמים לחמם.

 

והוא מידה כנגד מידה, שאם היה לומד התורה, היה מתקיים נפשו לעתיד לבוא לנצח על ידי אור התורה הקדושה, שאורה אינה שורפת, חס ושלום, להנפש, ואדרבה, היא מזון נצחי להנפש, כמו הלחם שמזין לגוף בימי חייו, ועל כן נקראת התורה בשם לחם, כמו דכתיב (משלי ט, ה): לכו לחמו בלחמי וגו’. ומדפוסק באמצע הלימוד מורה שאינו רוצה המזון ההוא, ועל כן מאכילין אותו שם תמורת מזון הנפש, שעל ידי אור התורה, האור של הגחלי רתמים, שנאמר (איוב ל, ד): הקוטפים מלוח עלי שיח, ושורש רתמים לחמם. ומה דנקט הכתוב דווקא רתמים, שאותם גחלים שנעשים מעץ רותם, אינם נכבים עד שנים-עשר חודש, כמו שאמרו חז"ל (ב"ב עד, ע"ב): להורות לנו, שדנין אותו עבור זה כרשע גמור, שמשפטו בגיהנום הוא שנים-עשר חודש. וזה לשון הזוהר הקדוש פרשת שלח: מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין, יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודינה קיימא בההוא עלמא.

 

***

 

וידיעה יותר גדולה ידועה לנו מתורת ישראל (ואשר בתקופה מאוחרת נודעה גם לחוקרים): שגם, וביותר, "האנרגיה" הבלתי נתפסת ביד ובעין – איננה כלה במציאות: "לא איתאביד כלום בעולם אפילו הבל דפומא וכו’ אפילו מילה דבר נש, ואפילו קלא אתר ודוכתא אית לכולהו [פירוש, מקום יש לכולם] (זוהר משפטים ק ע"ב, ושלח קס"ח ע"ב, קס"ט, ונשא קכ"א ע"ב, ודוכתי עוד). ואפילו "הכאת מקלו לא איתאביד" (כמבואר כל זה בעץ חיים ועוד).

 

 

ובארנו על פי זה דברי הנביא: "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שחו" (עמוס ד, יג). (שבטרם היה הפטיפון בעולם והנביא חפץ להראות שכל הגה ושיח אינם נאבדים, והם שטים תמיד ברחבי הבריאה – הוכיח להם על ידי בחינה זו): "הנה הוא יוצר הרים – ובורא רוח", ואדם כי ישמיע קול הברה בין שני הרים נושא הרוח את הד קולו עד לההר ואותה ההברה חוזרת אליו, כבת קול, הרי לך אות מוחשי שכל קול ודיבור הולך ומתפשט, בכל אותה ההברה, ובפגשו בכותל הוא נחבט וחוזר לאחוריו (ככל דבר גוש הנזרק מול כותל שהוא חוזר לאחוריו לפי כוח הזריקה), ומגיע הקול שוב לאוזניך, ומכאן שהדיבור הולך ומתפשט ואינו כלה, וממילא תדע "שמגיד לאדם מה שחו" (גשר החיים לגרי"מ טוקצ’ינסקי זצ"ל ח"ג פ"ו).

 

 

הגרי"מ טוקצ’ינסקי זצ"ל אמר, מאחר ואין כליון בעולם וגם קול שנאמר אי פעם הוא במציאות בעולם, הרי לדעתו עוד ימציאו במשך הזמן מכשיר לקליטת הקולות הקדומים מזמן בריאת העולם ויוכלו לשמוע כל מה שנאמר בעולם, גם את קול עשרת הדיברות בהר סיני וקול אבותינו וקולו של אדם הראשון וכו’.