הקדמה – ד תשרי

 

ובאמת כל אחד ואחד מישראל רוצה לשמור את התורה בשלמות ושלא לגרוע ממנה כלל, כמו שכתוב (ישעיה ס, כא): "ועמך כולם צדיקים", אך הסיבות המגיעות לכמה אנשים להתרפות ממידה הקדושה של שמירת הלשון רבות הנה, ונבארם אי"ה בהרחבה, אך הסיבות הראשיות הן שלוש:

 

א. סיבת חסרון הידיעה, שאין יודע איזה מהדיבורים יפול תחת סוג לשון הרע.

ב. סיבת התגברות היצר שיש בעניין הזה, שבזה יהיה לו כוח לקטרג עלינו ולא יתקבלו תפילתינו למעלה.

ג. שנעלם מאיתנו התחבולות שיש בזה כדי להימלט מיד היצר, כמו שכתוב (משלי כד, ו): "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה".

 

בגלל כן חיברנו בעה"י החלק הזה (השלישי), והוא מאוסף מכמה אגדות חז"ל מש"ס ומדרשים וזוהר הקדוש, המדברים מגודל העונש שיגיע בזה ובבא עבור העוון המר הזה, ה’ ישמרנו, וגם מגודל השכר בזה ובבא להשומר פיו ולשונו. ועל זה קראנו שם שער ראשון שבחלק הזה, "שער הזכירה", על שם הכתוב (דברים כד, ט): "זכור את אשר עשה" וגו’, וגם יזכרו בו מאמרי חז"ל המעוררים והמזכירים לזה.

 

גם עמלנו וליקטנו בעזה"י מדברי חז"ל כמה תחבולות ועצות, איך להינצל מפח היצר, מעוון זה של חטא הלשון, אולי על ידי זה יראה כל אחד להתחכם בזה ולהתגבר על יצרו ולהסיר מעליו את כל הסיבות המפריעות אותו ממידה הקדושה של שמירת הלשון, ועל זה קראנו שער שני שבחלק זה, "שער התבונה", על שם הכתוב (משלי א, ה): "ונבון תחבולות יקנה". גם בארתי בחלק הזה כמה וכמה מידות קדושות אחרות, אשר גם המה נחוצים מאוד להתנהג בהם האיש החפץ בחיים, ועל ידם ינקל לו לבוא למידת שמירת הלשון. וכל זה בארנו בהשני שערים הראשונים שבחלק זה.

 

עוד פתחנו בו שער אחד, והוא השער השלישי, "שער התורה", הכולל כל השערים, כמאמרם ז"ל: דדא חסר, מה קני, ודדא קני, מה חסר (וגם הוא תועלת להאיש החפץ בחיים, כמאמרם (ערכין טו, ע"ב): מה תקנתו של בעל לשון הרע? אם תלמיד חכם הוא, יעסוק בתורה). ובו יבואר גודל שכר האיש המקדש את דיבורו בתורה, ושכר המחזיק בניו לתורה, ועוד כמה וכמה עניניים המסתעפים לזה.

 

ומפני שיש בחלק הזה, בעזה"י עניינים רבים הנחוצים מאוד לאיש הישראלי לידע אותם ולקיימם, חביב עלי ביותר, ונקבתי לו שם בפני עצמו, ובשם "שמירת הלשון" יקרא, על שם הכתוב (משלי כא, כג): "שומר מפיו ולשונו" וגו’.

 

 

 

 

והנה ידוע עד כמה הפליגו חז"ל בחומר החטא של לשון הרע, עד שאמרו בתוספתא פ"א של פאה, ששקול נגד שלוש עבירות החמורות: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. וצריך ביאור מאי החומר הגדול (מהי החומרה הגדולה) שיש בזה יותר מעבודה זרה.

 

אמנם העניין נראה שהנה סוגי חטאים יש בשני אופנים: א. בכוח החומר שהוא נוצר מאדמה. ב. בכוח הנפש. והנה חטאים של גילוי עריות ושפיכות דמים הם מכוח הגוף, אמנם עבודה זרה הוא פוגם בדעת האדם וזה הוא בכוח הנפש.

 

וכן לשון הרע שהוא חטא בדיבור הוא חוטא בכוח הנפש כמו שתרגם אונקלוס על הקרא "ויהי האדם לנפש חיה" "לרוח ממללא", כי הדיבור הוא הנפש שנפח הקב"ה באדם, וידועים דברי הזוהר הקדוש: "מאן דנפח מדיליה נפח".

 

לכן הדיבור באדם הוא כוח הנשמה שבאדם ובזה נבדל האדם מכל הבעלי חיים שיש בהם נפש החיוני, אמנם ניתן בו נפש המשׂכלת וזה בחינת הדעת והדיבור, וכן כתב המהר"ל מפראג ז"ל בספר נתיבות עולם, שזה עניין תפילה בדיבור להודות ולהלל לה’ יתברך על שהבדיל אותנו בזה יותר מכל הבעלי חיים. וזאת הוא החומר שיש בחטא עבודה זרה שחוטא בכוח הדעת שבו. (כלי חמדה פרשת מצורע).