שער הזכירה פרק יג – כו מרחשון
כו מרחשון - שמירת הלשון - שער ראשון – שער הזכירה – פרק יג - וביותר אם הוא מרגיל את עצמו, חס ושלום, בזה העוון החמור, ונעשה בעל לשון הרע, ידוע הוא שדרך איש כזה...
כו מרחשון
שמירת הלשון
שער ראשון – שער הזכירה – פרק יג
וביותר אם הוא מרגיל את עצמו, חס ושלום, בזה העוון החמור, ונעשה בעל לשון הרע, ידוע הוא שדרך איש כזה, המדבר תמיד בגנות חברו, להקהיל קהילות אליו, ולהטעים את דבריו בפיהם, עד שמתפתים לקבל הלשון הרע שלו, ולפעמים שבו גם הם על ידי זה להיות ממביאי הדיבה על אותו האדם ועל עוד אנשים אחרים.
והנה אם באנו לחשוב גודל עוונו של בעל הלשון הרע הזה אין דבר באר, כי לבד שהוא משחית לעצמו, עוד הוא משחית לכל אלו ההולכים לתומם ומתפתים לדבריו הרעים, שהם נעשים על ידו מקבלי לשון הרע, ומספרי לשון הרע. [ולפעמים מתערב גם כן הרבה שקר וליצנות בתוך הסיפורים, ועל ידי זה נעשים גם כן מכת שקרנים וכת ליצנים]. ובודאי ייענש לבסוף כל מי שנטפל לחבורה הרעה הזו, כמאמרם (מכות דף ה, ע"ב): ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה. וגם אמרו חז"ל (ירושלמי פאה, פרק ג ה"א): לשון הרע הורג שלושה: האומרו, והמקבלו, ומי שנאמר עליו. וגם ייכתבו כולם למעלה על ידו בשם חבורת הרשע, כמו שאמרו חז"ל (צוואת רבי אליעזר שם), ועל כן עונשו הגדול שתבואהו עבור זה לעולם הבא, עונשו בעולם הזה, שאין מספיקים בידו לעשות תשובה על זה, וכמו שאמרו חז"ל (יומא פז, ע"א): כל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. על כן היזהר והיזהר אחי, חוס וחמול על נפשך ועל נפש שארי אנשים מישראל, וחדל מלעשות בעלי אסופות לגיהנום על ידי ענייניך הרעים.
***
מתוך "סם החיים" השלם
פרק כב – בו יבואר כי לעתיד לבוא בושה נצחית תהיה לבעל לשון הרע, באיבוד כוח השמיעה והדיבור לנצח, וכן בעת שיקרא בספר תורה הפרשיות בעניין שמירת הלשון
א – אם לא ישמור עצמו מדיבורים האסורים, לא יועיל לו הגן-עדן מאומה
והנה יש אנשים, שהיצר הרע מטעה אותם בפנים אחרים, לאמור: מהו הרעש הגדול אודות כוח הדיבור? אפילו אם לא אשמור את התורה כדין, הלוא ידוע לכל שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.
תשובה: אראה בבירור הדברים, שאם האדם יתנהג בטעותו של היצר הרע – אפילו אם יזכה מחמת איזו מצוה לישב בגן עדן, לא יועיל לו הגן-עדן מאומה. (הקדמת שמירת הלשון וזכור למרים פ"ז לח"ח זצ"ל).
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור