לחצות את הגשר בשלום

 

 

כל אדם צועד בדרך משלו. למעשה, כל אחד עובר על גשר מהרגע שנולד עד סוף ימיו – על הגשר של חייו. ההליכה על גשר זה יכולה להיות פשוטה ולעיתים אף מורכבת יותר. פעמים נראה כי הגשר רועד מתחת רגליו של הצועד, ופעמים נראה ששום דבר בעולם לא יזיז אותו. והכל, כמובן, תלוי איך הולכים על הגשר הזה, כלומר איך חוצים אותו, והעיקר שיהיה בשלום.

 

רבי נחמן מברסלב אמר: " דע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד, והכלל והעיקר – שלא יפחד כלל!"

 

הגשר הוא למעשה דימוי לחיים אותם אנו עוברים בעולם הזה. והחיים, כפי שיודע לכל, רצופים לא פעם במכאובים ובייסורים, בקשיים ונסיונות, תחרות וקנאה, וכמובן שגם בדברים טובים, לא רק סבל. בהליכה זו מתלווים לאדם שני יצריו – האחד טוב והשני רע, שני יצרים שהם חלק בלתי נפרד ממנו המעורבים באופן תמידי בכל מהלך בחייו, ובכל צעד שצועד האדם על הגשר של חייו.

 

עם היצר הטוב אין בעיה. הוא כזה טוב שהוא תמיד ימשוך ויוביל אותנו בדרך זו על דרך הטוב. תמיד ירחיק אותנו מהרע ויקרב אותנו אל הטוב. הוא, למעשה, מנחה אותנו באמת כיצד לעבור את הגשר בשלום. אולם ‘השותף’ השלישי על גשר זה הוא היצר הרע, והוא שלא כמו היצר הטוב, תמיד יחפש בכל דרך כיצד להכשיל אותנו בכל פסיעה ופסיעה בדרכנו. ישתדל להפוך את עצמו ל’בעל הבית’ (ולא אכפת לא כמה מאמצים הוא יצטרך להשקיע), במטרה להשתלט עלינו ולעשות בתוך נפשנו כבתוך שלו, ולהביא אותנו לשפל מוסרי מאין כמוהו. משתמע מכך, שלא מספיק שאנו צריכים לעבור על גשר צר מאוד, אנו נמצאים גם במצב של מלחמה תמידית יום-יומית, ולהזכירכם, מלחמה זו מתנהלת על גשר צר מאוד.

 

עלינו להבין שהיצר הרע תמיד ישתמש…ברע – במעשים רעים ובמחשבות רעות. כל רצונו הוא, שנסור מהטוב ונעשה רע – במעשה במחשבה ובדיבור. דבר נוסף שבו משתמש היצר כנגד האדם הוא, הפניית תשומת ליבו לעובדה שלזולתו יש יותר ממה שיש לו, כלומר שלא ישמח ויסתפק בחלקו. אמצעים נוספים שמופנים אל האדם בחזית זו, הן התאוות. היצר הרע עומל שעות נוספות בכל דרכיו הערמומיות כדי להגביר את התאוות אצל האדם, על מנת שיתאווה ליותר ממה שיש לו, ואף למה שאין לו, ובאותה הזדמנות הוא גם מוסיף את הכבוד, הגאווה ושאר מידות רעות, אותן הוא דואג גם ‘לחדד’.

 

מדברים אלה, נשאל – כיצד ניתן להתגבר על הפחד בזמן שאנו חוצים גשר כזה? לרוב התגובה האנושית והטבעית במצבים מסויימים היא פחד. אולם לא סתם אמר רבי נחמן שהכלל והעיקר – לא לפחד כלל!. נכון שאת הפחד קשה למגר, אך אם יכיר האדם, בהכרה מלאה, וידע שיש אמת שתעזור לו לגרש מליבו כל צל של פחד ומורא, הוא יבין שאין לו ממי לפחד.

 

ומה היא אותה אמת?

 

אמרו חז"ל: בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו, ואלמלא הקב"ה עוזרו, היה נופל בידו. – זאת האמת, לדעת שאנו לא צועדים על הגשר לבד, אלא הקב"ה צועד איתנו והוא זה שתומך ועוזר לנו לעבור את הגשר, רצוף הנסיונות הקשיים והמכשולים, אותם עורם היצר בדרכנו אחד אחרי השני כדי להפיל אותנו. אך – אלמלא הקב"ה עוזרו היה נופל בידו – כלומר: דע, שיש מי שעוזר ויש מי שרוצה שנעבור את הגשר הזה בשלום!

 

עכשיו, אחרי שהבנו שעלינו לעבור על גשר צר מאוד ואנו לא לבד, לכן גם אין לנו סיבה לפחד כלל, אך בכל זאת, קיים חשש כלשהו לאור העובדה שאנו נמצאים במלחמה תמידית, ומן הסתם במלחמה כזאת המהלכים לא כל כך פשוטים ואולי אף מורכבים, פועל יוצא מכך הוא, שההתמודדות מול קשיים ונסיונות אלה צריכה אף היא להיות מורכבת, לא?!

 

לא על התמודדות מורכבת זאת חשב רבי נחמן באומרו ‘לא לפחד כלל’, אלא על ההיפך הגמור –התמודדות בדרך הפשטות, שמשמעותה תמימות – יושר וכנות. כלומר, לשמור על הפשטות לאורך כל החיים ובעזרתה נוכל להשיג תוצאות רבות וטובות יותר, בזמן שאנו עומדים מול נסיונות וקשיים. בעזרת תמימות זאת נוכל לעבור את הגשר בשלום בלי לחשוב על דרכים ערמומיות או כל מיני תחבולות ועצות, בלי סיבוכים ובלי תחכומים. ועל כך נאמר: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה’ היא תקום!" – את הדאגות והמחשבות של ‘איך וכיצד’ נשאיר לקב"ה, ואילו אנו נצעד בדרך הפשטות והתמימות.

 

חשוב להסביר שאין הכוונה לפשטות הנובעת מטיפשות, חלילה, ולהיות פתי מאמין לכל דבר שיאמרו לנו, או להפוך לקורבן בידי שקרנים ונוכלים, זאת בפירוש לא פשטות ולא תמימות ומדבר זה עלינו להתרחק. פשטות היא קבלת הדברים כפשוטם. יתירה מזאת, ראוי לכל אחד מאיתנו לחפש אחר משמעויות עמוקות בחיינו, אחר התכלית והייעוד שלנו, כשהכל על דרך הפשטות, ללא סיבוכים והתחכמויות, כך נוכל להשיג חוכמה אמיתית.

 

דבר נוסף הקשור לפשטות הוא עניין חופש הבחירה. רבי נתן מצא לנכון לכתוב דו-שיח קצר מאוד, בין רבי נחמן לבין אדם נוסף ששאל את רבי נחמן – מה הוא טיבה של חופש הבחירה? על כך ענה רבי נחמן: "פשוט, אם תרצה תעשה, אם לא תרצה לא תעשה". והוסיף רבי נתן: "רשמתי זאת, כי דבר זה הוא נצרך מאוד. מכיון שיש כמה בני אדם שהם נבוכים מאוד בעניין זה. הם מורגלים במעשיהם ורואים עצמם כלכודים בהרגליהם, ומרגישים חוסר אונים מכיון שהם לא יודעים כיצד לשפר את דרכיהם, והתחושה שלהם היא, שהם אינם יודעים כיצד להנות מחופש הבחירה שניתנה להם. אך לא כך הדבר, לכל אדם חופש בחירה לעשות או לא לעשות, והכל כרצונו" – וכמו שאמר רבי נחמן – פשוט מאוד, תרצה תעשה, לא תרצה לא תעשה!

 

עכשיו, אחרי שהבנו שעלינו לעבור על גשר צר מאוד ואנו לא לבד, לכן גם אין לנו סיבה לפחד כלל, וקיבלנו עצה וכלים כדי להתמודד מול מצבים שונים בחיינו –פשטות ותמימות. כמו כן הבנו עובדה נוספת וחשובה – שיש לנו חופש בחירה (נרצה נעשה, לא נרצה לא נעשה), אם כן, אנו מצויידים ומוכנים להתחיל לצעוד על הגשר של חיינו. גשר שבו יש לא פעם צער מכאוב ונסיונות, ומאידך, שמחה ואושר. אולם בעזרת כל מה שצויידנו, אנו מבינים שלכל הרגעים הקשים בחיינו יש גם תוצאות ברוכות, מכיון שכל נסיון או קושי דוחפים אותנו כלפי מעלה ומחשלים אותנו, גם כשעמדנו בהם, או חלילה כשמעדנו, כי אין יאוש כלל בעולם! – מסר נוסף שעלינו להוסיף לציוד שעוזר לנו לחצות את הגשר.

 

חשוב לדעת. לעולם אין הקב"ה מטיל על האדם תפקיד, או מציב בפניו קושי ונסיון שהוא לא יוכל לעמוד בהם. הקשיים קיימים, אך הם אינם חורגים מגבול יכולתו של האדם להתמודד מולם ולתת להם תשובה ראוייה והולמת, כי מי שנותן לאדם נסיונות, נותן לו גם את הכוח לעמוד מולם. וכל מה שמוטל על האדם הוא, למגר ולאמץ כוח זה כדי להצליח ולהמשיך הלאה בדרכו על הגשר, עם בטחון אמונה ובישועת הבורא, כי "גם אם תקום עלי מלחמה, בזאת אני בוטח" – שהקב"ה ניצב לימיננו בכל עת. כשאדם יודע זאת, בפשטות ובתמימות, אזי כל פחד שיתגלה בליבו בכל מצב, יגורש משם מאליו, כי זה הכלל וזה העיקר – לא לפחד כלל, גם כשאנו עוברים על גשר צר מאוד.

 

להרחבה בנושא זה, ניתן לקרוא את סיפור המעשייה שכתב רבי נחמן "מחכם ותם" (מתוך סיפורי מעשיות). ב"ה יצא בקרוב סט-קלטות/ דיסקים, בהם מסביר הרב שלום ארוש שליט"א סיפור מעשייה זה, עם מסרים נפלאים וחשובים.