דוגמא אישית

חינוך הילדים מתחיל מהרגע שהילד נולד! הרב שלום ארוש על אחת המשימות הכי מאתגרות, וממש לא קלות, שהורים מקבלים - חינוך הילדים!

4 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 06.04.21

אחת המשימות המורכבות ביותר שעומדות בפני ההורים היא חינוך ילדיהם. משימה לא פשוטה בכלל, המונחת על כתפיו של כל אחד מההורים, בהתחשב בעובדה שהמילה חינוך חובקת בתוכה תהליך מכוון וממושך מהרגע שהילד נולד.
 
זהו תהליך שבו ההורים מכשירים את הילד לחייו בעתיד תוך כדי הקניית דרכי חשיבה, מידע וידע, הרגלים, ערכים, מורשת, דפוסי התנהגות ועוד אמצעים רבים כדי לזכות את בנם בחינוך הטוב ביותר, כדי שבעתיד יוכלו לקטוף פירות טובים שהניב חינוכם. חינוך הילדים הוא אתגר גדול מאוד, ולא מדובר באתגר חד פעמי, אלא באתגר ומשימה יום-יומיים הניצבים בפני כל הורה והורה.
 
ספרי המקרא, ובעיקר הכתובים (איוב, משלי תהילים, קהלת), המדרש, אגדות חז"ל והתלמודים – עוסקים בהרחבה בנושא חינוך הילדים. במקרא נאמר: "והודעתם לבניך ולבני בניך", "ושיננתם לבניך ודברת בם". בתלמוד נאמר: "ברם, זכור אותו האיש לטובה, ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל…ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר…".
 
החינוך, אם כן, מתחיל כבר מהרגע שהילד נולד. ההורים צריכים לנצל את גיל הינקות כדי לחנך את ילדם ולהכשירו על פי אמות מידה מוסריות. גישה זו היא גישת החינוך על פי התפיסה היהודית, המסבירה לנו שהחינוך תופס מקום מרכזי ביהדות עוד מימי קדם.
 
כאשר מתחילים את משימת החינוך כבר מגיל ינקות, מובן הוא שהתפקיד המוטל על ההורים הוא תפקיד גדול עם אחריות גדולה. ידוע, שהילד מקבל את הרגלי חייו בביתו ומהסביבה בה הוא נמצא. ידוע עוד יותר, שילדים ניחנים בטביעת עין חדה, בחוש שמיעה מפותח ובנפש ערה ותוססת. הילד קולט מסרים מסביבתו כבר מגיל צעיר מאוד ללא הפסקה. את המסרים האלה הילד מפנים אל תוך נפשו, וכך הוא בונה את אישיותו. לכן דווקא בגיל כה צעיר, גיל שבו הילד ערני לגירויים ומסרים מהסביבה ללא הרף ובחושים מחודדים, על ההורים לדעת להעביר את המסרים הראויים ושתהא התנהגותם מוסרית, מכיוון שההורה עצמו מהווה מודל חיקוי ודוגמא אישית לבנו, משום שבסופו של דבר הם אלה הבונים את אישיותו של בנם.
 
מכאן אנו מגיעים למסקנה מאוד חשובה – חינוך הילדים מתחיל מחינוכם של ההורים!
 
מאמרים נוספים בנושא:
 
כשמדובר בעובדה שההורה מהווה דוגמא אישית בחינוך ילדו, הוא צריך להבין ולדעת שעניין זה הוא חשוב מאין כמוהו. כאן נמצא, למעשה, היסוד החשוב שעליו מושתת כל החינוך. אף הורה לא יוכל ללמד ולחנך את בנו בדבר מסוים אם הוא עצמו לא בקי בו, או כשאינו נוהג בצורה מוסרית בעניין אותו הוא רוצה לחנך את בנו. לא רק דיבורים והרצאות הם אלה שיופנמו לתוך ליבו של הילד על מנת לחנכו, אלא העיקר הם המעשים וההתנהגות של כל הורה המהווה דוגמא חיובית עבור ילדו. שגיאות וטעויות של ההורים ומחנכיהם נשרשות בנפש הילד, לכן צריך ההורה לעבור 'השתלמות', כלומר לחנך את עצמו לפני שהוא מתחיל לחנך את בנו.
 
כל הורה צריך להבהיר לעצמו כללי מוסר ותכונות מוסריות שהיה רוצה לראות בבנו, ועל פי דברים אלו יחנך תחילה את עצמו, כדי שיוכל להיות דוגמא ומופת למתחנך. חינוך זה, המבוסס על היות ההורה דוגמא אישית לצאצאיו, מושתת על עבודתו הפנימית של המחנך. עליו לעקור מתוכו את הפגמים ואת המידות הרעות שהוא לא רוצה שיהיו מנת חלקם של בנו. כמו כן עליו לבער דפוסי התנהגות מהדרך בה הוא מביע את עצמו, הן בדיבור והן במעשה. לא יעלה על הדעת שהורה ירצה להטיף מוסר לבנו בגלל מעשה שעשה, בו בזמן שהוא לא נוהג על פי אמות המוסר.
 
הורה שחוסך מעצמו את שבט המוסר האישי שלו, ולא נוקף אצבע לחינוכו העצמי, מהווה דוגמא רעה ובדרך זו אפשר לומר שאף לא מגלה אהבה לבנו, ועל כך אומר הפסוק: "חוסך שבטו שונא בנו". הילד שומע הטפות מוסר מפי הוריו בזמן שהתנהגותם היא ההיפך מדיבורם. כאן הילד מקבל ניגוד מוחלט בין מה שהוא שומע ובין מה שהוא רואה בפועל, דבר שעלול לגרום לו לבלבולים קשים, ואף להשאיר בידיו את הבחירה 'הנכונה' כיצד להתנהג. דרך חינוך שהדיבור נוגד את המעשה, היא הרת אסון. אם בסופו של דבר הילד יבחר כיצד להתנהג, ולרוב הוא יבחר לנהוג על פי מה שהוא רואה ומקבל מהמחנך ומסביבתו מכיוון שעל פי הבנתו הפשוטה כך צריך להתנהג, זו תהיה גם הדרך בה הוא יחנך את ילדיו שלו.
 
לכל אדם יש השפעה על הסובבים אותו, קל וחומר כשמדובר בהורה, שבהתנהגותו מהווה הוא דוגמא ומודל חיקוי לילדיו, ומתנהגות זאת נבנית אישיות ילדיו. לכן כל הורה צריך להשתדל להקרין מסרים וערכים חיוביים בתוך ביתו ועל סביבתו, תוך כדי שהוא מיישם אותם בפועל בחייו.
 
"חוק חינוך – חובה" הוא לא רק חוק שנקבע במסגרת חוקים של מדינה הדואגת לחינוך והשכלת אזרחיה. חוק חינוך חובה פועל תחילה מהבית, עוד בטרם ההורה מצרף את בנו לאחת ממסגרות החינוך המוצעות. ברגע שההורה גודר גדרות וקובע קווים אדומים לחינוכו שלו, הוא בעצם מקיים את חוק החינוך שהוא חובה המוטלת על כל אדם, ובפרט כאשר הופך להיות הורה.
 
טיפים לכל הורה! 
 
למד את עצמך לומר תודה על כל דבר להעריך ולכבד, משום שכך גם ילדיך ינהגו.
 
אל תאמר 'מגיע לי!' – הורה שיחנך את עצמו שכל דבר מגיע לו, לא יוכל להתמודד מול דרישות ילדיו כשהם יטענו "מגיע לי", מכיוון שההורה עצמו דוגל בשיטת 'המגיע לי'.
 
למד להכיר טובה – עיבדו על מידת הכרת הטובה ועל הידיעה ש'אף אחד לא חייב לי כלום', כך תצליחו להפנים מסר רב ערך לתוך נפשו של הילד, ועל פיו הוא יבנה את אישיותו.
 
תיקון המידות – הורה שיעבוד על תיקון מידותיו וכן על נתינה והענקה לזולת, ישמש דוגמא חיובית עבור ילדיו. (לרוב, תוצאות של עבודה עצמית בעניין תיקון המידות מניבות פירות כשהילדים גדלים. אולם בעניין הענקה ונתינה לזולת ניתן לראות תוצאות כבר מגיל צעיר).
 
חובה וזכות – הורה שיחנך את עצמו להבין את חובותיו קודם הבנת זכויותיו, ללא ספק ישריש בילדיו יסודות חינוך טובים שילוו אותם לאורך כל הדרך, כולל בחינוך ילדיהם. על האדם לדעת מה הן חובותיו בעולמו, כשאחת מהן היא חינוך ילדיו שמתחיל מחינוכו שלו, ועל פי כללים אלה ידע כיצד לנהוג ולהנהיג, כמו שאומר הרמח"ל בספרו 'מסילת ישרים': "שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו".
 
הילדים נבראו בצלם אלוקים, כפי שהוריהם נבראו בצלמו של הבורא. ואדם שנברא בצלם אלוקים ראוי לכבדו, כי זהו כבודו של הבורא, לכן יש גם לכבד את הילדים.
 
על כל הורה לדעת שהילד הופקד בידיו על מנת לבנות אותו, ולא חלילה להרוס אותו. לכן חשוב מאוד שהדמות המחנכת תקרין מסר חיובי על הילד, מסר שיגיע עם הרבה אהבה, חיזוק, עידוד ונתינה.
 
כדי להפוך את משימת החינוך לנעימה כמה שיותר, ראוי שכל הורה ידע שכל ילד הוא עולם בפני עצמו! ועצם ידיעה זו מהווה בסיס חשוב וטוב בחינוך הילדים.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה