תקשורת בין-זוגית

 

 

טיפוח חיי המשפחה היא אחת המשימות החשובות בחייו של האדם.

 

בחיי המשפחה ישנם חלקים ושלבים לא פשוטים, ולעיתים אף קשים, בדיוק כמו בכל דבר מורכב שרוצים לבנות. אולם למרות הקושי, התוצאה הסופית היא שהתא המשפחתי, על כל מעגליו השונים והמורכבים, הוא זה שבונה ומצמיח את תוכן חייו האמיתיים של האדם.

 

חיי האדם מורכבים ממעגלים שונים, כאשר המעגל הפנימי והקרוב אליו ביותר הוא המעגל המשפחתי – בבית. במעגל זה האדם אינו עומד רק מול עצמו, השקפותיו, החלטותיו או מול כל דבר הקשור לתחומי חייו בלבד, אלא בבית מתחילה ההתמודדות הבסיסית והאמיתית של כל אחד מבני הזוג, לכן חשוב מאוד להעניק תשומת-לב יתירה בבניית מעגל זה.

 

ההכרה של כל אחד מבני הזוג בעובדה שהקשר ביניהם לא נבנה מאליו – היא הבסיס של התא המשפחתי. לכן על כל אחד מבני הזוג מוטלת המשימה להשתדל, להתאמץ, להקדיש, להעניק ולתת כמיטב יכולתו בבניית הקשר.

 

אחת הדרכים היעילות לבנייה נכונה של התא המשפחתי הוא השימוש בערוצי התקשורת.

 

כשהתקשורת בריאה וטובה הבית נעשה מעין חממה שהשהות בו נעימה ומשפיעה לטובה על כל אחד מבני הבית, הן על ההורים והן על הילדים, וכמובן שמקרינה כלפי המעגלים החיצוניים יותר (חברה, עבודה וכו’).

 

אולם בזוגיות, טבעי הדבר שקיימות אי הבנות בין בני הזוג. לא תמיד מצליחים לשתף את בן הזוג בכל מה שקורה לנו, ולרוב זה קורה בגלל שיש ‘קצר תקשורתי’ ביניהם, לכן לא קל להיפתח אל בן הזוג ולספר לו את כל מה שעובר עלינו, כי לעיתים ישנם מצבים של חוסר הבנה מצד בן הזוג, חוסר הסכמה וכדומה.

 

כדי להתגבר על מכשולים אלה ולהצליח להשתמש בערוץ התקשורת הבין-זוגי, כדאי לקבוע זמנים קבועים לשיחה בה ניתן ללבן נושאים שונים שחשובים לשני בני הזוג או לכל אחד מהם, למצוא את קו-האמצע לגבי החלטות שונות, וכמובן לנצל את הזמן הזה כדי לטפל בכל הנושאים שמצריכים את השיחה החשובה הזו בין שניהם, אחרת הדרך אל ‘העמק השווה’ ארוכה תהיה…

 

אמנם נכון הוא הדבר שכל היום אנו משוחחים (ואם לא כל היום אז רוב היום). לעיתים באמצעות הטלפון, ופעמים תוך כדי הקניות, בארוחה ואולי גם בנסיעה. זוהי תקשורת טיבעית וספונטית, אך אין ביכולתה לפתור בעיות ולהגיע להסכמה, בודאי לא על ‘רגל אחת’, בפרט כשמדובר בנושאים שמצריכים חשיבה משותפת. לכן קביעת זמן לשיחה, ללא הפרעות, תהווה את הדרך הטובה ביותר לטיפוח ערוץ תקשורתי זה.

 

 

הכלים העיקריים והבסיסיים שנעמיד לרשות בן זוגנו בזמן השיחה הם: אוזניים קשובות, לב מבין ופה כדי להעביר את המסר, הדעות והמחשבות, כי הדיבור הוא הכלי המרכזי לבניין חיי נישואין תקינים, והוא הכלי של ערוץ התקשורת הבין-זוגי. נאמר (בראשית): "ויהי האדם לנפש חיה", וכתב רש"י: שהכוונה לכך היא שנתווספו באדם דעה ודיבור (עכ"ל). שימוש נכון במה שזיכה הקב"ה את יציר כפיו, יכול לקרב את בני הזוג אחד לשני. דבר נוסף הוא, שהדיבור מהווה את הכלי למה שאנו מרגישים, מובן אם כן שאין צורך לחסוך במילים טובות ובהבעת רגשות כלפי בן הזוג – אם יש פה לומר אותם!

 

אל לנו לחשוב שהקשבה חסרת סבלנות ובקוצר רוח תועיל, ההיפך הוא הנכון – אוזן קשבת היא מתנה שכל אדם רוצה, ובמיוחד כל אחד מבני הזוג.

 

אמרו חז"ל: דאגה בלב איש ישחנה", כשמשהו מטריד, מעיק ולוחץ על הלב, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להוציא את זה החוצה – לדבר על זה כדי שיוקל לאדם. כשבני הזוג מהווים אוזן קשבת אחד לשני ומאפשרים בזה לשפוך את ליבם לפני בן זוגם מכל ארועי היום, גדולים וקטנים כאחד, הדבר מחזק אותם ותורם מאוד לזוגיות. ההתעניינות של בני הזוג אחד בשני, על ידי הקשבה אמיתית, גורמת נחת רוח לשניהם מכיון שפעמים רבות הדיבור על נושא מסויים לא מצריך בהכרח פתרון בר-ביצוע מיידי, אלא הוא רק אמצעי להקל על העומס הפנימי של אחד מבני הזוג.

 

ההקשבה צריכה להיות מלווה עם לב רך ומבין, שומע ומרגיש את הקושי של בן הזוג, ולא פעם צריך לתת לב רחמן שמעריך ומחשיב את דיבוריו של בן הזוג. דבר זה מוביל בסופו של דבר לקשר של חברים טובים, וכידוע, חבר טוב הוא מתנה גדולה מאוד, קל וחומר כשבני הזוג מהווים חבר טוב אחד לשני שאפשר למצוא בו הכל.

 

 

כדי להשיג תועלת מרבית מעצה זו, כדאי להחליט על זמן קבוע לשיחה ולהתמיד בו בכל הכוח, ורצוי שהשיחה תהיה במקום שנעים לשני בני הזוג.

 

אל תתעסקו בשום דבר, אלא השאירו את הזמן הזה פנוי מכל עיסוק. הקדישו את כל כולכם להאזנה ולשיחה, וכדי לוודא שהשיחה תהיה רק בין שניכם – כבו את הפלאפונים, נתקו טלפונים וסלקו כל גורם שמסיט את תשומת ליבכם.

 

קיימו את השיחה כשאתם לבד ולא בנוכחות הילדים.

 

כדי לא להשמע כמו ‘תקליט מקולקל’, התחילו את השיחה בתבונה – תנו חיזוקים לבן הזוג, אימרו תודה על דברים מסויימים שבן הזוג עושה למענכם ואל תתמקדו רק בטעון שיפור ("את ככה" "אתה כזה" וחוזר חלילה).

 

במהלך השיחה הציגו את הנושא כפי שאתם מרגישים אותו. אל תנסו להשתמש בחוש הנבואה (שלא תמיד מצוי, אם בכלל) כדי להבין מה רצה בן הזוג או למה הוא התכוון.

 

שתפו את בן הזוג בחוויות שעברו עליכם במשך היום וספרו זאת בצורה נינוחה ורגועה, גם אם היו דברים לא קלים, וגם אם ישנה תחושה שבחלק מהקושי נושא בן הזוג באחריות.

 

כשמאזינים לבן הזוג המציג את בעייתו, אל תנסו לחפש מיד פתרונות ואל ‘תשלפו’ תשובות. קודם התחברו לדברים שבן הזוג מספר, רק אז יהיה מקום להציע פתרון או עצה שיכולים להועיל. ולגבי יישום העצה – החליטו ביחד מה הכי טוב ומתאים לכם – לשניכם! מכיון שפעמים יכול אחד מבני הזוג להציע עצה או פתרון מסויימים, מבלי להתחשב בכוחות שלו אם הוא בעצמו מסוגל להתמודד עם הצעתו.

 

דברו על הכל. אולם חשוב לזכור – בכל פעם ‘כובשים’ יעד אחד, ורק אחרי שכובשים את היעד הזה, עוברים ליעד הבא, כלומר לנושא הבא שמצריך טיפול.

 

לא פעם כשמקיימים בני הזוג את השיחות, נראה להם, לכאורה, שהדיבור חוזר על עצמו. אל תתייאשו ואל תחשבו שזה מיותר. אם אחד מבני הזוג מוצא לנכון לשוחח על נושא שכבר הועלה פעם או יותר, המשיכו להקשיב. סביר להניח שעדיין לא כבשתם את היעד הזה עד הסוף ויש עוד כמה דברים הטעונים תיקון ותשומת-לב. ואל תשכחו, אנו בני אדם שמתקדמים ומשתנים כל הזמן. לעיתים רק כעבור זמן מסויים חודרים הדברים אל השכל והלב ורק אז מצליחים להגיע אל התיקון המושלם של הדבר.

 

אל תוותרו על השיחות! כי "אינו דומה שונה פרקו מאה פעם לשונה פרקו מאה ואחת". התמידו בהן ואל תרפו, התוצאות לא יאחרו לבוא.

 

אל תחשבו ששיחות אלו הן ביזבוז זמן! ממש לא! מחשבות מסוג זה (ביזבוז זמן וכו’) – הן הדבר שהיצר הרע הכי מעוניין בו. ורצונו היחיד הוא להכשיל אתכם ובגדול על ידי חסימת הערוצים ביניכם. לא פעם ‘מתלבש’ היצר-הרע בטענות כמו: ‘זה סתם ביזבוז זמן’, או ‘יכולתי להספיק לעשות מיליון ואחד דברים בזמן הזה’ וכדומה. כשאדם חושב שההקשבה היא ביזבוז זמן עליו לדעת שהוא טועה, במיוחד כשנצרכת הקשבה מלאה ואמיתית בשיחות שאמורות רק להיטיב ולהועיל, ואין חסד גדול יותר מלהיות אוזן קשבת לצער הזולת, קל וחומר לבן הזוג.

 

מחשבות טורדניות אלו (ביזבוז זמן וכו’) באות רק כדי לגרוע מחשיבותו של ערוץ תקשורתי זה, מהחיבור ביניכם ומתרומתו הגדולה לזוגיות. התבוננות קלה תוביל את האדם להבין שהוא טועה, וזאת רק עצת היצר להפריד בין איש לאשתו, כי כל שיחה כזאת מחדשת את הכוחות של שני בני הזוג להמשיך הלאה.

 

ועל הרווח דיברנו? הרווח גדול ואמיתי!!!

 

שיחות אלו תורמות מאוד להבנת האחד את השני, לחיים מאושרים, הפיכת הבית לגן-עדן כאן בעולם הזה, בית שמח ומאושר, והצלחה בחייכם הרוחניים והגשמיים.

 

שיחות אלו יחזקו אצל כל אחד מבני הזוג את הידיעה שלכל אחד מכם יש רגש, ועל כל אחד מכם מוטל לשמור מאוד ולא לפגוע ברגשות זולתו. וכאן צריך להסביר: בני זוג שלא מחדדים את ערוצי התקשורת ביניהם, לרוב נוטים לדבר על כל דבר בצורה צעקנית מלווה בוויכוחים. הנהגת השיחה הזאת (פעם ביום או פעם בשבוע וכדומה) – תלמד את בני הזוג לדבר אחד עם השני בנועם, להקשיב עד הסוף ולא להתפרץ.

 

כשבני הזוג מצליחים להגיע לזה, הם בעצם מגיעים אל אחד היסודות העיקריים והחשובים ביותר בשלם בית – הבנה. (כשם שאתה רגיש, כך גם היא רגישה). והבנה, כמו שכולנו יודעים, היא המפתח לבית עם מנוחה ושלווה, אושר ושמחה – גם אם יש עוד דברים הטעונים שיפור ותיקון. אך עצם הידיעה שנושאים אלה נמצאים ברשימת הנושאים שמצריכים טיפול – תגרום לכך שתהא הבנה בין השניים, כי היום או בשבוע הבא (תלוי מתי מתקיימת השיחה) העניין יטופל, מאחר והוא כבר מונח על ‘שולחן הדיונים’.

 

דבר נוסף שמצליחים להשיג כשהערוצים בין בני הזוג פתוחים הוא – להיות עזר אחד לשני, ולא חלילה כישלון אחד לשני. וכשעוזרים אחד לשני מצליחים לבנות ביחד את הבית, כי על ידי ההבנה שהצלחתם להשיג ביניכם, בן הזוג הופך להיות ה"עזר" ולא ה"כנגד", ומנקודה זאת מגיעים גם לנקודת ההתחשבות והוויתור, הרי לא פעם נתקלים בני הזוג במצבים שהם צריכים להתגמש ולוותר מעט ולא להישאר תקיפים בעמדתם, על מנת להגיע לעמק השווה ביניהם, וכל זה בא, כאמור, מקיום השיחות שמרחיבות את הערוץ הבין-זוגי שמועיל, תורם ומוסיף.

 

כשבני הזוג משוחחים אחד עם השני ומקשיבים אחד לשני – הם הופכים, בנוסף להיותם החברים הכי טובים, גם לשותפים הכי טובים והנאמנים אחד כלפי השני, הן בזמני הצלחה (שאז השמחה מתחלקת בין שניכם) והן בזמנים של קושי (שאז הכישלון והצער לא ‘נופל’ רק על אחד מכם, או גרוע מכך, חלילה, כאשר מטיחים אחד בשני "אתה אשם", "את אשמה" וכו’).

 

והילדים?

 

בבית שבו בני הזוג שותפים וחברים טובים, הילדים בריאים בנפשם ובשכלם. ילדים, כידוע, נוטים להתחקות אחר הוריהם ואחרי מה שהם רואים בבית. נאמר בזוהר הקדוש: שינתהג האדם בביתו בדרך הישר באופן מתוקן כדי שילמדו ממנו בני ביתו. דהיינו שהנהגתו בביתו תהיה בבחינת תורה שלימה לבני ביתו, וזאת כדי שילמדו מדרכיו.

 

ומוסיף הזוהר: "ויתנהג עם בני ביתו ובניו בנחת ובשמחה". ילדים שגדלים בבית שבו מדברים בנועם ובנחת, בית שבו מעניקים איש לרעהו, אוהבים וכיוצ"ב, הדבר יחקק על ליבם והנהגות אלה ילוו אותם גם בתוך בתיהם-שלהם. וכשהילד מאושר – ההורה מאושר.

 

ואם אושר טמון כאן, אז הנה לכם עוד מפתח לחיים מאושרים. השאירו את ערוצי התקשורת פתוחים! דברו על זה. שתפו אחד את השני. אוזן קשבת, לב מבין ופה שהדיבורים היוצאים ממנו הם בנועם ובאהבה – זה כל מה שנחוץ כדי להשיג את המפתח הזה.