שחמט ובחירה חופשית

 

 

במשחק שחמט אחד ישנם יותר צירופים אפשריים של מהלכים מאשר מספר האטומים על פני כל היקום כולו. ככל שזה בלתי נתפס, אם נחשבן את הדברים, נמצא כי מספר הצירופים האפשריים של מהלכים על פני לוח שחמט רגיל (8X8 משבצות ו – 32 כלי שחמט) הינו ביליון כפול ביליון יותר מאשר מספר האטומים המשוער הקיים ברחבי היקום כולו.

 

עלי להבהיר, שזה אינו כולל את השמש וכוכבי הלכת, אלא את כל הכוכבים והגלקסיות בחלל. אם נתבונן במסקנות הצהרה זו, נוכל להתחיל להבין כמה קשה לתפוס את גודלו האמיתי של הקיום, או למעשה, כמה קשה לפתח מומחיות אמיתית במשחק שחמט.

 

כל מי שמשחק שחמט באופן סביר מבין מה המשמעות של משחק נגד שחקן מוכשר, כמו אומני השחמט המקצועיים. אנו יכולים להשוות זאת למשחק נגד ילד אשר עושה מהלכים באופן אקראי לעומת משחק נגד שחקן שח מקצועי (אולם רק לאחר שנעשו מספר מהלכים).

 

במחשב שלי יש משחק שחמט אשר ניתן להתאים בו את קושי המשחק מהרמה הקלה ביותר לרמה המתקדמת ביותר. ברמה הקלה ביותר, המחשב בוחר במהלכים כמעט באופן אקראי לחלוטין, בתוך טווח המהלכים המותרים, כמובן, ולכן כמעט בלתי אפשרי להפסיד.

 

לעומת זאת, הרמה המתקדמת יכולה להתחרות עם שחקן מקצועי. אחד הדברים ששמתי לב אליהם, הוא שמאוד קשה להבחין בין הרמות השונות בשלב ההתחלתי של המשחק. בין אם ברמה התחלתית ובין אם ברמה הגבוהה, נראה כי המחשב עושה מהלכים אקראיים. כמובן, שלאחר מספר מהלכים נוספים, ניתן להבחין בצורה ברורה יותר ויותר אם המַחְשב מְחַשב מספר מהלכים קדימה, או אם הוא בוחר באופן אקראי במהלך אחד מתוך המהלכים האפשריים.

 

 

משחק זה משמש אנלוגיה מצוינת לבחירות היומיומיות שלנו המבוססות על יכולתנו להשיג מטרה מסוימת.

 

כאשר אנו נתקלים במכשולים בחיים, האינסטינקט הטבעי הוא להניח שהם הגיעו ללא סיבה או מטרה מיוחדת. זה גורם לנו "לשחק" באופן האגרסיבי ביותר בכדי "לנצח" מהר ככל האפשר, וליישם את "הבחירה החופשית" על פני "הבחירה האקראית" השלטת בעולם. ניתן לחשוב כי רק על ידי היותנו אסרטיביים, מבלי לבחון את כל האפשרויות בזהירות המרבית, כל אחד בעל אינטליגנציה וניסיון סבירים יכול לנצח את ה"אקראיות" בה מתנהל העולם.

 

לעומת זאת, כאשר משחקים נגד שחקן שח מקצועי, טבעי הוא להפעיל יותר תבונה, ולשחק עם מחשבה לטווח ארוך יותר, להתבונן ביתר תשומת לב בכל צעד, ולהקדיש זמן בכדי לשקול את כל התוצאות המתקבלות מכל מהלך ומהלך. ברגע שאדם מבין איזה מִשחק הוא מְשחק, ושם לב שמהלכיו של היריב אינם אקראיים כלל וכלל, אלא מחושבים להפליא ומתוכננים בקפידה כתגובה למהלכים שלך, הרי שהאסטרטגיה משתנה באופן משמעותי.

 

למרות שהמהלכים נראים בתחילה דומים מאוד, אנו יודעים שהתוצאה הסופית תהיה שונה מאוד בהתאם לרמת השחקן. כל שחקן מיומן מעט יכול לנצח מחשב הנוקט במהלכים אקראיים, ומאידך מסתבר שיפסיד במשחק נגד שחקן מקצועי.

 

 

אם נניח שהמחשב נוקט במהלכים על בסיס של אפס פידבק מהנעשה על פני הלוח, האסטרטגיה תהיה בהנחה שיתר הכלים כמעט שאינם קיימים. לעומת זאת, אם נראה שכל מהלך שהשחקן נוקט יוצר תהליך חישובי של בחינת כל המהלכים הבאים האפשריים אשר יעשו על ידי המחשב ובתגובה על ידי השחקן, בשקלול הרווח וההפסד שכל מהלך יביא, הרי שהאסטרטגיה תהיה שונה.

 

המחשב מסוגל לבחון את כל הכלים והמהלכים שלהם, וכיצד כל אחד ואחד ישפיע על תוצאת המשחק. אם שחקן ברמה סבירה, כמוני למשל, חושב שניים או שלושה מהלכים קדימה, ייתכן שאפילו לא יבחין במספר מהלכים העשויים להיות יעילים יותר.

 

מומחה, לעומת זאת, ישקול את חמשת המהלכים הבאים או יותר מכך, וינקוט באסטרטגיה בהתאם למהלכי היריב שנראה לו שסביר יותר שינקוט, ביחד עם שקלול הסיכונים הכרוכים בכל מהלך. מובן שהשחקן מבטא את הבחירה החופשית שלו כנגד המחשב, אך הוא מוגבל על ידי הבנתו הסובייקטיבית של המשחק (וכן על ידי הצורה בה הוא מעריך את היריב).

 

מאידך, אומן שחמט מקצועי שולט היטב במשחק נגד שחקן ממוצע, ומסוגל להיות הדומיננטי והמוביל על פני הלוח. המקצוען יכול לגרום לשחקן הממוצע לחשוב שהוא עושה מהלכים אקראיים. הוא אפילו יכול לגרום לשחקן השני להאמין כי הוא המוביל עד לסיום המשחק ממש, בו יגלה שהמקצוען היתל בו לאורך כל המשחק.

 

 

אנלוגיה זו של משחק השחמט, מאפשרת לנו להבין כיצד הקב"ה מנהיג את העולם בעודו מאפשר לנו להיות בעלי "בחירה חופשית". למרות זאת, הוא נשאר בעל שליטה מלאה בתוצאה הסופית, וכן בבחירות הספציפיות שלנו במהלך הדרך.

 

העולם מורכב מטריליון כלים ומקומות אותם ניתן להוביל ולכוון, ולשלוט בתוצאה של כל מהלך ומהלך כמו גם בתוצאה הסופית. היכולת של הקב"ה גדולה פי אינסוף מכל תוכנת מחשב, והוא יודע את התוצאה הסופית של כל אירוע ואירוע הרבה לפני שהוא קורה במציאות.

 

למסתכל מבחוץ, אשר מסוגל לראות רק אינטראקציות מקומיות, אין סיכוי להבין כיצד הבורא מנהיג ומכוון את העולם. לכאורה, נראה כי מעשי הבורא הינם אקראיים לחלוטין ומבוססים על "חוקי טבע" שנראה כי נוצרו לפני זמן רב. חוקי טבע אלו נראים עקביים וניתנים לחיזוי, אך למרות זאת נצרכים שינויים מאוד עדינים ובלתי ניכרים בעולם הטבע, בכדי ליצור את מערכת המשחק של העולם הזה, ועמה כל מהלך ומהלך בהם אנו מבטאים את עצמנו.

 

מדען, אשר בוחן את העולם דרך מבט של סיבה ותוצאה, עשוי לנסות באופן אמפירי למצוא כיצד לנווט בחיים על מנת להשיג מטרות קצרות טווח. הוא יראה את העולם כסדרה של אירועים עקיפים משולבים זה בזה, וייתכן שלא ייקח כלל בחשבון את האפשרות שישנו אדון לטבע, ושאדון זה נמצא בשליטה מלאה על כל מהלך ומהלך. הוא אפילו יודע כיצד אתה מרגיש כלפי כל בחירה וכיצד זה משפיע על האובייקטיביות של הבחירה החופשית שלך לאורך הדרך.

 

לבסוף, מטרתו של אדון העולם היא שכולנו ננצח וננחל הצלחה בחיים. הוא מסדר את העולם בכדי שנוכל להעריך עד כמה מעשיו מדהימים ומורכבים, ושנוכל לראות שאנו רק כלים במשחק השחמט של החיים. איננו יכולים לשפוט מה נחשב ניצחון ומה הפסד, או טוב ורע, על ידי ראיה מקומית של מאורעות החיים, כאשר המשחק עודנו בעיצומו.

 

למעשה, כלים רבים יילקחו או יאבדו לפני שהתוצאה הסופית של המשחק תיוודע. להפסד של כל כלי אחד או חלק אחד המרכיב מקטע מכלל החיים, ישנה השפעה מעטה על הניצחון הסופי או על ההפסד. הצלחתנו בחיים תלויה בידיעתנו איזה משחק לשחק, ובניסיוננו להבין מי הוא היריב שלנו, ומול מי אנו ניצבים.

 

 

למעשה, אם נשכיל ללמוד את רצון היריב שלנו, נמצא כי הוא למעשה פועל לטובתנו. כל מהלך מכוון ומתוזמן לרווחתנו, כך שנוכל לנצח ולעבור לצד שלו.

 

במשחק החיים של הבורא, אנו רק מפסידים אם אנו מרגישים שיש ביכולתנו לקבוע את התוצאה הסופית בעצמנו, ללא התחשבות מה טוב לעולם, ומה מסייע לקב"ה להשלים את התכלית שלשמה נוצר העולם מלכתחילה. ולכן, זו הסיבה שמוטל עלינו ללמוד מהמומחים האמיתיים ודמויות המופת החיים בקרבנו. אם לא נלמד את היסודות של המשחק, הרי שהמהלכים שלנו יהיו אקראיים לחלוטין, וללא ספק יובילו להפסד.

 

מצד שני, אם נתבונן בעולם דרך המבט התורני, אנו רוכשים את היכולת לראות מספר צעדים קדימה, מעבר לשביעות הרצון הראשונית המושגת מכל בחירה אינדיבידואלית.

 

זו הסיבה לכך שאנו זקוקים לחכמי התורה  וגדולי הדור המעבירים את התורה בכל דור ודור, ומעניקים לנו ראיה פנימית, תובנה וידע המסייעים לנו להבין את המטרות האמיתיות, כמו גם את האמצעים הנכונים להשגתן. כך שלמעשה, יש לנו בחירה לראות את העולם כמערכת מכוונת של מהלכים מתוכננים בקפידה בכדי שתהיה לנו האפשרות להתבונן, ללמוד, ולבחור בחירות נכונות, או לראות את העולם כרצף של אירועים אקראיים.

 

אם נבחר באפשרות האחרונה, כמו רוב העולם המערבי כיום, נתפוס אינטראקציות מורכבות בחיים כאירועים אקראיים בלבד, אשר יש לאמתם סטטיסטית ולנתחם בשטחיות על ידי המדע, ולעולם לא נדע כי למעשינו יש השפעות ארוכות טווח, שלעולם לא נצליח להגיע להשגת החכמה האלוקית המנווטת את העולם. לצורה בה אנו רואים את העולם ישנה השפעה מכריעה על מעשינו בעולם, בדיוק כפי שנוביל משחק שונה לגמרי בהתאם להערכותינו את יריבנו במשחק.

 

לדעתי, זה ברור שבכדי להיות מצליח בחיים, ההגדרה ל"הצלחה" צריכה להיות מותאמת למה שהקב"ה דורש מאיתנו. במקרה כזה, עלינו להתאים את רצוננו לרצון הבורא, כך שיעשה את רצונו מפני רצוננו.

 

 

(מתוך "עת לחשוב" – כתב עת לחשיבה יהודית)