נכנס יין יצא סוד

של הצדיק הייתה כפלא באוזני הנוכחים.

 

 

פורים עילאי ומרומם עבר על בני קהילת ה"חתם סופר" בהונגריה. וכי איך לא?! הרי זכו להכניס את בנו של אחד מבני הקהילה הקדושה בבריתו של אברהם אבינו ע"ה ביום חג הפורים, ושמו נקרא בפי כל "ברוך מרדכי" על שם הנאמר: "ברוך מרדכי היהודי", בנוכחותו של ה"חתם סופר" שהיה המוהל.

 

בסיום הברית בירך המוהל את התינוק ואמר: "נכנס יין יצא סוד" ותו לא. ברכתו של הצדיק הייתה כפלא באוזני הנוכחים, אך אין מי מהשומעים שירד לסוף דבריו של הצדיק שהם נשכחו כמעט  מכולם חוץ מ… ועד ליום…

 

* * *

 

הילד ברוך מרדכי גדל לשמחת הוריו והיה ילד טוב ותמים, אך לתוגתם הרבה היה קשה-למידה, קשה הבנה בור ועם הארץ והיה קשה עליו להבין את החומר הנלמד בתלמוד תורה. אף מלמד פרטי לא עזר בעניין, ברוך מרדכי נשאר ילד תמים, אך רחוק מכל הבנה בתורה הקדושה.

 

כשגדל ונהיה לנער, בלטה בו במיוחד מידת ה"יראת שמים" בתפילותיו הזכות שהיו יוצאות מעומק הלב, וארוכות מהרגיל, אך מוחו נשאר אטום וסתום לכל דבר בלימוד התורה. למרות זאת, לא היה מתייאש ברוך מרדכי, בשעות הלימוד והסדרים היה רוכן על דפי הגמרא הקדושים כאילו הוא לומד ומבין, חבריו רצו לנסותו אם אכן לומד ברצינות. לא פעם, כשהיה משיח דעתו, היו מחליפים את הגמרא שהייתה פתוחה על שולחנו בגמרא אחרת ללא שישים לב לכך, וברוך מרדכי לא היה מרגיש בעניין כלל וכלל, ועושה עצמו כלומד מאותו דף שהפסיק.

 

לקראת גיל י"ח רצו הוריו להכניסו תחת חופה וקידושין, כדברי חז"ל: "בן י"ח לחופה", אך כלה לא נמצאה לבחור תמים מעין זה. בין כך וכך עלה ברוך מרדכי לארץ ישראל והגיע לירושלים עיר הקודש. את דרכו עשה הישר לביתו של המרא דאתרא שניסה לתהות על קנקנו של בחור זה , ומיד גילה כי מדובר בבחור תם, בור ועם הארץ, חסר הבנה וחסר דעת בתורה. כשביקש ברוך מרדכי מהרב שיציע לו שידוך נאות, שכן קרב כבר לגיל העשרים, מצא לנכון הרב לשדך לו את בתו של האלמנה, שעוני ומחסור היה מנת חלקם, ולא יכלו לדרוש חתן תלמיד חכם. חיתן הרב את שניהם והזוג הצעיר הקימו בית יהודי פשוט ותמים.

 

כעת, כשעול הפרנסה רבץ על כתפיו של ברוך מרדכי, מצא הוא לנכון לעסוק במלאכת "שואב המים". לצורך כך רכש את הכלים הדרושים, ועבר בין בתי העיר לשאוב מים לתושבים עבור שכר מועט, בתמורה שקיבל היה מכלכל את בני ביתו.

 

מנהג היה לו לברוך מרדכי, בכל ראש חודש היה מחלק מים חינם לכל לקוחותיו שמא החסיר טיפה במשך החודש ולקח תשלום לא הוגן. ישר היה במעשיו ותמים בצדקותיו. בשעות הערב היה קובע עיתים לתורה, ומנסה ללמוד מה שיכול היה.

 

בני עירו שהכירו אותו, ידעו על תמימותו מחד, ובורותו בתורה מאידך, אך מה שיכלו להעיד עליו מכריו כי בעל תפילה היה, ואפילו התפילות הכתובות בסידור, היה אמרם בכוונה מילה במילה. כך עברו ותכפו השנים, וברוך מרדכי "שואב המים" קרב לגיל שבעים.

 

* * *

 

פורים בירושלים עיר הקודש, כולם התאספו סביב שולחנו של הצדיק הגאון רבי שניאור זלמן לאדינער, בעל ‘תורת חסד’ מלובלין לסעודת הפורים, לקבל "משקה", ולשמוע דברי תורה.  גם מיודעינו ברוך מרדכי היה בין הקהל, הוא הרשה לעצמו להתכבד מהמוגש לשולחן, ואף ממשקה היין לגם כוסית אחר כוסית ללא משים לב עד שהחלו להתערפל חושיו והוא נפל לשכרות, תוך כדי כך קם שואב המים ברוך מרדכי מכיסאו, הכה על השולחן, היסה את כל הנוכחים, ואמר: "היום!", קרא לעבר הנוכחים התמהים, "היום, יום הולדתי כיהודי, לפני שבעים שנה ביום הפורים נכנסתי בבריתו של אברהם אבינו".

 

לפתע כאחד, עצרו הרבי וקרא לעברו: "לרגל יום הולדתך, אולי תשמיענו דבר תורה לכבוד היום הגדול, או תלמדנו איזה גמרא?!" ציוה הצדיק. דממה השתררה, כולם נדהמו על בקשתו המוזרה, וכי אינו יודע כי ברוך מרדכי בור ועם הארץ הוא, ואינו בר הבנה, וכי שמא רוצה לביישו ברבים חלילה?! סקרנות רבה אפפה בכולם לראות כיצד ייפול דבר, ומה יאמר ברוך מרדכי?!

 

לפתע, ללא אומר ודברים קם ברוך מרדכי ממקום מושבו, פתח את פיו הטהור והחל מפיק מרגליות, ושופך מעיינות של גמרא בעל פה, וכך עבר מגמרא לגמרא, להלכה ומשנה עד שכל השומעים פערו פיהם בתדהמה ללא אומר ודברים, והתפלאו לשמוע את ברוך מרדכי שהיה בפניהם "בור ועם הארץ" אומר דברי תורה יקרים מפז כשעתיים תמימות.

 

משסיים את דבריו צנח ונרדם. כמה יהודים טובים לקחוהו לעבר אחד הספסלים שם נרדם עד שהתאושש. כשהתעורר, סיפרו לו הסובבים על התגלית שנתגלתה לעיניהם, ועל התלמיד החכם הטמון בקרבו. ברוך מרדכי לא זכר כלום מהמאורעות האחרונים, ואף נדהם לשמוע על כך.

 

אך כשראה שכולם סביב מדברים עליו ועל סודו שהתגלה, הצטער מאוד על כך. אז  קם אחד מזקני החבורה ואמר: "זכיתי להשתתף בברית המילה לפני 70 שנה עם החתם סופר, וכעת התבהר מה שאמר החתם סופר ביום שנכנסת בבריתו של אברהם אבינו ע"ה: "נכנס יין יצא סוד". משמע: ‘נכנס יין’- יין בגימטרייא 70, כשתיכנס לשנת ה-70 לחייך ‘יצא סוד’-  אזי יתגלה סודך".

 

ברוך מרדכי סיים את תיקונו בעולם, זמן קצר אחרי שהתגלה סודו כצדיק נסתר ואחד מל"ו צדיקים, ונסתלק לבית עולמו. הוא היה תלמיד חכם עצום, גדול בתורה ביראת שמים ובענווה, את כישרונותיו וידיעותיו היה מסתיר כל חייו, ומכונה בפי כל "שואב המים". אחרי פטירתו העידו עליו שהוא היה אחד מל"ו צדיקים של הדור".

  

אכן, בכל יהודי טמון וחבוי אוצר גדול אך הצדיק, שהוא היסוד, הוא בחינת היין, בכוחו לגלות את הסוד שבכל אחד.