שמרו על המקום שלי

השם מתזמן את הכל ובמדויק – שום דבר לא יקרה שנייה לפני או אחרי הזמן שנקבע. אז אם נתקלתם באיזה מחסום בדרך, אל תדאגו בכלל.

4 דק' קריאה

בתיה רוזן

פורסם בתאריך 06.04.21

השם מתזמן את הכל ובמדויק –
שום דבר לא יקרה שנייה לפני או
אחרי הזמן שנקבע. אז אם נתקלתם
באיזה מחסום בדרך, אל תדאגו
בכלל.

בכל ימות השבוע בהם אני עובדת, אני נוסעת אל תחנת הרכבת שלוקחת אותי למרכז העיר, שם אני עובדת. בכל אופן, אין מספיק מקום חניה ליד תחנת הרכבת, שממילא מוגבלת מאוד. בכל יום זה משחק ניחושים חדש – לאיזה רחוב לפנות, באיזה מרחק מתחנת הרכבת אמצא את החניה המיוחלת, כמה זמן ייקח לי להגיע ממנה עד לתחנת הרכבת, ומתי בדיוק תגיע הרכבת לתחנה. בכל יום, אני מתפללת להשם שיוביל אותי למקום החניה ושאספיק את הרכבת.

למרות שהעניין של מציאת חניה נשמע כנושא שולי לכל הדעות ובהחלט לא רוחני, אבל מספר דברים שקרו כתוצאה מההתעסקות בו, הזכירו לי שדבר אינו חסר משמעות אצל השם – עלינו לבקש אפילו על הדבר הקטן ביותר ולסמוך רק על השם, מכיוון שאנחנו יכולים ללמוד גם מהדברים הקטנים הללו. יתירה מזו, אנחנו יכולים להבין לא פעם את המסרים של השם כאשר הם הופכים למוחשיים, דווקא בגלל אותם דברים "קטנים" שקורים בחיינו.

להתפלל על הכל – כל הזמן

בדרכי מהבית, אני מגיעה באיזשהו שלב לצומת שקשה מאוד לחצות אותה, בתנאי שאורות הרמזורים מתוזמנים כראוי. לרוב, אני נמנעת מלהיכנס לצומת הזאת, אבל לפעמים זאת הדרך המהירה ביותר. בדרך כלל, אני מבקשת מהשם עזרה לחצות את הצומת הזאת בזמן הנכון. ועובדה כואבת היא, שאני מקבלת את העובדה הזאת (שאני חוצה את הצומת בזמן הנכון) כמשהו מובן מאליו.

כל זה היה נכון עד למה שקרה לי בחודש שעבר, כששכחתי לבקש מהשם את עזרתו בפניה שמאלה לפני שהגעתי לצומת הזאת. ישבתי שם מספיק זמן לפני שהתייאשתי ופניתי לדרך הארוכה יותר – רק כדי להיתקע בדרך בגלל הרמזורים.

הכתובת הייתה על הקיר – הזמן הכפיל את עצמו. לפעמים, השם רוצה להזכיר לך שאתה לא יכול לקבל את עזרתו כמובן מאליו – עליך לבקש ממנו כל הזמן על כל דבר, אפילו על הדברים "הקטנים" ביותר. ובמקרה הזה, ההבדל הוא גדול מאוד!

שימו לב על מה אתם מתפללים

לפני שנתיים ביצעו תיקונים בדרך, כתוצאה מכך זמן הנסיעה התארך. אף פעם לא ידעת מתי התיקונים עוברים שלב נוסף, מתי ‘חותכים’ לך את הגישה לנתיב החלופי שמצאת במאמצים לא קלים, בגלל כל תיקוני הדרך הללו.

בשני בקרים מסוימים לפני שבועיים, זמן הנסיעה לתחנת הרכבת היה מוגזם מעל לכל שיעור. הגעתי לתחנה בדיוק כשהרכבת הייתה אמורה להגיע, ועדיין היה עלי למצוא מקום חניה. הדאגה אם אגיע לעבודה בזמן החלה לכרסם בי, לכן ביקשתי מהשם שיעשה שהרכבת תאחר.

בבוקר הראשון, הרכבת איחרה בעשרים דקות. בבוקר השני, היא התעכבה יותר מארבעים וחמש דקות. למרות שהתכוונתי שהרכבת (שבדרך כלל מגיעה בזמן) תתעכב בסך הכל במספר דקות בלבד, הבנתי את המסר: עכשיו אני מבקשת מהשם שאספיק להגיע לרכבת, ולא שהיא תאחר!

השם אוהב אותי

באותו בוקר מסוים לפני חודשיים, התעכבתי מאוד. היה לי בוקר קשה. בכיתי כל הדרך אל תחנת הרכבת, וזה חוץ ממה שקרה בבית לפני שיצאתי. כל זה ביחד יצר עיכוב נוראי ולזה נוספו גם דאגה ולחץ מעצבן – את הרכבת הבוקר אני עומדת לפספס…

כשהגעתי לתחנת הרכבת, לא האמנתי למה שנגלה לעיניי – מקום החניה הראשון ממש לפני התחנה היה פנוי. במושגים של חניה, זה כמו לזכות בלוטו – בכל שנות חנייתי ליד תחנת הרכבת אף פעם לא זכיתי לקבל את המקום הראשון.

ואז זה הכה בי כרעם ביום בהיר. השם אוהב אותי מאוד! הנה, חשבתי שאני תמיד במקום האחרון, ובכל מה שעובר עלי בחיים אני מגיעה רק למקום האחרון, אבל השם הכין את המקום הראשון הזה, שחיכה רק לי, כדי להזכיר לי כמה הוא אוהב אותי, ושהוא מטפל בהכל. אני, אמנם, יכולה לחשוב שאני נמצאת במקום האחרון, אבל עם אמונה, אני יכולה להגיע למקום הראשון! ואם השם מסדר מקום חניה בשבילי, הוא בהחלט מטפל בכל הדברים בחיי.

במקום הנכון, בזמן הנכון

לפני שבועיים, באופן עקרוני עמדתי בלוח הזמנים… עד שנתקעתי מאחורי אוטובוס. עם האוטובוס הזה אני נפגשת כמעט בכל פעם בדרך לתחנה, אבל אני משתדלת לעקוף את המפלצת המתכתית הזאת. באותו בוקר ניסיתי לעקוף אותו, אבל זה היה קשה, כי הוא הגיע לתחנה שתי דקות לפני הרכבת. שתי דקות זה זמן יקר מאוד כשצריך להחנות את הרכב ולרוץ אחר כך לרכבת.

ניסיתי להירגע. אמרתי לעצמי, ‘כל מה שהשם עושה – לטובה הוא עושה! הכל משמים’. וכך, כשאני נוסעת אחרי האוטובוס לכיוון התחנה, התפללתי להשם שאמצא מקום חניה בזריזות ולא אפספס את הרכבת, למרות העיכוב.

כשנסעתי בירידה של אחד הרחובות, חלפתי על פני בניין שמקומות החניה שלו תמיד תפוסים. ואז, פורד ירוקה פשוט יצאה מהחניה והשאירה את החניה הימנית פנויה. נכנסתי, כמובן, והודיתי להשם על המזל הטוב, שנפלה בחלקי החניה הזאת בדיוק בזמן. לולא נתקעתי אחרי האוטובוס, הפורד הייתה עדיין במקומה… ומי יודע איפה הייתי חונה. אל הרכבת הספקתי להגיע אפילו עם ‘עודף’ של כמה דקות.

השם מתזמן את הכל ובמדויק – שום דבר לא יקרה שנייה לפני או אחרי הזמן שנקבע. לא פעם אנחנו נתקלים בכל מיני מחסומים ועיכובים שונים בחיינו, אבל כשהמכונית "יוצאת מהחניה", אז הכל נעשה ברור – הגענו למקום הנכון בזמן הנכון.

השם נותן לך את מה שאתה צריך כדי להצליח!

כפי שכבר הסברתי, למצוא מקום חניה ליד תחנת הרכבת זה דבר לא פשוט בכלל. בכל אופן, ביום שמנקים את הרחובות, כמעט שליש מהכביש חסום. בימים כאלה אני אפילו לא מנסה, אני נוסעת באוטובוס.

חוץ משבוע שעבר, כשהאוטובוס הקדים. רצתי, ניסיתי לעשות כל מה שאפשר כדי שאוכל לעלות עליו, אבל בסוף פספסתי אותו במרחק של כמה צעדים ממנו… האוטובוס הבא מגיע הרבה יותר מאוחר ולרכבת אין סיכוי שאני עולה. התוצאה – איחור של חצי שעה לעבודה!

פתאום, שמתי לב שהכנסתי – מבלי לשים לב או אולי בטעות??? מי יודע? – את מפתחות הרכב שלי לתיק, למרות שבכלל לא התכוונתי לנסוע בו. הבנתי שאם השם רצה שאקח את המפתחות איתי "בטעות" וגם אפספס את האוטובוס – אז הוא רוצה שאסע עם הרכב שלי. ואם זה מה שהוא רוצה, אז הוא בטח יודע שאני צריכה גם מקום חניה, והוא יסדר לי אחד כזה.

וכך, כשתפילה בפי נכנסתי לרכב והבנתי שהעיכוב יהיה עכשיו אפילו יותר מן הרגיל, יצאתי מהחניה. כשהתקרבתי לתחנת הרכבת נתקעתי… מאחורי אוטובוס!

‘איזה איחור זה עומד להיות!!!’, חשבתי לעצמי. הרבה אופציות אין. פניתי לאחד הרחובות שאני בדרך כלל לא נכנסת אליהם כדי להיחלץ מהאוטובוס, ואז, לאחר שחלפתי על פני בניין אחד, ראיתי אותה שם – חניה רחבה ומתוקה שמחכה רק לי. מכיוון שזה היה בצד השני של הכביש, הגברתי את המהירות ונסעתי עד לסוף הרחוב, שם עשיתי פרסה והחניתי את הרכב. בדיוק כשסיימתי את הפרסה הבחנתי בהונדה שנסעה אחרי. ההונדה הייתה רכב אחד אחרי האוטובוס שנתקענו אחריו, כך שאת מבצע ה’חילוץ’ מהפקק שהאוטובוס יצר יכולתי לעשות יותר בקלות.

כשהלכתי לכיוון הרכבת חשבתי על ההשגחה הפרטית, על ידו של השם בכל מה שהתרחש. השם גרם לכך שאקח ‘בטעות’ את מפתחות הרכב ואכניס אותם לתיק ‘מבלי לשים לב’, שאפסיד את האוטובוס, כדי שאוכל להיתקע בפקק שיצר האוטובוס אחריו, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהפקק הזה סייע לי למצוא את מקום החניה, אותה השגתי בגלל שההונדה שהייתה לפני לא יכלה להשתחרר מהאוטובוס, דבר שלי היה קל יותר לעשות! אוי…

אם אחד מכל הדברים הללו לא היה קורה, בטוח שהייתי מאחרת לעבודה. אבל כשהשם רוצה שמשהו יקרה, הוא יספק לך את כל האמצעים והתנאים שאתה צריך, כי הוא יודע שאתה צריך להצליח.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה