לגעת בנקודת האמת לאמיתה

על ידי נקודת האמת לאמיתה מגיע
האדם לרצון האמיתי, ובעזרתה אף
יוכל להבין את הבחינות שיש בקשיים
ובייסורים העוברים עליו.

בגן הגעגועים – פרק 17

אבידת בת מלך – הסיפור המלא

כדי להגיע להתבודדות נכונה חייב האדם לבוא מתוך נקודת אמת.

למשל, אדם הסובל ייסורים בגופו, או במציאת זיווגו או בשלום בית וכדומה, והוא רוצה להתפלל כדי שהשם יושיע אותו לכן, בראש ובראשונה, עליו להתפלל ולבקש מהשם יתברך שייתן לו אמונה שלמה, שיאמין שכל הייסורים שיש לו הם ברצון הבורא יתברך שמו, ואין בהם שום מקריות.

אחר כך, עליו להתפלל ולבקש מבורא עולם שיזכה אותו להאמין שהכל לטובה, ושישמח בייסורים. לבקש מהשם שתהיה לו אמונה שלמה שהייסורים הללו הם טובה גדולה בשבילו, כדי לקרבו אל התכלית שלו. ויבקש מהבורא שלא יהיה לו שום רצון להיוושע מהייסורים, אלא כל רצונו הוא לדעת מה השם רוצה ממנו, על ידי הייסורים שנתן לו, וירצה לעשות רק את רצון הבורא.

ודע, שזו נקודת האמת לאמיתה בהתבודדות. כאשר האדם לא ניגש להתבודדות עם נקודת האמת הזו, אז יש בזה טעם גדול לפגם גדול. הלא, גם הוא יתברך מתייסר עמו כביכול בייסורים הללו, וכאשר האדם רק רוצה להיפטר מהם הוא, כביכול, אומר לקב"ה: תניח לי. אבקש סליחה, אעשה תשובה – בקיצור, את מה שצריך – רק תניח לי…

אולם הוא שוכח את העיקר – שכל מה עובר עליו מכוון מלמעלה כדי לקרב אותו, ובכל זה יש שכל ומסר גדול עבורו. אולם אם רצונו הוא רק להיפטר מהייסורים האלה, מה יהיה עם כל מה שהוא צריך ללמוד מהם? מה ייעשה בשכל העצום שהוא צריך לקבל? בכל מה שצריך לתקן? להתחזק ממנו? מאותן השגות חדשות שצריך להשיג?

בייסורים ובקשיים שאדם עובר יש כל מיני בחינות. יש אחד שצריך לעשות תשובה על עוונות כפשוטו, ויש אחד שצריך להתקרב למצווה מסוימת שהוא רחוק ממנה, ויש אחד שהכל בסדר אצלו והוא רק צריך להתחזק שלא לעמוד על עמדו, אלא לשאוף למדרגות רוחניות נוספות.

כל זמן שיש לאדם רצון להיוושע מהייסורים, הוא לא יימלט מעיון תפילה ומתרעומת על השם, וכמו שאמר החכם באדם (משלי יג): "תוחלת ממושכה מחלה לב", ודרשו רבותינו ז"ל פסוק זה לעניין עיון התפילה.

נקודת אמת על כל פנים

אף אדם שעדיין לא זכה לחיות את האמת הזאת ואינו מסוגל לגשת להתבודדות ברצון אחד ויחידי – לדעת את רצון ה’, הוא בעצם כן רוצה להיוושע מהייסורים, לכן צריך על כל פנים להחזיק בנקודת אמת מסוימת, כלומר שידע:

אין עוד מלבדו יתברך. אני אפס מוחלט. אין לי כתובת אחרת שאוכל לפנות אליה מלבד ה’. אין לי שום עצה מלבד התפילה. רק ה’ יכול לעזור לי. רק ה’ יודע מהי העצה הנכונה בשבילי. לי בודאי אין מושג מה באתי לתקן בעולם הזה, מהם הניסיונות שאני נדרש לעמוד בהם, מאיזה גלגול אני בא… ומה בעצם ה’ רוצה ממני ממש ברגע זה!

כאשר יעשה אדם חשבון נפש כזה עם עצמו, ויבין שהוא רחוק מאוד מלדעת באמת מה השם רוצה ממנו – אז יפנה אל השם מתוך נקודת האמת הזו ויתחנן לפניו ויבקש ממנו: ‘ריבונו של עולם, רחם עלי, תדריך אותי כדי שאדע מהו רצונך. אני לא יודע היכן אני עומד ובודאי שאיני יודע לאן ללכת! יכול להיות שאני צריך להתפלל על דבר מסוים ולא על מה שאני מתפלל עכשיו? על איזו נקודה אתה רוצה שאעבוד? על מה לבקש יותר? היכן להאריך בתפילתי? השם יתברך! עזור לו וכוון אותי, תוליך אותי, תן בפי תפילה לפי המקום בו אני עומד, הרי את זה רק אתה יודע!…

בדרך זו כל אחד יכול להגיע לתפילה ברחמים ובתחנונים, בבחינת ‘תפילה לעני’. ואז יבין היטב עניותו בדעת, ויבקש מה’ באמת שיראה לו מהו רצונו ממנו, ומתוך זה יוכל לפתח תפילה נאה מאוד – ארוכה, מפורטת ואמיתית, ובודאי ייוושע על ידה.

(מתוך בגן הגעגועים מאת המחבר)