אין שום הסתרה!

מצאת את הבת המלך? תפוס
אותה ולך! הרי כבר אמרת: "אלך
ואנסה", אז זה בדיוק מה שהיית
צריך לעשות. אבל אתה שואל
שאלות…

בגן הגעגועים – פרק 20

אבידת בת מלך – הסיפור המלא

וסיפר לה, שאביה מצטער מאוד ושהוא מבקשה כמה שנים…

עלינו לדעת, שההעלמה וההסתרה שיש על האמונה הינן הצער הגדול ביותר של הבורא. אפשר לומר שרק זהו הצער שלו. אף אם אדם לומד פחות, או מתקשה בקיום מצווה זו או אחרת, או כאשר מתגברת עליו תאווה רעה או מידה רעה – כל זמן שאוחז במידת האמונה וחי עימה ומאמין שהכל מאת השם והכל לטובה והוא מדבר עם השם יתברך על כל מה שעובר עליו – אזי אין לבורא צער ממנו!

אולם, כאשר אדם עובר מה שעובר בחייו – ירידות, ניסיונות וכישלונות, אך הוא מאשים את עצמו או את הסובבים אותו בכל מה שקורה לו, כלומר – הוא לא רואה את השם בכל מה שעובר עליו – דבר זה מצער את השם יתברך יותר מעצם הכישלון או החיסרון שיש לאותו אדם.

כל מה שעובר על אדם – חייב לעבור עליו! וכל עיקר הניסיון הוא אם יחזיק באמונה – שהכל מאת השם ושהכל לטובה! אדרבה, כל רצונו של הקב"ה בבריאת עולמו הוא שיאמינו בו, ידברו איתו ויבקש ממנו כל דבר. שידע כל אחד שהכל לטובה, שהשם הוא המעביר על בני האדם ניסיונות, ירידות ונפילות, וכל זה רק למטרה אחת – שידברו איתו! שיאמינו בו! כאשר אדם חווה ירידה מסוימת בחייו ואינו רואה בה את ההשגחה של השם, ואינו מאמין שהכל לטובה, כשאינו פונה להשם שיעזור לו שיקרב אותו גם מתוך הנפילה ואף בעזרתה – אין מתקיים רצונו ומטרתו של השם בניסיון שהעביר על האדם, לכן יש לו צער מכך.

מלוא כל הארץ כבודו

אם היו יודעים כולם שאין עוד מלבדו והכל ממנו יתברך – אזי היו יודעים ורואים בבירור שאין שום העלמה והסתרה כלל, מכיוון שהן נמצאות אך ורק בתפישתו של האדם. כאשר אדם יודע שאין עוד מלבדו ומלוא כל הארץ כבודו ו"לית אתר פנוי מיניה" – איזו הסתרה יש? השם יתברך נמצא בכל מקום ובכל זמן!

על האדם להאמין שהשם יתברך נמצא איתו בכל מקום! כל מה שקורה בעולם – הכל מושגח ומכוון בלי שום טעויות. אדרבה, כל מה שעובר על האדם ‘תפור’ עליו באופן אישי ובמדויק. כלומר, משמים הולכים איתו לפני העניין והתיקון שלו כדי לכוונו ולהדריכו אל הטוב ביותר.

על האדם להאמין שהשם יתברך נמצא בכל מקום…

כדי שהאדם יצא מן ההסתרה שהוא נמצא בה, הוא חייב לבקש ולהתפלל המון על האמונה, מכיוון שבאמת אין שום הסתרה! וכל החיסרון הוא רק בדעת. על כן, כל החיפוש אחר האמונה הוא רק על ידי בקשה – כאשר אדם מתפלל ומבקש מהשם יתברך שייתן לו דעת, שידע ויכיר אותו יתברך, שיאמין באמונה שלמה שאין עוד מלבדו, וממילא לא תהיה עוד הסתרה כלל.

שאל אותה: איך אני יכול להוציא אותך?

כאן השני למלכות עשה טעות. מה אתה שואל שאלות? מצאת את הבת המלך? תפוס אותה ולך! בדיוק כפי שעשית כשיישבת את דעתך בכניסתך למבצר, ואמרת: "אלך ואנסה", כך היית צריך לומר עכשיו לבת המלך: בואי נלך! אם יניחו לך – מה טוב, אם לא – אז כבר נראה מה לעשות.

אבל אתה שואל שאלות… זה מראה שלא זכית עדיין לשלמות האמונה.

עניין זה מצאנו אצל אברהם אבינו, כאשר שאל שאלה מיותרת: "ויאמר ה’ אלוקים במה אדע כי ארשנה"? (בראשית טו). מה נכתב בהמשך אחרי מספר פסוקים? "ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה". התוצאה של השאלה, של הפקפוק, גזרה את הגלות והעבדות במצרים.

אף כאן, במעשה שלנו, אנו נראה שבעקבות השאלה זו התארכה הגלות, וגאולת בת המלך משבי הסיטרא-אחרא נדחתה לעוד שנים רבות.

(מתוך בגן הגעגועים מאת המחבר)