סוד החיים הטובים

מילת קסם אחת טומנת בחובה
את הסוד הגדול אותו כולם מחפשים
ומבקשים לדעת. מילה אחת המכילה
את התשובה לשאלתם של רבים –
מהו סוד החיים הטובים?

בשדי יער – פרק 5

פעם אמר רבי נתן: בכל מקום שאני רואה חיסרון, או שלא התפללו על זה כלל, או שכן התפללו – אבל מעט!

אמירה זו טומנת בחובה את סוד החיים האלה. אם אדם יזכה להתפלל בכל יום על כל פרט ופרט בחייו – בגשמיות וברוחניות, יזכה להשלים את כל חסרונותיו. אולם בני אדם שאינם מתפללים, מכיוון שאומרים שאין להם פנאי לכך, למה הם דומים? לבן עשירים שהולך בבגדים קרועים, רעב ופצוע, וכששואלים אותו בתמיהה: מדוע אינך מבקש מאביך שיעזור לך וייתן לך בגדים הגונים ולחם לאכול, הרי בן עשירים אתה? מה הוא עונה? אין לי פנאי לכך…

כך הוא אותו אדם שאינו מתפלל והולך מלא בחסרונות: בעיות בשלום בית, פרנסה, מידות ותאוות רעות שאין הוא מתקן אותן, עצבות, עצלות וכדומה. וכששואלים אותו: מדוע אינך מבקש מאביך שבשמים שישלים את חסרונותיך? הוא משיב: אין לי פנאי לכך…

אדם שהבין את סוד התפילה – יתפלל על כל מה שחסר לו, הן ברוחניות והן בגשמיות. ולמען האמת, עיקר תפילתו של האדם צריכה להיות על הרוחניות שלו, וממילא יתמלאו גם חסרונותיו האחרים. לכן, יתפלל על כל פרט ופרט בעבודת ה’ שלו: על התפילות – להתפלל אותן בכוונה ובשמחה. על הברכות – שיאמר אותן מילה במילה ובקול. על שמירת העיניים – יתפלל וישפוט עצמו האם הוא נשמר באמת מראיות אסורות ומ"לא תחמוד" וכו’. וכך יעבור על כל היום כולו, ויתפלל על כל פרט ופרט בעבודת השם ובעניינים שבין אדם לחברו. על הכל ירבה בתפילה עד אשר יזכה להשלים את כל חסרונותיו.

בקשו פניו תמיד

חשוב מאוד שיקדיש אדם – באופן קבוע – פרק זמן בהתבודדות ויבקש על האמונה, ויאמר:

‘אנא ה’, תן לי אמונה שלמה, שאאמין באמונה שלמה שאין שום רע בעולם, שהכל בידיים שלך והכל לטובה. תן לי אמונה שאתה אוהב אותי כפי שאני ויש לך נחת רוח ממני. תן לי אמונה שלמה שאין עוד מלבדך, שאין בני אדם בעולם המתנכלים לי, ובכל פעם כשנדמה לי שאי-מי מתנכל לי זכה אותי לדעת ולהבין שהוא רק המקל שאתה אוחז בידך כנגדי, כדי לעורר אותי להתקרב אליך. תן לי אמונה שאין שום אדם בעולם הפועל נגדי – אשתי/בעלי/הבוס/החברים וכו’, אלא אתה הוא המרמז לי וקורא לי לבוא לפניך ולהתפלל אליך. תן לי אמונה שלמה שאין רצונך שארדוף את עצמי ושלא אאשים את עצמי כי אין ‘אני’, מכיוון שאין עוד מלבדך יתברך. זכה אותי להאמין שעל ידי התפילה אפשר לתקן הכל, ותן לי אמונה שכל חיסרון שיש לי הוא אך ורק בגלל שחסרה לי תפילה על זה. תן לי רצון להתפלל הרבה ולהאריך בתפילה על כל חיסרון שיש לי – ברוחניות ובגשמיות, ולזכות לכל טוב. זכה אותי לצאת מהחשיבה של ‘כוחי ועוצם ידי’. זכה אותי שהשתדלותי תהיה בתפילה, שאאמין באמונה שלמה שכל החסרונות שיש לי כולם מחיסרון התפילה…’

התפילה שלך

דע, שאין לאדם להסתפק בשלוש התפילות מתוך הסידור, שהרי מעטים זוכים לכוון בהן כראוי, וגם מי שמכוון היטב חסרות לו עוד הרבה תפילות, שהרי בתפילה הקבועה אין את כל הצרכים המשתנים שהאדם צריך במשך ימי חייו כגון, תפילה על הזיווג, שלום בית, תיקון המידות וכו’, וכל שכן אותם ניסיונות העוברים עליו מדי יום עליהם צריך להרבות בתפילה – כל הדברים הללו ועוד רבים אינם מוצאים ביטוי בתפילה שהאדם מתפלל מן הסידור.

לכן, ידוע שכל הצדיקים שבכל הדורות הרבו בתפילה בנוסף לשלוש התפילות הקבועות, שאף בהן האריכו והתפללו בכוונה. לכן כל אחד ילמד קל וחומר מהצדיקים: אם הצדיקים הרבו בתפילות והוסיפו תפילות ותחינות רבות כדי לזכות לתיקונם, קל וחומר אני – שאיני צדיק כל כך, על אחת כמה וכמה! עלי להוסיף תפילות רבות כדי לזכות לעשות את רצון השם, ובטח לא אסתפק במספר שורות של תפילה, שאף אותן איני זוכה לומר בכוונה וכראוי.

וכך כותב רבי ישראל מראדין ה"חפץ חיים" זצ"ל (ליקוטי אמרים י, מז): "… כי לוּ התפללנו, ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם, ולא יסתפק האדם במה שמתפלל שמונה-עשרה שלוש פעמים ביום, אלא כמה פעמים ביום צריך לשפוך תפילות ובקשות בינו לבין עצמו כשהוא בביתו מעומקא דליבא".

על התורה ועל העבודה

ואל יטעה הקורא ויחשוב שמעתה הוא יכול להזניח את לימוד התורה בשביל התפילה. חס ושלום! בודאי מוכרחים ללמוד ולעסוק בתורה יומם ולילה, להגות בה ולעיין בה – בזה אין שום ספק! כי אדרבה, התורה והתפילה קשורות זו בזו בקשר חזק ואמיץ, כמובא בליקוטי מוהר"ן (תורה ב), וזו לשונו (בקיצור ליקוטי מוהר"ן): "תורה ותפילה הם מחזקין זה את זה ומאירין זה לזה. על כן צריכין לעסוק בשניהם דייקא וכל התורה שאדם לומד לשמור ולעשות, כל האותיות הם ניצוצי נשמות והם נתלבשין בתוך התפילה ונתחדשים שם בבחינת עיבור, ועל ידי זה נשלם גם אור התפילה ביותר".

משיחה זו מובן, שתפילה בלי תורה הינה חלשה מאוד וריקה מתוכן, לכן צריך ללמוד תורה. אולם מצד שני חשוב לדעת, שבלי להתפלל על התורה זה בודאי בלתי אפשרי. ומי לנו גדול מרבי עקיבא ששפך נהרות של דמעות כדי לזכות לתורה ולתשובה. כלומר, הוא הרבה להתבודד על זה. ומי לנו גדול מה"בן איש חי" שהיה מתבודד רבות. ומה נאמר על ה"חפץ חיים" – שנהג להתבודד שעתיים בכל יום באופן קבוע! וזה מלבד התחינות והבקשות בכל מיני עיתות של צרה לכלל או לפרט. ודוד המלך – שידע את כל התורה כולה, כמה שעות התבודדות הוא עשה, כמה תפילות התפלל, כמה דמעות שפך כשביקש מבורא העולם שיקרב אותו. וכך כל הצדיקים – כולם הרבו מאוד בהתבודדות.

אם אותם צדיקים, שהיו דבוקים בהשם ובתורתו, עסקו רבות בהתבודדות ובתחינות להשם שיקרב אותם, קל וחומר אדם רחוק מהשם ומתורתו הקדושה – כמה עליו לבקש מהשם שיקרבו לתורה ויזכה אותו לעסוק בה, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולדעת את התורה. שהרי, אדם יודע מה גדול הוא ריחוקו, במה חטא ובמה פגם כל ימיו, לכן צריך להרבות בתפילה ובתחנונים לבורא העולם שייתן לו את הכוח להתגבר על יצרו הרע, על מידותיו ותאוותיו הרעות, ואז יזכה לתשובה שלמה! כי הגאולה של האדם היא התפילה! – זהו משפט המפתח שצריך להנחות אותנו.

(מתוך בשדי יער מאת המחבר)