מסכת כרתות פרק ה משנה ב-ג

ה,ב  רבי עקיבה מחייב על ספק מעילות אשם תלוי, וחכמים פוטרין.  מודה רבי עקיבה, שאינו מביא את מעילתו, עד שיתוודע לו, ויביא עימה אשם ודאי.  אמר רבי טרפון, מה לזה מביא שני אשמות; אלא יביא מעילה וחומשה, ויביא אשם בשתי סלעים, ויאמר, אם ודאי מעלתי, זו מעילתי וזה אשמי; ואם ספק, המעות נדבה, והאשם תלוי, שממין שהוא מביא על הודע, מביא על לא הודע.  [ג] אמר לו רבי עקיבה, נראין דבריך במעילה מעוטה; הרי שבא על ידו ספק מעילה במאה מנה–לא יפה לו שיביא אשם בשתי סלעים, ולא יביא ספק מעילה במאה מנה.  הא מודה רבי עקיבה לרבי טרפון במעילה מעוטה.

 

ה,ג  האישה שהביאה חטאת העוף ספק–אם עד שלא נמלקה, נודע לה שילדה ודאי–תעשנה ודאי:  שממין שהיא מביאה על לא הודע, מביאה על הודע.