סוס הדמיונות ושמו פונזי

סוס ה"פונזי" של מדוף גדל וגדל,
אך שום סכום לא סיפק את התאווה
שרק גדלה. השד הלץ הראה למדוף
סוס ששווה חמישים מיליארד דולר,
עד שהסוס נעלם מעיניו כלא היה,
בדיוק כפי שסיפר רבי נחמן מברסלב.

צ’רלס פונזי היה מהגר איטלקי שהגיע לארצות הברית בתחילת המאה הקודמת והפך בן-לילה למולטי מיליונר במימדים אגדתיים, באמצעות הונאה ענקית של אלפי משקיעים תמימים.

שיטתו של פונזי להתעשר הייתה פשוטה: הוא לקח מאנשים כסף והבטיח להם תשואה גדולה ובטוחה (של 50%) תוך 45 יום. הוא שילם ללקוחותיו הוותיקים "רווחים" באמצעות כספים שגייס מלקוחות חדשים, שהצטרפו לאחרונה בעקבות הצלחת חבריהם. בסופו של דבר, נפל פונזי כאשר אחד המשקיעים הגדולים דרש את כספו, וכל הבניין המדומה קרס.

שיטת ההונאה שבה מייצרים למשקיעים רווחים פיקטיביים, באמצעות גיוס כסף חדש מ"פראיירים" חדשים, נקראת מאז "הונאת פונזי". כך פעל לאחרונה איל ההון היהודי האמריקאי ברנרד מדוף, שהוציא סכום של חמישים מיליארד דולר (חמישים אלף מיליון!!!) במרמה מלקחותיו, עד שסוס הדמיונות שלו התנפץ.

לולא הנ’חל נ’ובע מ’קור ח’כמה, רבינו נחמן הקדוש מברסלב, לא הייתי מצליח להבין תופעת בצע במימדים כאלה. מדוע לא הסתפק מדוף ב-10 מיליון? ב-100 מיליון? במיליארד!?!? מדוע המשיך ‘לעבוד על אנשים בעיניים’ ואף לקחת בלי שום סנטימנטים את חסכונותיהם וכספיהם של מוסדות סעד וצדקה?

יש רק הסבר אחד למניעים של כל רוכבי סוסי הדמיונות למיניהם: זהו פיתוי היצר הרע! כפי שמספר לנו רבי נחמן זי"ע במעשה הסוס והמשאבה (ראה סיפורים בסוף סיפורי המעשיות):

"היה אדם אחד, שלא האמין במה שאומרים אנשים, שיש שדים לצים, שבאים לפעמים ומטעים בני אדם. פעם אחת בלילה בא אצלו לץ אחד מהם וקראו אל החוץ שיצא, ויצא לחוץ, והראה לו הלץ שיש לו סוס נאה למכור. וירא והנה סוס נאה מאוד, ושאלו: "כמה אתה רוצה?".

השיב הלץ: "ארבעה מטבעות זהב".

וראה שהוא שווה בלי ספק לפחות שמונה מטבעות זהב, כי הוא סוס מובחר וטוב מאוד, וקנה אצלו את הסוס בעד ארבעה מטבעות זהב. והיה בעניו מציאה גדולה. למחר הוציא הסוס למכרו, ועמדו אנשים על המקח ורצו לתן לו איזה סך. אמר: מן הסתם אם נותנים לי סך כזה שהוא שווה כפלים ולא נתרצה. והוליך את הסוס למקום אחר, ורצו לתת לו כפליים כרצונו. אמר: מן הסתם שווה כפליים מזה הסך.

וכך הוליך את הסוס למקום נוסף, עד שהגיע סך מכירת הסוס לאלפיים, ולא נתרצה עם אף אחד למכרו. כי כל מה שרצו לתת לו אמר: מן הסתם שווה כפליים, עד שלא נמצא מי שייקחהו, רק המלך. והוליכו למלך, ורצה המלך לתת לו סך עצום, כי הסוס הוטב מאוד בעני כל. ולא נתרצה עם המלך גם כן, כי אמר: מן הסתם שווה יותר. עד שגם המלך לא קנה הסוס.

הלך מהמלך עם הסוס להשקותו, והיה שם פלומפ (משאבת מים) שמשם משקים. וקפץ הסוס לתוך הפלומפ ונעלם ואינו, כי מעשה לצים כל עניין הסוס. וצעק מאוד על זה, ונתקבצו אליו בני העולם לקול זעקתו, ושאלו אותו מה אתה צועק?

השיב שהסוס שלו קפץ לתות הפלומפ. והכו אותו הכה ופצוע, כי נדמה למשוגע, כי נקב הפלומפ צר מאוד ואיך אפשר שיקפוץ הסוס לשם? וראה שמכים אותו והוא נראה כמשוגע, ורצה לילך משם. בתוך שרצה לילך משם, והנה הסוס מתחיל להוציא את ראשו מתוך הפלומפ, והתחיל לצעוק שנית: "אהה אהה!", מחמת שנדמה שיש שם סוסו. והתקבצו שוב אצלו בני העולם, והכו אותו שנית, כי הוא משוגע כנ"ל, ורצה שוב לילך משם. כיוון שרצה לילך, והנה מושיט שוב הסוס את ראשו מן הפלומפ, והתחיל לצעוק כנ"ל. ונתקבצו שוב אליו והכהו כנ"ל". עד כאן הסיפור.

רבינו זי"ע מסכם, שהיצר הרע מבלף אנשים מפעם לפעם עם דמיונות ושקרים גמורים שאין בהם כל ממש. הפתי בעל התאוות הוא זה שנמשך אחר הדמיונות האלה. ככל שהוא ממלא את בטנו, אזי תאוותו גודלת עוד יותר ושוב רודף דמיונות ושקרים עוד יותר גדולים, עד שכל העסק מתפוצץ והוא נהיה משוגע ממש. היצר כל פעם זורק לו פיתוי יותר גדול כאשר הסוס הדמיוני מגלה את ראשו, ושוב מאמין הפתי שישיג את מבוקשו, וחוזר חלילה.

היינו חושבים שאותו איל ההון מדוף, שגם שימש יושב ראש הבורסה וגם ראש פקולטת הקולג’ למנהל עסקים ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק, הינו בעל אינטליגנציה הרבה מעל לממוצע. היינו מצפים ממנו יותר מה שמצפים מפועל בבית חרושת – שסוגר את יומו על כמה בירות בפאב עם החבר’ה כל יום. לפחות אותו פועל לא גנב מקרנות צדקה.

בפרשה זו, מדוף, עם סוס הדמיונות ששמו פונזי, הוציא חמישים מיליארד דולר ממשקיעים שאף הם רדפו דמיונות, מכיוון שראו שהבורסה קורסת ואדון מדוף עדיין משלם דיווידנדים. בכל זאת, רואים שגם גדולים ומוכשרים נופלים לרשתו של היצר הרע. אדרבה, חז"ל אמרו (סוכה נב, ע"א) שככל שאדם גדול מחברו, יצרו גדול הימנו.

ממש כמו הסוס בסיפור של רבינו עם הפלומפ, סוס ה"פונזי" של מדוף גדל וגדל, אך שום סכום אינו מספק את תאוות היותר ויותר. השד הלץ הראה למדוף סוס ששווה חמישים מיליארד דולר עד שהסוס קפץ היישר אל תוך הפלומפ, נעלם מעיניו כלא היה. נשארו רק כל האנשים שרוצים לתת למדוף מכות עם מקל, בדיוק כמו בסיפור של רבינו.

ורבינו ראה את כל זה. עצם הרעיון מעורר בהלה.

אך אין ייאוש בעולם כלל. אותו רבינו זי"ע שראה את מדינת הממון (ראה מעשה מבעל התפילה), את "הפונזים" ו"המדופים" למיניהם, ואת קריסתו של עולם החומר והדמיונות, הוא אותו רבינו שהבטיח לנו שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, שיבוא במהרה, אמן.

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net