מלחמה רוחנית
כל אחד יודע שלא מדובר כאן בקפצונים, אלו טילים אמיתיים ואימתניים - עמוד נורא של אש ומתכת לוהטת. אולי אנשים חושבים שזה דבר של מה בכך – אבל לא! זה הרבה מעבר למה שאנו חושבים.
כל אחד יודע שלא מדובר כאן בקפצונים,
אלו טילים אמיתיים ואימתניים – עמוד
נורא של אש ומתכת לוהטת. אולי אנשים
חושבים שזה דבר של מה בכך – אבל לא!
זה הרבה מעבר למה שאנו חושבים.
המלחמה שאנחנו חווים כעת, ולמעשה חווים אותה בכל מיני דרכים כבר כאלפיים שנה, היא מלחמה רוחנית לחלוטין. אין בה שום חלק השייך לעשייה הגשמית ול"כוחי ועוצם ידי" כלל. זאת, משום שהגלות אל מחוץ לגבולות ישראל והשיבה אליה – תלויים אך ורק ברוחניות של עם ישראל. ברגע שעם ישראל יתחזקו ברוחניות הם יוכלו לשבת בארצם לבטח. לא כוח הזרוע והנשק ינצחו במלחמה הזאת, אלא אך ורק ההתקרבות של כל אחד מאיתנו ברוחניות, בכל מקום בו אנו נמצאים, אל ה’ יתברך.
וכך דורש רבינו בחיי, כאשר ברך יעקב אבינו את יהודה וכלל בברכתו את כל אותיות התורה, מלבד האות ז’: "והטעם, לפי שמלכות ישראל הבאה מיהודה, אין עיקר ניצחונה בכלי זיין כשאר האומות, כי החרב ירושה לעשיו, ומלכות ישראל – לא בחרבם יירשו ארץ, ואינה נוהגת מנהג הטבע וכוח היד, רק לפי הזכות והעונש בכוח העליון יתברך. ומזה תמצא בשמו של יהודה שהמלכות ממנו, השם המיוחד (אות יו"ד ואות ה"א ואות וא"ו ואות ה"א) שלם, כי כשישראל עושים רצונו של מקום, ישראל עושה חיל ומלכותם מתגברת ומצלחת, והשם המיוחד עימהם, (לכן) אין להם צורך לכלי זיין, ולכך נחסרה אות זי"ן מברכת יהודה". עכ"ל.
ארץ ישראל היא ארץ קדושה, והקשר של עם ישראל עם ארצם הוא פועל יוצא וישיר לקדושתם של ישראל, וככל שישראל מתקדשים ועושים רצונו של מקום, כך מתחזק הקשר שלהם לארצם. וההיפך – ההיפך ח"ו. ומתוך הקשר הרוחני, מתקיים גם הקשר הגשמי של ישיבת ישראל לבטח בארצם.
בעניין זה כותב רבי נתן: "כי עיקר קדושת איש הישראלי הוא בארץ ישראל, שיש לכל אחד ואחד מישראל חלק שם, וכפי מה שמקדש ומטהר עצמו כן ממשיך עליו קדושת ארץ ישראל וכן זוכה להחזיק ולכבוש חלק מארץ ישראל! וכן להיפך ח"ו, כפי חטאיו ופגמיו כן פוגם בקדושת ארץ ישראל, וכן נתרחק משם, כמו שכתוב: "מפני חטאינו גלינו מארצנו וכו’". כי עיקר התגלות מלכותו יתברך, שיתגלה על ידי מלכות משיח שיבוא במהרה בימינו, הוא בארץ ישראל וירושלים, ומשם התחיל בריאת העולם ומשם כל התגלות אלוקותו בעולם, כמו שכתוב: "כי מציון מכלל יופי אלוקים הופיע"…" (ליקוטי הלכות, הלכות חזקת קרקעות הלכה ה’).
בדברי רבי נתן מבואר היטב, שכיבוש ארץ ישראל אינו דבר גשמי הנעשה על ידי צבא ונשק. זהו דבר רוחני לחלוטין שתלוי בכל אחד מאיתנו, כי כאשר כל אחד מעם ישראל (מקטן ועד גדול) מקדש עצמו, אז הוא כובש חלק מארץ ישראל. וכפי ההתקדשות כן זוכים לחלק בארץ ישראל. ומכאן מובן, שכיבוש ארץ ישראל והגאולה הם לא דבר רחוק להשגה כלל. כי באמת, אילו היה הדבר תלוי בכוח הזרוע זה היה בלתי אפשרי בכלל, לצפות לחיות חיי רוגע בארץ ישראל. וכי מה יכול הצבא, מאומן ומחומש ככל שיהיה, לעשות נגד מיליארדי האויבים הסובבים אותנו, המשחרים לטרף כעדת זאבים סביב כבשה אחת?!
אולם, מכיוון אין זה תלוי כלל ב"כוחי ועצם ידי" הדמיוני, אלא אך ורק בהנהגת כל איש ואיש ישראלי בפרטיות – כפי שמקדש את עצמו וכך כובש חלק מארץ ישראל. דבר זה נמצא בהחלט בהישג ידינו, כי לכל אחד מאיתנו יש בחירה – להתחיל עכשיו, מהמקום שהוא נמצא בו ולקדש את עצמו כפי כוחו. וכל פעולה של כל אחד מאיתנו – אפילו המעט שבמעט שנעשה כדי להמשיך על עצמנו ועל הנלווים אלינו קדושת ארץ ישראל – תורם את חלקו בכיבוש ארץ ישראל, מכיוון שעל ידי התקדשותו הוא כובש בפועל ממש, עוד ועוד חלקים מארץ ישראל.
נמצא, על פי דברים אלו, שאי אפשר בשום אופן להפריד בין הקשר הרוחני של עם ישראל לארצם – שהוא קדושת ארץ ישראל שממשיכים על עצמם, לבין לקשר הגשמי – שהוא ישיבתם המעשית בארצם בשלום ובבטחה. והראיה לכך היא, שמדינת ישראל משתדלת להתנהג ככל הגויים, דבר שהיה אמור לתת לה שקט בטחוני על פי סברתם. אך למרות זאת, השקט המיוחל לא מגיע ואנחנו ממשיכים להיות שנואים ונרדפים עד חרמה. כאן רואים בבירור את הנהגת הבורא עימנו, שאינו מוותר לנו מהיות לו לעם סגולה ומעורר אותנו לחזור אליו, לחזור אל האמונה והתפילה, לחזור ולקיים את ייעודנו – להיות לעם שמהלל את ה’ ומודה לו ומפרסם את שמו ואלוקותו בעולם כולו.
המלחמה, הטילים, ובעצם, כל מה שקורה – הכל הוא רצון השם! רק הוא יתברך מחליט היכן ייפלו הטילים ולאן יגיעו. אנחנו כל כך מורגלים בניסים עד שאיננו מבחינים בגודל הניסים שהשם עושה איתנו עם הטילים הללו. הרי כל אחד יודע שלא מדובר כאן בקפצונים, אלו הם טילים אמיתיים ואימתניים – עמוד נורא של אש ומתכת לוהטת. אולי אנשים חושבים שזה דבר של מה בכך – אבל לא! זה דבר קטלני מאוד! ובכל זאת – הנזקים מזעריים, אפילו ברכוש, וכל שכן בנפש. אי אפשר להיות ‘עיוורים’ ולא לראות את מה שקורה כאן. ה’ באמת עושה מהטילים האלה קפצונים. כי הבורא יתברך לא רוצה בפגיעתו של אף יהודי, אלא רק להפחיד אותנו כדי שנתעורר לצעוק אליו, ואז יגאל אותנו.
על זה אמרו חז"ל, שגדולה הייתה הסרת הטבעת מידו של אחשוורוש לחתום בה את הגזירה על היהודים, יותר מכל דברי התוכחות של כל הנביאים. מדוע? כי כל מה שלא הצליחו הנביאים לעשות בכל תוכחותיהם – עשתה הסרת הטבעת של אחשוורוש! כאשר שמעו היהודים על הגזירה הנוראה המרחפת על קיומם, מה עשו? מיד שבו בתשובה שלמה. וה’ – שמע את תפילתם והפך הכל לטובה ולישועה לדורות.
וכן מובא בחז"ל, שדיברו בזמנם על "לעתיד לבוא", כלומר על ימינו אנו, ואמרו: שלעתיד לבוא ירצה ה’ לגאול את עם ישראל, ואם יעשו ישראל תשובה יגאל אותם מיד ברחמים, ואם לא יעשו תשובה יעמיד עליהם מלך שגזירותיו קשות ואז, מתוך לחצם, יעשו תשובה ויגאלו. כל גזירה וקושי שיש לעם ישראל תכליתם אחת ויחידה – לעורר את עם ישראל לתשובה. ועיקר התשובה, והיא לא קשה כמו שחושבים, הוא החזרה אל האמונה בבורא עולם. להאמין בו יתברך ולדבר איתו.
בפרשת "שמות", בה מתחיל סיפור גאולת מצרים, נראה שעל פי סדר הפסוקים ישנו קשר ברור בין התפילה והצעקה לה’, לגאולת ישראל. וכך נכתב: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וגו’" – "וישמע האלוקים את נאקתם"! ותיכף אחר כך מתחילים הפסוקים המתארים את בשורת הגאולה, את התגלות ה’ למשה בסנה, שנשלח לגאול את עם ישראל ממצרים. מיד כשצעקו בני ישראל – שלח הבורא את הגואל!
ולמה צעקו? מתוך הלחץ! שהיו לוחצים אותם המצרים בעבודת פרך. לכן, גם מה שהקדוש-ברוך-הוא עושה היום – כשלוחץ אותנו על ידי המלחמה הזאת, זה אך ורק כדי שנצעק אליו. רק בזה שונה הגאולה הנוכחית מגאולת מצרים. גאולת מצרים לא הייתה מושלמת ולכן הייתה זמנית, ואילו הגאולה הזאת צריכה להיות מושלמת ונצחית. לכן, בגאולה הזאת עיקר התפילה והצעקה צריך להיות על הגאולה האמיתית, הפנימית, על גאולת הנפש מכל הכפירות. עלינו לבקש מה’ שיחזק את אמונתנו שאין עוד מלבדו יתברך ולחיות עם האמונה הזו בכל יום ויום, גם ללא הצרות, ונודה להשם על כל הניסים שעושה איתנו בכל יום ויום ונהלל ונשבח את שמו יתברך.
על זה צריכים להרבות בתפילה וצעקה, כדי שיזכה כל אחד מעם ישראל להתחבר לאמונה ולמלא את שליחותו הפרטית, וכן תפילה על השליחות שלנו כלל עם ישראל – להיות אור לגויים! לפרסם ולגלות את שם ה’ בעולם ולספר תהילתו ונפלאותיו ולהרבות כבודו, כמו שכתוב: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (ישעיהו מג).
כאן אני פונה לכל עם ישראל ומבקש – הצטרפו אלינו בתפילות על עם ישראל ועל הגאולה. בישיבתנו יסדנו "שרשרת" של התבודדות סביב השעון, כך שבכל שעה יהיה מישהו שיתפלל ויבקש רחמים על עם ישראל. אנו מבקשים שתצטרפו אלינו לתפילות על עם ישראל – בכל בית כנסת, ישיבה, קהילה, בקבוצות של נשים וכדומה, ותארגנו משמרת תפילות סביב השעון, כי ידוע שפעולה זו מגינה על עם ישראל מגזירות. בשעה שאחד מבניו או בנותיו של השם יתברך מדברים אתו, אזי ה’ משליך את כל ענייניו ועסקיו שעוסק בהם, כגון גזירות, ופונה לשמוע את בנו/בתו הפונים אליו. על זה אמר פעם רבי נחמן לתלמידיו – מדוע אתם נותנים להשם לגזור גזירות? העסיקו אותו בתפילות!
כמו כן אני פונה ומבקש גם מיהודים בחו"ל לייסד שרשרת-תפילות, כדי שנזכה ב"ה שלא תישאר שעה אחת פנויה, כגון השעות הקטנות של הלילה ובזמן תפילת שחרית לפי שעון ישראל, שהן שעות היום בחו"ל. (לשעות אלו קשה למצוא אנשים לצורך זה)
כמו כן, ניתן לייסד שרשרת תפילות בפורומים או לשלוח הודעות בדואר האלקטרוני – כל אדם שמקבל על עצמו שעה מסוימת יציין זאת בהודעה או בפורום, וכך נכסה את כל שעות היממה בתפילות על עם ישראל ועל החיילים בשדה הקרב, ה’ ישמור אותם.
ובזכות התפילות והאחדות של עם ישראל, בודאי נראה עוד ועוד ניסים, עד שנזכה לחזות במו עינינו בביאת הגואל צדק במהרה, אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור