כבר לא עבד

אנו חייבים לזכור שהיינו פעם עבדים,
בדיוק כמו אותם אנשים שהם עבדים
לתאוותיהם. אבל השם ריחם עלינו
והוציא אותנו ממצרים, מיוון ומרומא.
הוא נתן לנו את המפתח לחופש האמיתי.

אני אדם שנמצא בשיקום מהתמכרות מינית. למעלה משנתיים אני מצליח לשמור את עצמי מכל אותם אתרים רעים. עשיתי זאת באמצעות מסננים מיוחדים (לסינון אתרים מהסוג הזה), נתתי לאשתי גישה מלאה למחשב שלי, כך שתוכל לבדוק תמיד היכן גלשתי, וכמובן עם הרבה תפילה ועבודה על איפוק וריסון עצמי.

אך עדיין, יש את הפעמים בהן כל מה שאני רוצה לעשות הוא רק להיכנס לאתרים האלה. בדרך כלל זה קורה כאשר קופצת מודעה באתר כלשהו על "אתר טוב" שכדאי ‘לבדוק’ אותו מקרוב. כל כך קשה להתגבר על הרצון העז להקליק עליה, כי אחר כך יש עוד הקלקה, ועוד הקלקה…

אבל מה שעוצר אותי זו המשפחה שלי. אחרי שגיליתי את הנתונים שהועלו במחקרים רבים אני יודע מהי פורנוגרפיה – הרס של חיי הנישואין. אני אוהב את אשתי. יש לי ילד נפלא ואני לא אשרוד יום אחד מבלי לראות אותו. הצצה/הקלקלה אחת תתחיל את התהליך של הרס המשפחה שלי. וזה כזה פשוט.

ההתנגדות לדחפים אלה רק מקרבת ומאחדת את המשפחה שלי. הקשר בין הבעל לאישה הוא קשר רוחני. ככל שאני משקיע מאמצים רוחניים באהבה לאשתי ולילד שלי, כך מבחינה רוחנית השם מברך את הקשר בינינו. ההתקשרות בינינו הופכת לקרובה וחזקה יותר עם כל ניצחון רוחני. שמירת הברית באמת מביאה שלום לבית.

זהו עונג עילאי, כמעט מעל לכל דבר שאפשר לתאר. זוהי אהבה שכולנו שואפים להגיע אליה עם היקרים לנו, ועם הקב"ה. אהבה זו אינה יכולה להתקיים אם היא לכודה באתרים מסוג כזה ומבלי לעשות מאמצים להשתנות. קיבלת לב אחד בחיים שלך. מתנה עצומה זו שהשם נתן לנו לא יכולה להיות קשורה לכמה אהבות בו זמנית (ובמיוחד כאשר מדובר באהבות שקריות שנובעות מתוך תאוות), אלא רק לאחת!

חשוב מאוד להתקין מסננים באינטרנט. אם המסננים הללו יכולים לחסום את דרכך ולמנוע ממך להגיע לאתרי פורנו, זה גם חוסם את דרכם של ילדיך מלהגיע אליהם. תן לאשתך את הסיסמה. התקן בתוכנה המסננת את מילות המפתח והאתרים שאתה רוצה לגשת אליהם. לא רק למען הקשר שלך עם אשתך, שאתה ממש נלחם עליו, אתה אף אומר לה בזה עד כמה היא חשובה לך. זאת אחת הדרכים הטובות ביותר לומר לאשתך עד כמה אתה אוהב אותה, ומהי המשמעות של הקרבה ביניכם. אשתך תחזיר לך על זה פי עשר – אני מבטיח לך!

ברמה הלאומית, עוון פגם הברית דיכא בצורה חמורה וקשה מאוד את ההתפתחות של העם היהודי.

רק לפני כשני דורות, זוג היה מתחתן, מביא לעולם 2.2 ילדים, וחוגג את חתונת הזהב – 50 שנות נישואין של ביחד. היום, הפיתוי לחיי נישואין – אפילו ליום אחד – נעלם. חוסר מוסריות מינית היא הסיבה המרכזית לכך שאנשים לא מתחתנים. דבר זה גורם הרס רב לעם היהודי. במפקד האוכלוסין שנערך ב-2007 התגלתה עובדה לא נעימה – האוכלוסייה היהודית בארצות הברית הצטמצמה לעומת שנים קודמות. והשאלה הנשאלת היא – איך זה יכול להיות? הרי ארצות הברית אינה מדינה עם אנטישמיות שמאיימת בהכחדתו של עם ישראל, כמו זו שהייתה בגרמניה והתפשטה לכל אירופה?

כיצד בא לידי ביטוי הקשר הפיזי בין שמירת הברית ובין ההגנה הלאומית? עצירת הילודה בקרב האוכלוסייה הלא חרדית בישראל עוררה דאגה בכל הקשור לאיזון הדמוגרפי בין יהודים לערבים שגרים בארץ ישראל. היה זה חוסר האיזון הדמוגרפי שהיווה טענה ראשונה בויכוח של ישראל בנושא פינוי שטחים של ארץ ישראל ונתינתם לאויבים, ולקרבם פיזית לשטחי האוכלוסייה היושבת בישראל.

בוא נשאל כמה שאלות. אלו שני אזורים בעולם מוגדרים כצרכני פורנוגרפיה יותר מכל מקום אחר? אמריקה ואירופה.

אלו אימפריות הוגדרו כמופקרות בעיני אדם? רומא ויוון.

איזו אומה הוגדרה כהכי מופקרת בתורה? מצרים. מצרים מייצגת את הטומאה. מצרים מייצגת את כל האידיאלים והטיעונים נגד כל דבר שמגדיר יהודי.

בואו נתבונן על רשימת האסונות הרוחניים-רגשיים הקשורים לפורנוגרפיה באינטרנט, ולעוד דפוסי התנהגות של קשר מיני לא מוסרי בחייו של האדם, ונשווה אותם עם מערכות הערכים של העם היהודי, ונתבונן, על ידי הצגתם, על האומות שניסוי להשמיד ולהרוס אותנו, ח"ו: תחילה, צמצום בחיי נישואין. אנשים בוחרים לא להתחתן. כאשר קשר מחוץ לחיי הנישואין הופך להיות דפוס התנהגות מקובל במדינות המערביות, כולל ארצות הברית, התורה שמה דגש על הציווי "לא תנאף". ולא רק שזה ציווי-איסור מן התורה, אלא אף אחד מעשרת הדיברות. ובנוסף, גם אחד משבעת הציוויים שניתנו לכל אדם, יהודי ולא יהודי. כל סוג של קשר מחוץ לחיי הנישואין על פי התורה מתועב ומאוס. הלאה, הוא מפחית את החיבה לבן הזוג, את הסיפוק מהקשר, ואת המראה הפיזי. בזמן שהתלמוד דורש מגבר שהופעתו תהיה הולמת בעיני אישה כדי שיוכל להתחתן איתה, איננו שמים את הדגש על המראה החיצוני של האישה. בכל שבת אנו שרים את מזמור "אשת חיל". בסוף המזמור אנו אומרים: "שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה’ היא תתהלל". הערכים היהודיים אינם שמים דגש על המראה החיצוני של האישה. הגוף הוא רק לבוש לנשמה, והנשמה היא היא שמגדירה את האדם. זוהי צניעותה של האישה ששמרה על העם היהודי מאז לידתו הלאומית.

מאז הזוג הראשון, כאשר שרה התגלתה בדרגתה הנבואית שהייתה גבוהה מזו של אברהם, אנו למדים מכך שהאישה נמצאת בדרגה רוחנית גבוהה יותר מזו של הגבר. הגברים הם אלה שחטאו בחטא עגל הזהב, ואילו הנשים סירבו להשתתף בו. היו אלה הגברים שהקשיבו לעשרת המרגלים שנתנו דיווח כוזב, בלשון המעטה, על ארץ ישראל, אך הנשים רצו ללחוץ על הכפתור "המשך" ולהיכנס לארץ ישראל. אחד מגדולי הדורות של עם ישראל, רבי עקיבא, יכול היה להישאר רועה צאן כל חייו, אבל הייתה זו אשתו, רחל, ששכנעה אותו לשאוף ולהשקיע בחיי תורה. היא הייתה אישה עשירה שוויתרה על הכל לטובת בעלה. כעבור למעלה מ-2000 שנה, כמה מיליוני תלמידים השוקדים על אוהלה של תורה הגדילו את ידיעתם בתורה והביאו את האור האלוקי לעולם, מכיוון שלמדו מרבי עקיבא? זכינו בזה בגלל כל מה שאשתו הקריבה? התלמוד שם דגש על הכרת הטוב של רבי עקיבא לאשתו. יהודי שרואה בזולתו רק אובייקט פיזי זהו דבר מאוס ומתועב מאוד. התעלמות מנשמתו של אדם בגלל טובות גופניות היא ניגוד לכל קיומנו. בני ישראל מקבלים את שמותיהם מהתורה – שמות האבות, השבטים, האמהות וכדומה. עם ישראל הם צאצאיו של שבט יהודה. שמו של השבט אף מכיל את אותיות השם הקדוש של השם! במהותנו אנו בריות רוחניות ולא אובייקטים פיזיים-גופניים. אומות כמו מצרים, יוון, רומא, אירופה וארצות הברית ניסו, ועדיין מנסות, לשכנע אותנו שזה אחרת.

התעסקות בפורנוגרפיה מובילה להתעוררותם של ספקות בערכי חיי הנישואין ובהפחתה ברצון להביא ילדים לעולם, וכל זה בגלל שקשרים מחוץ לנישואין הפכו לנורמה והתנהגות טבעית של גברים נשואים. אומות העולם דגלו בערכים אלה מאז מצרים ויוון. האומה שלנו נמצאת בעימות ישיר ולא מתפשר מול כל ההוללות הזאת. המצווה הראשונה בתורה שהשם ציווה את האדם היא מצוות "פרו ורבו". בעשרים השנים האחרונות, גדילתה של האוכלוסייה הפלסטינית בארץ ישראל וגדילתה של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל היו למעשה זהות. בניגוד לתביעות הערבים, הפלסטינים אינם משנים את הדמוגרפיה הטבעית של מדינת ישראל. זה נכון שמבחינה סטטיסטית המגזר שאינו שומר תורה ומצוות נמצא בפיגור משמעותי מבחינה דמוגרפית מול התפתחות האוכלוסייה הערבית, ואילו האוכלוסייה הדתית גדולה הרבה יותר. הסטטיסטיקה מעריכה שבמשפחה חרדית בישראל יש שמונה ילדים. נראה כי הציבור הדתי מיישם ברצינות כל מצווה, כולל את מצוות פרו ורבו. בלב הערכים היהודי נכללים נישואין, דבקות, נאמנות והרבה, הרבה מאוד, ילדים. מצווה זו החזיקה את העם היהודי לאורך כל הגלות, כפי שהיא שומרת על העם היהודי כיום! רק בתקופה האחרונה אנו רואים כיצד התרבות המערבית הצליחה להשפיע על העם היהודי בנושא זה – שני ילדים במשפחה זה דבר נורמאלי ומקובל. במונחים יהודים, זה לא מה שצריך להיות. השם אומר לעם ישראל (דברים), ראה נתתי לפניך את החיים ואת המוות – ובחרת בחיים! אנו יכולים ללכת בדרכו של הבורא שחיזק את עם ישראל עם מצווה יקרה זו, או חלילה להתחקות אחרי אומות העולם ופשוט להיעלם…

הערכים של מצרים העתיקה, יוון, רומא, אירופה וארצות הברית שמים במקום ראשון ועליון את הגוף ותענוגותיו. העולם היהודי נלחם בכל אימפריה מאז ועד היום על ידי ההתמקדות בנשמה. כיצד אנו עושים זאת היום? כיצד נברח מכל הדברים שקושרים אותנו לעולם בו אנו חיים ונרכוש את זהותנו הרוחנית כיהודים?

על ידי זכירת יציאת מצרים.

בכל יום, אנו אומרים את עשר הזכירות לאחר תפילת שחרית. בשתי הזכירות הראשונות במיוחד אנו מצהירים שעלינו לזכור את הניסים בכל יום ויום בחיינו. שתיהן קשורות ליציאת מצרים, והעמידה בפני השם וקבלת התורה בהר סיני. בכל יום אנו מצווים לזכור שאיננו ככל האומות. אנו מצווים להתמקד ולהימנע מלפרוץ את הגבולות של כל מיני מראות אסורים, ולהתמקד בקיום הרוחני שלנו. אנו מצווים בכל יום לעמוד לפני השם בהר סיני. עלינו לעזוב את כל מה שסובב אותנו ולהתנגד לפיתוי להידמות לכולם. אנו חייבים לזכור שהיינו פעם עבדים, כמו אותם אנשים שהם עבדים לתאוותיהם. אבל השם ריחם עלינו והוציא אותנו ממצרים, מיוון ומרומא. הוא נתן לנו את התורה, שהיא המדריך המושלם להתרחקות ובריחה מהשקרים הגשמיים אותם אנו רואים כל יום, ולהתמקד בו ובבריאה. בכל יום שבו אנו מצליחים להתנגד לפיתוי של לראות מראות אסורים ולא צנועים, אנו זוכים לחיות שוב ושוב את יציאת מצרים של אבותינו הקדמונים. אנו חיים שוב את אחדותו של השם בסיני. כך, בהדרגה, אנו נגמלים מכל מיני תאוות ופיתויים, התמכרויות וכדומה, כי זהו המפתח האמיתי לחופש.

בכל יום שאנו מצליחים להתגבר על הפיתויים הסובבים אותנו, ולברוח מהם, וממשיכים ללכת בעקבות התורה, הוא יום בו אנו בורחים ממצרים ועומדים לפני השם בסיני.