לשרוד התעללות מהילדות

קל מאוד להרוס, קשה מאוד לבנות.
זה מצריך זמן רב והמון סבלנות כדי
לתקן את הנזק שנעשה, אבל חיים נבנים
בכל יום ויום על ידי אנשים כמונו…

יש את אלה, כמו יהושע פינקלשטיין, שכבר אין ביכולתנו לעזור ולתמוך בהם יותר.

יהושע, מלקווד, ניו ג’רסי, נפטר בשנה האחרונה ממנת יתר והוא רק בן 19, לאחר שחשף בפני משפחתו וחבריו את העובדה הכואבת – שהוא היה קרבן להתעללות מינית חוזרת ונשנית בילדותו. אם ביכולתנו לעזור ולתמוך באלה שאכן שורדים, למרות הכל, אז יהיו דברים אלה לעילוי נשמתו הטהורה של יהושע.

ילד קטן ותמים לומד לבטוח בעזרת הביטחון שלו במבוגרים ממנו. ילד לומד לבטוח באלוקים, מהגדולים ממנו שבוטחים בבורא. כאשר אדם מבוגר או נער מתבגר מתעלל בו מינית ו/או רגשית, הוא לומד, שוב ושוב, לא לבטוח גם באלוקים, מכיוון שהוא מרגיש שהבורא לא הגן עליו במצבים הכי אינטימיים ואישיים.

כאשר ילד הופך לקרבן התעללות מצד אדם שמציג עצמו כשומר מצוות, זה משפיע על הקרבן גם במישור הרוחני בהמשך חייו. התוצאה המבלבלת בה נמצא הקרבן חותכת את היסוד והבסיס המהותי שלו. כאן מתבקשת הצלה רוחנית, ואלה שרוצים לעזור ולסייע יכולים באמת ובתמים לגרום לשינויים בעלי משמעות והשפעה עצומה על חייו של הקרבן.

דבר ראשון במעלה, טיפול והתייחסות של מומחה בעניין חייבים להיות חלק מהעזרה, וכל מקרה לגופו. אבל האם אנחנו, כאנשים שאכפת להם, יכולים לעזור בהתמודדות של הקרבן מול בעיה, שלצערנו, ככל שעובר הזמן מקבלת מימדים מזעזעים? האם אנו יכולים לבנות את בטחונו של הקרבן רק מעצם ההקשבה לכאב שלו ולהביע, ללא הרף, את הערכתנו אליו? לומר לו עד כמה אנו מוקירים אותו על האומץ שהוא מגלה? כן, אנחנו בהחלט יכולים! ומדהים יותר מכל, אנחנו יכולים לעזור לו להרגיש מחובר לאלוקים שוב.

כאשר אדם צעיר הופך לקרבן התעללות חוזרת ונשנית, בין אם זה על ידי ההורה, הורה-חורג, אח גדול, דוד, מורה או שכן (כי לעיתים נדירות מאוד המתעלל הוא אדם זר לחלוטין לקרבן), ואם בנוסף לכך היה זה אדם "דתי" שביצע את המעשה הנורא, הילד, באופן מובן מאוד, מפסיק לחשוב על אלוקים כעל ישות אוהבת. אלוקים מצטייר בעיניו כלא הוגן ואכזרי ח"ו, כמו אותו אדם בו בטח ושהפך את חייו לאפלים. אט אט, תדמיתו מלאת האור של בורא עולם מאבדת את ערכה בעיני הילד.

הילד הזה, כאשר מתבגר יותר, כבר לא יחיה חיים של תורה ומצוות, ודרך חיים זו תושלך הצידה והחליפה הישנה כבר לא תתאים יותר. אלטרנטיבה קלה ואפילו משותפת, בכל אופן, היא להציג בפני הילד את חיי הדת עם שמחת חיים. לדבר אתו על האוצר הטמון בקשר שיש לנו עם השם, שהתמעט אצל הקרבן בגלל הטראומה שחווה.

החדשות הטובות הן, שאפילו האנשים החולים בנפשם, שזקוקים לעזרה נואשת ומתעללים בילדים, לא יכולים להרוס את נשמתו של הילד באופן מוחלט. הם יכולים לחנוק ולדכא את הלהבה הטהורה שבו, הם יכולים גם לעמעם את אורה בצורה קשה, אבל לא משנה מה יקרה – הם לא יכולים לכבות באופן מוחלט את הניצוץ שלא ניתן להרוס ואשר ממשיך לבעור בכל ילד! את הניצוץ הזה עלינו לראות. וזה גם מה ששורדי ההתעללויות למיניהן צריכים לראות בתוכם.

אנו יכולים לעזור ולבנות את האמונה של הקרבנות מחדש על ידי הגדרה מחדש של המשמעות של הבורא בעיניו. אנו יכולים לעזור ולהבהיר לקרבן מי הוא באמת, מהי המהות שלו, ולעזור לו לגלות את הנשמה שלו – אותה לא ניתן להרוס לעולם. ומכיוון שנשמתו נשארת טהורה כפי שהייתה, למרות כל הפסולת שנערמה עליה, הוא באמת יכול לבטוח בנשמה שלו. הנשמה שלו לא רק ששרדה את ההתעללות, אלא היא תמשיך לשרוד ולעולם לא תחדל לבעור, לעולם. אם הוא עדיין בוטח בחלק הטהור הזה שבו, החלק המהותי שלו כאדם, אז זהו ההיבט של השם שקיים בו. כך ניתן לעזור לו לבנות את האמון והביטחון שלו מחדש.

היכן נמצאים הניסים אותם אנו יכולים לראות במו עינינו ממש? כאשר ילדים, ובוגרים שהיו קרבן להתעללות בילדותם, עם נשמות שלא ניתן להביס ולהכניע אותן, נשמות שמצליחות להתאושש מהר ומתחילות לזרוח שוב, למרות כל מה שעברו, זהו בהחלט נס. אנו יכולים להגיע אליהם ולעזור להם להתחבר לדבר היחיד שיכול לבטא את ההיבט של בורא עולם שבתוכם, שבו לא איבדו את אמונם וביטחונם – זאת הנשמה שלהם. כאשר אנו עוזרים לאדם ששרד התעללות לזהות ולהכיר את נשמתו השורדת, אנו יכולים לעזור לו להגדיר מחדש את בורא עולם, מהפנים אל החוץ, כמו את נשמתו, המקום הבטוח היחיד שהיה לו ואותו אף פעם לא איבד. בעזרת הסיוע שנגיש, הוא יחליף בהדרגה את התדמית הרעה שנוצרה לו על אלוקים כסמכות שמסמלת חוסר הגינות ואכזריות, לדמות הקיימת, הנשמה שלו, אותה הוא יכול לאהוב ולבטוח בה.

כאשר אנו רואים בני נוער שהתנהגותם משדרת ‘אנחנו החבר’ה הקשוחים ו… ו…’, עלינו להבין שהם בעצם אומרים לנו, בצורה ברורה, שהם היו מאוד פגיעים בעבר והם זקוקים להמון חום, עדינות ואהבה כעת. הם מבקשים ורוצים שהחום והאהבה האלה יתפשטו בתוכם ויעברו את כל המעטפת החיצונית והמיובלת שעטו עליהם, בגלל הפגיעה. כי מישהו כנראה ניסה למצוץ את דמם בעבר, אבל אנחנו יכולים להיות שם בשבילם עכשיו, למצוא ולהעריך את המטרה הנפלאה שלהם בעולם הזה. הם אולי נפגעו סמוך למרכז מהותם, אולם על ידי ראיית הניצוצות שלהם והזנת נשמתם – חיים שלמים יכולים להשתנות מן הקצה אל הקצה.

קל מאוד להרוס, קשה מאוד לבנות. זה מצריך זמן רב והמון סבלנות כדי לתקן את הנזק שנעשה, אבל חיים נבנים בכל יום ויום על ידי אנשים כמונו. לנשמות יש יכולת פלאית להתאושש במהירות מדהימה, תודה לאל. קשה מאוד להבין מדוע התעללות אכזרית כזאת בילדים קיימת בעולם, אבל עלינו להבין שהדבר הכי מועיל שאפשר לעשות למען המתעללים הוא – לעשות כל מה שביכולתנו כדי שהם ייתפסו וכך יחדלו ממעשי ההתעללות. גישת ה"שוּ-שוּ" וההסתרה חייבת להיעצר, ובדרך זו לעצור את מעגל ההתעללות שרק מתרחב, כי מי יודע יתאפשר לנו להתמודד עם המימדים אליו יגיע בעתיד…

הרב נח ויינברג זצ"ל עודד את תלמידיו לצאת אל עם ישראל ולקרב עוד ועוד יהודים לבורא עולם. הוא נהג לדרבן אותנו באומרו: "אם אף אחד לא עושה את העבודה, אתם צריכים לעשות אותה". כאשר אנו, אט אט, מתוודעים יותר ויותר להיקף בעיית ההתעללות בקרבנו, אנו מבינים שלא מדובר רק באנשים שלא היה להם קשר עם בורא עולם. כי לידינו ממש, אנחנו יכולים למצוא עכשיו גם את אלה ששרדו התעללות והם זקוקים לעזרתנו בחידוש הקשר שלהם לחלק האלוקי שבהם. עדיין קיים המקום הרוחני שנחבא והצליח לשרוד, והוא עדיין מכיל מעיין בלתי נדלה של אהבה אינסופית שכל כך נחוצה ונדרשת.

אנו לומדים שכל התורה כולה, כפי שאומר רבי עקיבא היא: "ואהבת לרעך כמוך" – שזהו כלל גדול בתורה.

כל חיינו יזהרו באור בוהק כשנבעיר את הניצוצות היקרים האלה מחדש.

הערה: מכיוון שילדים בדרך כלל לא נפגעים מזרים, אלא יותר מאנשים שהם מכירים ובוטחים בהם, חשוב מאוד לאפשר לילדים שלנו לדעת שלא פעם גם אנשים שאנו בוטחים בהם ואוהבים אותם חוצים את הקווים, והתנהגותם אינה הגונה. וכשזה קורה, חשוב מאוד שהם יספרו לנו. עלינו לתת להם את כל הביטחון וההרגשה שהם יכולים לספר לנו הכל! ושאף פעם לא נראה בהם אשמים.

במספר שורות זמינות שכתבתי, אותן קל לזכור, מצאתי מספר סימנים כדי להגן על ילדיכם מפני סכנה:

ב-95% מהמקרים, הפוגע אינו אדם זר.

הוא אדם שאתם מכירים ומכבדים.

הוא אדם שילדים נמשכים אליו,

והוא מקסים בצורה מדהימה.

(ברכה גץ פועלת בוועד המנהל היהודי להגנת הילד. גברת גץ חיברה עשרה ספרים לילדים, ביניהם: עליזה בארץ המצוות, הספר הנעלם, ומה אתה רואה בבית?. יצירת קשר עם ברכה גץ – bgoetzster@gmail.com).