אור האמת

הכי פשוט זה לגשת ישר ולעניין
ולבכות על החסרונות. טוב, זאת
נטייה טבעית. אדם תמיד שואף
למלא את חסרונותיו. אבל מה
שהוא לא יודע הוא…

בשדי יער – פרק 36

אם ישנו דבר בו תלוי כל החיבור עם בורא העולם ואור ההתבודדות, הרי שזו עבודת התודה וההודיה. לכן, אין זה פלא שעל עניין זה יש הכי הרבה מניעות. לכל אחד קל יותר להתחבר לתחנונים, לבכייה להשם וכן הלאה. קל לאדם, ואף מובן לו, שהכי פשוט זה לגשת ישר ולעניין ולבכות על החסרונות. טוב, זאת נטייה טבעית. אדם תמיד שואף למלא את חסרונותיו.

אבל מה שאדם לא ידוע הוא, שההודיה ממשיכה לו שפע רב יותר מכל הבקשות. אם כן, חייב הוא להרגיל את עצמו לפתוח כל התבודדות בהודיה. וכאמור, כל דבר מתחיל בתרגול וחינוך עצמי, לכן יחנך את עצמו להודות תמיד על אותם דברים קבועים שהם גדולים בחייו, כגון: על הוריו הטובים, אשתו, על שזכה להתקרב להשם ולצדיקיו וכן הלאה. אחר כך יודה על דברים פרטיים בהם זכה ביום האחרון.

ההודיה פודה

למרות שהיצר הרע מסיעת את האדם לקצר בעבודה זו ולהתחיל מיד להתפלל על הצרות ולבקש בקשות, ולמרות שבאמת יש לו בעיות קשות והוא משתוקק מאוד לפתוח את ליבו ולצעוק להשם, עליו לדעת שדווקא על ידי ההודיה, ורק על ידה, הוא ייגאל מהצרות שלו, כי הן באו עליו לכתחילה בגלל אי הכרת הטוב, חסרון בהודיה, אי אמירת מילה אחת – תודה.

דבר זה מבאר רבי נתן (ליקוטי הלכות, הלכות פריקה וטעינה ד) ואומר, שכל הצרות הן אך ורק מחמת שאין מאמינים שהכל לטובה, וכשרואים דברים שלא מבינים וחושדים בהשם חס ושלום, כאילו הוא יתברך עושה שלא בצדק חס ושלום, מזה נופלים תחת הסתרה, ומן ההסתרה הזאת משתלשלות עוד צרות שלא מבינים, וכשאין מתחזקים גם אז להאמין שהכל לטובה, אזי נופלים עוד יותר תחת הסתרה, והצרות מתגברות חס ושלום, וכן הלאה, ה’ ישמור.

אבל על ידי ההודאה, כאשר מודים תמיד להשם יתברך על הכל, הן על הדברים הטובים והן על הדברים שנראים לא טובים, שהרי מאמינים שאף הם לטובה, כי הוא יתברך בודאי עושה הכל לטובה, על ידי זה ניצולים מכל הצרות. וגם אם אדם לא זכה להתחיל תיכף ומיד להודות ולשבח, וכבר התגברה עליו הסתרה ויחד איתה הצרות והגלויות, הוא יכול תמיד להתחיל להודות ולשבח ולהאמין שהכל לטובה, ועל ידי זה יינצל מהצרות. אם ימשיך להרגיל את עצמו להודות, להלל ולשבח את הבורא – אז בודאי יזכה לראות את ישועת השם במו עיניו ממש.

אור האמת

רבי נחמן מברסלב אומר בספרו (ליקוטי מוהר"ן ח"ב), שרק על ידי ההודיה יכול האדם לזכות לדיבור של אמת. כי על ידי ההודיה נתגלה אור האמת ומאיר בדיבור, והרי זו כל תכלית ההתבודדות – לזכות לדבר דיבורים של אמת, כמובא בכמה מקומות בדברי רבינו. נמצא, שללא ההודיה אף הדיבור שמדברים עם השם בהתבודדות מלא בשקר. ומהו השקר? חוסר האמונה, כאשר לא מאמינים שהכל לטובה ולא מודים להשם על הכל, שזהו השקר הגדול ביותר בעולם. ואז, ממילא לא יכולים לצאת על ידי הדיבור מהחושך וההסתרה, מכיוון שההתבודדות ללא אמונה שהכל לטובה, שזה עיקר האמונה.

מסביר לנו רבי נחמן, במקום אחר בליקוטי מוהר"ן, שכאשר אדם מתפלל אז מסובבים אותו החושך והקליפות ומונעים אותו מלהתפלל. והעצה לזה היא אמת. שינסה האדם לדבר על כל פנים כמה דיבורים באמת, וזו לשונו:

"ודע, שעל ידי אמת זוכה למצוא הפתח שבחושך, כי עיקר אור המאיר הוא הקדוש-ברוך-הוא, כמו שכתוב (תהלים כז): "ה’ אורי וישעי…", ועל ידי שקר הוא מסלק את הקב"ה, כי "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני", אבל על ידי אמת הקב"ה שוכן עמו ומאיר לו איך לצאת מהחושך המונע אותו בתפילתו, כי עיקר האור הוא הקב"ה, והקב"ה הוא הוא עצם האמת, ועיקר השתוקקות של השם יתברך איננה אלא אל האמת…"

ומסכם שם: שתראה שיצאו הדיבורים מפיך באמת, אז ישתוקק הקב"ה מלמעלה לשכון אצלך, וכאשר ישכון אצלך – הוא יאיר לך…

(מתוך הספר בשדי יער, מאת המחבר)