מסכת פרה פרק ז משנה ח-ט

ז,ח  המצניע את החבית שלא תישבר, או שכפאה על פיה על מנת לנגבה–למלאות בה, כשר; להוליך בה את הקידוש, פסול.  המפנה חרסים מתוך השוקת–בשביל שתחזיק מים הרבה, כשר; ואם בשביל שלא יהיו מעכבין אותו בשעה שיהא זולף את המים, פסול.

 

ז,ט  מי שהיו מימיו על כתפיו, והורה הוריה, והראה לאחרים את הדרך, והרג נחש ועקרב, ונטל אוכלין להצניען–פסול.  אוכלין לאוכלן, כשר; הנחש והעקרב שהיו מעכבין אותו, כשר.  אמר רבי יהודה, זה הכלל:  דבר שהוא משום מלאכה–בין עמד ובין שלא עמד, פסול.  ודבר שאינו משום מלאכה–אם עמד, פסול; ואם לא עמד, כשר.