לחיים הטובים יש סוד
זה לא סוד שלחיים הטובים יש סוד. ברגע שמבינים איך הדברים פועלים בעולם הזה, מי מנווט ומי משגיח, שאין 'תקלות', תלונות והאשמות - החיים נראים אחרת.
זה לא סוד שלחיים הטובים יש
סוד. ברגע שמבינים איך הדברים
פועלים בעולם הזה, מי מנווט ומי
משגיח, שאין ‘תקלות’, תלונות
והאשמות – החיים נראים אחרת.
בשדי יער – פרק 69
ממכתבו של הרב קמינסקי הי"ד, עליו כתבנו במאמר הקודם, עולה המסקנה, שכאשר אדם יודע להבין את הנהגת הבורא בכל מה שעובר עליו, משום שהכל מונהג מידה כנגד מידה, זה נקרא "רוח הקודש". לכן כל אחד, ויהיה מי שיהיה, אם הוא חי באמונה שהכל צודק – הוא חי חיים טובים. יש לו שפע של שמחה ואפילו בחינה של רוח הקודש. וגם אם חטא הרבה בחייו, ועדיין חוטא והוא גם עתיד לחטוא, אם יאמין בהנהגה הצודקת של הבורא – יהיו לו חיים טובים.
מצד שני, אדם שלא מאמין בהנהגה הצודקת הנ"ל מיד מאבד את שמחתו, גם אם הוא צדיק גמור. הרי ראינו שיעקב אבינו, בחיר האבות שלא חטא בשום חטא ובודאי קיבל בתמימות את העובדה שהוא לא מבין את הנהגת השם, והמשיך להאמין בשלמות בבורא, אך בכל זאת, אותה מחשבה שהשם לא מנהיג את העולם מידה כנגד מידה הספיקה לקלקל לו את כל החיים הטובים שלו, והוא איבד את שמחתו.
דבר זה רואים בחוש. כל עיקר הייסורים שיש לבני אדם הם אך ורק בגלל שהם לא מבינים את הנהגת השם, לכן יש להם קושיות על השם והם מרגישים שהם סובלים לחינם. חושבים שיש טבע ושהם נתונים לשבט ולחסד כל מיני כוחות שיש בעולם – בני אדם, מחלות, לא עלינו, וכן הלאה, וממילא כל ימיהם בדאגות ופחדים, והם מאשימים את עצמם, לכן גם פותחים במרדפים אחרי עצמם ותמיד מלאים בתלונות על כולם, מאשמים את כולם בצרות שלהם. הם מסכנים ורדופים… וכאשר מתרגשת עליהם צרה ח"ו, הם חושבים שהכל אבוד ומתייאשים.
אדם שלא מבין את הנהגתו של השם יתברך בעולמו, ולא רואה את השכל שיש בכל דבר – רחוק מהידיעה שהכל לטובה, לכן גם אין לו דרך או אמצעי בעזרתם יוכל לנווט את חייו למצוא את הדרך הטובה ואת רצון השם. הוא בטוח שגם אם יעשה תשובה, זה לא יועיל לו. ומכיוון, לדעתו כמובן, אין שום שכל בבריאה, לכן גם אין מה שיאיר לו את דרכו בחשיכה והוא נבהל ומתמוטט מכל תקלה, מאבד את החיבור והדבקות בהשם, נופל לשנאה, קנאה, תחרות, האשמות ותלונות… בקיצור, חי בגיהינום, וברור שאין לו שום שייכות עם רוח הקודש…
אבל אדם שמאמין בהשגחה הפרטית, ומאמין שכל מה שקורה בעולם ואיתו – הכל מידה כנגד מידה ובא רק לרמוז לו מה עליו לתקן, להוביל אותו להשגת שכל מסוים ולהכיר את הבורא באופן נוסף, לכן הוא לא מודאג לעולם מהעתיד לבוא. הוא יודע כל הזמן שהוא משתדל ללכת בדרך הישרה, לכן אין שום סיבה שיארע לו משהו. מבחינתו, אין שום טבע וסיבה שיכולים להזיק לו, או לפעול פעולה בלא רצונו והכוונתו של הבורא המשגיח.
הוא גם יודע שאם יטעה, הבורא ירמוז לו ברחמיו מה עליו לתקן. הוא יבין את הרמזים על ידי ההנהגה של "מידה כנגד מידה" שבייסורים, וזהו חסד גדול כפי שאומר רבי נחמן על הפסוק: "ולך ה’ חסד כי – אתה תשלם לאיש כמעשהו". "לך ה’ החסד" – לך השם לעשות חסד, "כי – אתה תשלם לאיש כמעשהו" – אתה משלם לאדם מידה כנגד מידה – כך יודע האדם מה עליו לתקן. וממילא, כשיתקן את מה שצריך לתקן, מיד הכל ישוב על מקומו לשלום. ואף אם יטעה הרבה ויהיו לו ייסורים גדולים חלילה, הוא יודע שבודאי הכל לטובה ויש לאל ידו לעשות תשובה ולתקן הכל. כל זה נותן לאדם שקט נפשי שהכל צודק וישר וכל העולם כולו הוא שכל טהור, ואין שום הפקרות חלילה בעולם, וכל זה מחבר אותו אל השם בדבקות נפלאה ומסיר את כל המסכים מנגד עיניו. זה כמובן תענוג רוחני נפלא.
כל השכל הזה מוסבר היטב בספר בגן האמונה, לכן שמענו על רבים שקראו את הספר הזה ונושעו בכל מיני עניינים ונתרפאו מכל מיני מחלות בגוף ובנפש, עד שרבים מכנים את הספר הזה "מחיה מתים".
(מתוך בשדי יער מאת המחבר)
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור