בגן האמונה המבואר עמוד רפה

בגן האמונה המבואר עמוד רפה

סִכּוּם שְׁלֹשֶׁת הַכְּלָלִים

כְּלָל א’ – אָדָם שֶׁנּוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ, בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּצְרוֹ הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּתַאֲווֹת אוֹ בְּמִדּוֹת רָעוֹת, הוּא פָּשׁוּט אֵינוֹ מוּדָע לַמְּצִיאוּת שֶׁלּוֹ, וְחַי בְּדִמְיוֹן שֶׁהוּא – מִצַּד עַצְמוֹ וּמִטִּבְעוֹ – אָמוּר לִהְיוֹת כֻּלּוֹ טוֹב בְּלִי שׁוּם רַע, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נָכוֹן כְּלָל, כָּאָמוּר. כִּי הָאָדָם – יֵשׁ לוֹ בְּטִבְעוֹ יֵצֶר רָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו". וְאֵין פֶּלֶא כְּלָל, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲווֹת רָעוֹת וְכַדּוֹמֶה.
כְּלָל ב’ – לֹא רַק שֶׁיֵּשׁ לְךָ יֵצֶר הָרָע, אֶלָּא גַּם אֵינְךָ יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו! אָז עַל מָה אַתָּה עָצוּב? זֶהוּ חֹק בַּבְּרִיאָה! שֶׁיֵּצֶר הָרָע יִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם! זֶהוּ מַאֲמַר חֲזַ"ל מְפֹרָשׁ: בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם גּוֹבֵר עָלָיו. וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ!
כְּלָל ג’ – תִּשְׂמַח בְּחֶלְקְךָ וּבַמְּצִיאוּת שֶׁלְּךָ, וְתֵדַע אֶת עֲבוֹדָתְךָ. עֲבוֹדָתְךָ הִיא לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וּבְהִתְבּוֹדְדוּת, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ. וְגַם אִם אַתָּה מִתְוַדֶּה וּמְבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא, שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרְךָ, וְשׁוּב אַתָּה נִכְשָׁל, וְשׁוּב אַתָּה מִתְוַדֶּה וּמִתְפַּלֵּל, וְשׁוּב אַתָּה נִכְשָׁל; וְכָךְ חוֹזֵר חָלִילָה בְּמֶשֶׁךְ יָמִים וְשָׁנִים, אַל תִּתְיָאֵשׁ מִכָּךְ, אֶלָּא תַּמְשִׁיךְ לִפְנוֹת אֶל ה’, וּלְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ. עַד שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים יִצְטָרְפוּ תְּפִלּוֹתֶיךָ וּבַקָּשׁוֹתֶיךָ, וְיַגִּיעוּ לְמִנְיַן הַתְּפִלּוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת; וְאָז אַתָּה תַּפְסִיק לַחֲטֹא. וְאִם כּוֹאֵב לְךָ כָּל כָּךְ, שֶׁאַתָּה חוֹזֵר וְחוֹטֵא בְּכָל פַּעַם, אֲזַי עֲצָתְךָ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה שָׁעוֹת רַבּוֹת וּרְצוּפוֹת.
24 בָּתֵּי דִינִים
צְרִיכִים לָדַעַת, שֶׁבַּשָּׁמַיִם יֶשְׁנָם 24 בָּתֵּי דִינִים, וּבְכָל שָׁעָה מִשָּׁעוֹת הַיְמָמָה הָאָדָם נִשְׁפָּט בְּבֵית דִּין לְפִי הַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ. אִם מַעֲשָׂיו טוֹבִים – דָּנִים אוֹתוֹ לִזְכוּת. וְלָכֵן, שׁוֹרָה עָלָיו שִׂמְחָה, וְהוּא רוֹאֶה בְּרָכָה וּרְוָחָה. וְאִם מַעֲשָׂיו אֵינָם טוֹבִים – דָּנִים אוֹתוֹ לְחוֹבָה. וְלָכֵן, הוּא מַרְגִּישׁ עַצְבוּת וּכְבֵדוּת, יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ, וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ" (מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת).
וְאַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הָאָדָם הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֵין זֶה אֶלָּא עַל עִקַּר הַדִּין, אִם יִחְיֶה אוֹ יָמוּת; וְכֵן מִמַּה יִּתְפַּרְנֵס וְכַמָּה, וְעוֹד עִנְיָנִים כְּלָלִיִּים כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲבָל אֵיךְ יַעֲבֹר עָלָיו כָּל יוֹם וְשָׁעָה, אִם בְּטוֹבָה, אִם לָאו, זֶה תָּלוּי בִּפְסַק הַדִּין שֶׁבַּמִּשְׁפָּט, שֶׁעוֹבֵר בְּאוֹתוֹ יוֹם וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהַכֹּל לְפִי מַעֲשָׂיו.
עִנְיָן זֶה נִתָּן לְהָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:
הַבַּעַל שֵׁם טוֹב פָּגַשׁ יְהוּדִי זָקֵן, שֶׁהָיָה שׁוֹאֵב מַיִם לְפַרְנָסָתוֹ. וּכְשֶׁשָּׁאַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לִשְׁלוֹמוֹ. עָנָה לוֹ אוֹתוֹ זָקֵן בְּשִׂמְחָה, שֶׁהַכֹּל אֶצְלוֹ מְצֻיָּן. וְהוּא רַק מוֹדֶה לַה’ שֶׁנָּתַן לוֹ כֹּחַ לְהִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד.
וְהִנֵּה בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁפָּגַשׁ אוֹתוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הָיוּ פָּנָיו שֶׁל שׁוֹאֵב הַמַּיִם הַזָּקֵן נְפוּלוֹת. וְכַאֲשֶׁר שְׁאָלוֹ לִשְׁלוֹמוֹ, הֵחֵל לִבְכּוֹת וּלְהִתְאוֹנֵן עַל מַר גּוֹרָלוֹ, שֶׁנֶּאֱלָץ לְבַלּוֹת אֶת יְמֵי זִקְנוּתוֹ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁכָּזֹאת.
הִתְפַּלֵּא הַבַּעַל שֵׁם טוֹב עַל שִׁנּוּי זֶה מִקָּצֶה לְקָצֶה, שֶׁחָל בְּמַצַּב רוּחוֹ שֶׁל הַזָּקֵן. הִתְבּוֹנֵן בָּעִנְיָן וְאַחַר כָּךְ אָמַר: "עַכְשָׁו תֻּרְצָה לִי קֻשְׁיָה בְּמַסֶּכֶת "רֹאשׁ הַשָּׁנָה". הַמִּשְׁנָה אוֹמֶרֶת, שֶׁאָדָם נִשְׁפָּט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה; וְהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת, שֶׁהָאָדָם נִשְׁפָּט בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה. וְקָשֶׁה: אִם שׁוֹפְטִים אֶת הָאָדָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְגַבֵּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה אִתּוֹ כָּל הַשָּׁנָה, בִּשְׁבִיל מַה צְּרִיכִים לִשְׁפֹּט אוֹתוֹ שׁוּב כָּל יוֹם וְכָל שָׁעָה?
הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הִסְבִּיר, שֶׁלְּפִי הַהֶבְדֵּל בְּמַצַּב רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יְהוּדִי מִשָּׁעָה זוֹ לְשָׁעָה אַחֶרֶת הַכֹּל מְתֹרָץ. אָמְנָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שׁוֹפְטִים אֶת הָאָדָם בַּמֶּה יַעֲבֹד וְכַמָּה יַרְוִיחַ וְכַדּוֹמֶה. אֲבָל אֵיךְ הוּא יְקַבֵּל אֶת זֶה, בְּנַחַת אוֹ בְּצַעַר, זֶה נִקְבָּע כָּל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, לְפִי הַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן.
לָכֵן, אוֹתוֹ זָקֵן בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא זַכַּאי בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, נָתְנוּ לוֹ מִשָּׁמַיִם שִׂמְחָה וּבְרָכָה, וְהוּא הִרְגִּישׁ שֶׁחַיָּיו טוֹבִים וּמְאֻשָּׁרִים. אֲבָל בְּשָׁעָה אַחֶרֶת, כַּאֲשֶׁר יָצָא חַיָּב בַּדִּין, פָּסְקוּ לוֹ מִשָּׁמַיִם, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יִסּוּרִים, וְלָכֵן, הוּא הִרְגִּישׁ קֹשִׁי וּמְרִירוּת. וּבֶאֱמֶת, לֹא הִשְׁתַּנָּה מַה שֶּׁנִּקְבַּע לוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁפַּרְנָסָתוֹ תִּהְיֶה מִשְּׁאִיבַת מַיִם, רַק אֵיךְ יְקַבֵּל אֶת פַּרְנָסָתוֹ, בְּנַחַת אוֹ בְּיִסּוּרִים. זֶה כֵּן הִשְׁתַּנָּה מִשָּׁעָה לְשָׁעָה.