בגן האמונה המבואר עמוד תג

הגן היומי בגן האמונה המבואר, עמוד ת"ג: נוֹסָף לְכָךְ, יֶשְׁנוֹ תַּפְקִיד לַמְּנִיעוֹת וְלַקְּשָׁיִים לְנַתֵּב אֶת הָאָדָם לִשְׁלִיחוּתוֹ הָאִישִׁית, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ בָּא...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 05.04.21

בגן האמונה המבואר עמוד תג

נוֹסָף לְכָךְ, יֶשְׁנוֹ תַּפְקִיד לַמְּנִיעוֹת וְלַקְּשָׁיִים לְנַתֵּב אֶת הָאָדָם לִשְׁלִיחוּתוֹ הָאִישִׁית, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ בָּא לָעוֹלָם. וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם נִתְקַל בְּקֹשִׁי זֶה אוֹ בְּאַחֵר, הַבָּא מֵאַחַת מֵהַהַסְתָּרוֹת שֶׁהִזְכַּרְנוּ, וְהוּא פּוֹנֶה אֶל ה’ וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּרְאֶה לוֹ מַה הוּא מְרַמֵּז לוֹ, וְאֵיזֶה עִנְיָן עָלָיו לְתַקֵּן וְכַדּוֹמֶה, אֲזַי הוּא זוֹכֶה לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ הַמְסֻיֶּמֶת שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם.

צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים

עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַמְּצִיאוּת הַקָּשָׁה שֶׁבּוֹ נְתוּנָה הַנְּשָׁמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, גּוֹרֶמֶת לַנְּשָׁמָה לְהִתְגַּעְגֵּעַ לַה’ יִתְבָּרַךְ. מִכֵּיוָן שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא רוּחָנִית, לָכֵן, הִיא צְמֵאָה לֶאֱלֹקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵל חָי" (תְּהִלִּים מ"ב ג’). וְהִיא שׁוֹאֶלֶת בְּגַעְגּוּעִים: "מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים" (שָׁם).
כִּי הַנְּשָׁמָה, בְּוַדַּאי אֵין לָהּ שׁוּם סִפּוּק וְשׁוּם הֲנָאָה מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִיִּים. וְהָרְאָיָה לְכָךְ – שֶׁהָיוּ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים, שֶׁהִצְלִיחוּ מְאֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּגַּשְׁמִיּוּת, וּבְכָל זֹאת הִרְגִּישׁוּ בְּכָל נַפְשָׁם שֶׁרַע לָהֶם תָּמִיד, וְחֶלְקָם אַף אִבְּדוּ עַצְמָם לָדַעַת, מִכֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁוּ שֶׁבְּעֶצֶם הָיָה לָהֶם הַכֹּל, אֲבָל לֹא הָיָה לָהֶם כְּלוּם. וְלָכֵן, מִתּוֹךְ שֶׁהַנְּשָׁמָה מַרְגִּישָׁה שֶׁהִיא בְּחֹשֶׁךְ, הֲרֵי הִיא כּוֹסֶפֶת וּמִתְגַּעְגַּעַת לַה’ יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי זֶה הִיא זוֹכָה לִהְיוֹת מְחֻבֶּרֶת אִתּוֹ, לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ.

כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ

כְּכָל שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם יוֹתֵר בְּעָיוֹת, יוֹתֵר קְשָׁיִים וְיוֹתֵר נִסְיוֹנוֹת, כָּךְ הוּא מְחַפֵּשׂ יוֹתֵר אֶת הָאֱלֹקוּת – כְּאָדָם שֶׁנִּמְצָא בַּחֹשֶׁךְ, וּמְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹר. וַאֲפִלּוּ שֶׁעוֹשֶׂה כֵּן, רַק מִפְּנֵי שֶׁרוֹצֶה פִּתְרוֹן לִבְעָיוֹתָיו, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ, עַל כָּל פָּנִים, כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה אֶל ה’ יִתְבָּרַךְ לְעֶזְרָה, עַל יְדֵי זֶה הוּא מְגַלֶּה אֶת גֹּדֶל רַחֲמָיו וְאֶת טוּבוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, וּמִתְקָרֵב אֵלָיו. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: "הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עֲנִיִּים, שֶׁמֵּהֶן תֵּצֵא תּוֹרָה" (נְדָרִים פ"א.). קְשָׁיֵי הַקִּיּוּם שֶׁיֵּשׁ לִבְנֵי עֲנִיִּים, שֶׁהֵם הַחִסָּרוֹן בְּגַשְׁמִיוּת, הֵם הֵם הַמְעוֹרְרִים אוֹתָם מִקַּטְנוּתָם לְחַפֵּשׂ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ. וְזוֹכִים עַל יְדֵי זֶה לֶאֱמוּנָה וּלְבִטָּחוֹן בַּה’ יִתְבָּרַךְ.
וְלָכֵן, זָכָה גַּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לְמַעֲלָתוֹ הַגְּדוֹלָה. כִּי מִקַּטְנוּתוֹ הָיָה נִרְדָּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי, וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי" (תְּהִלִּים ס"ט ט’). וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא חִפֵּשׂ אֶת יְשׁוּעָתוֹ, וְרָדַף אַחֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה. זוֹהִי גַּם הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אֶת הָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת עֲקָרוֹת, כִּי הִתְאַוָּה לִתְפִלָּתָן. וּבְלִי הַחִסָּרוֹן הַזֶּה הָיוּ מִתְפַּלְּלוֹת הַרְבֵּה פָּחוֹת – בְּכַמּוּת וּבְאֵיכוּת.
וְזֶה הַתֵּרוּץ לְכָל הַקְּשָׁיִים, שֶׁעָבְרוּ עַל כָּל הַצַּדִּיקִים, כִּי בְּכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קֵרֵב אוֹתָם אֵלָיו. וּמִמֵּילָא, זֶה גַּם הַתֵּרוּץ לְכָל הַקְּשָׁיִים שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד – שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְקָרְבָם אֵלָיו.

עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה מִתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק

הֶסְבֵּר לְעִנְיָן זֶה מוּבָא בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (ס"ו): "עִקַּר גֹּדֶל הַחֵשֶׁק נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה שֶׁמַּזְמִינִין לוֹ. כִּי עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה, שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִן הַדָּבָר, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק מְאֹד".
מִזֶּה יִלְמַד הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּצוּרָה חִיּוּבִית עַל כָּל הַקְּשָׁיִים, עַל הַצָּרוֹת, עַל הַנִּסְיוֹנוֹת, וְעַל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים עָלָיו בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו. וְהָעִקָּר, שֶׁמִּיָּד שֶׁבָּאִים עָלָיו יִסּוּרִים אוֹ מְנִיעוֹת, יֵדַע שֶׁהוּא צָרִיךְ עַתָּה לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ בְּחֵשֶׁק וּבְרָצוֹן וּבְגַעְגּוּעִים לַה’ יִתְבָּרַךְ וּלְקִיּוּם מִצְוֹתָיו – שֶׁזּוֹ הִיא הַמַּטָּרָה שֶׁל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאוּ עָלָיו. וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁיִּלְמַד לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלָדַעַת אוֹתוֹ, דְּהַיְנוּ, כַּמָּה הוּא רַחֲמָן וְנֶאֱמָן וְכוּ’.
 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה