שרוך של נעל
אם נקרע למישהו שרוך אז הוא בטח הולך לקנות חדש. אבל לא התלמיד האמיתי של רבי נחמן מברסלב, ישראל הקטן. אתם יודעים מה עושה ישראל הקטן כשנקרע לו השרוך?
אם נקרע למישהו שרוך אז הוא בטח
הולך לקנות חדש. אבל לא התלמיד
האמיתי של רבי נחמן מברסלב, ישראל
הקטן. אתם יודעים מה עושה ישראל
הקטן כשנקרע לו השרוך?
אתם יודעים, כאשר בורא עולם נותן לך טעם להרגיש ולהבין עד כמה קדושה נשמתך, להרגיש את האור הזה שבתוכך, זה ממש בוער בך, הטעם של אותה קדושה…
אני רוצה שתדעו, פעם בא אדם מישהו לרבי נחמן מברסלב ודיבר איתו על אברהם אבינו. אז רבי נחמן אמר לו: 'ברור שאין לך מושג, גם לא השגה קטנה ביותר, מי באמת היה אברהם אבינו. כי איך אתה יכול לדעת? כל מה שאתה חושב שהיה אברהם אבינו, אתה עדיין רחוק מאוד מלהבין מי זה אברהם אבינו, לא מבין עד כמה רחוק'…
אתם יודעים, בכל פעם שאנו חושבים על אדם קדוש שאנו מכירים בעולם, אנחנו נמצאים במקום עמוק יותר, רחוק יותר.
ואתם יודעים, כשהשם נותן לנו טעם… הרשו לי לומר לכם משהו, אם אני יודע שאני מוכשר מאוד, למשל, בתחום המספרים, אז אני יודע 'שאולי אני צריך ללמוד את הנושא לעומק, הרבה מתמטיקה, ולהיות מדען'. אם אני יודע שאני מוכשר בתחום המוסיקה, אז אני יודע ש'אולי אני צריך ללמוד לעומק את נושא המוסיקה'. אבל אתם יודעים מה הבעיה שלנו? כולנו לא מודעים לכישרונות שיש לנו לעבודת השם, אנחנו לא מודעים לכישרונות שיש לנו שיכולים להפוך את העולם ליפה. למה? כי אף פעם לא טעמנו אותם.
אז תקשיבו לזה. זאת תורה מרבי נחמן מברסלב, שאני נותן לכם במשפט אחד:
אור גנוז
"הרוצה לטעום טעם או הגנוז ירבה בהתבודדות".
חייבים להיות רגעים בהם אתה מבדיל את עצמך מהעולם, מכל העולם. באמת. ואתה כל כך קרוב להשם, וכמו שאמרתי לכם פעם, שלרגעים בהם אתה יכול להיות קרוב להשם אין שום קשר למה שעשית לפני כן, או למה שתעשה אחר כך. אתם יודעים, אני רוצה שתדעו משהו, כשאתה אוהב מישהו מאוד, אתה יכול לעשות איתו מעין עסקה כזו: 'לא אכפת לי מה קורה בינינו, דקה אחת ביום אני רוצה להיות קרוב אליך'. למה אנחנו – העם היהודי, הצלחנו ושרדנו גם אחרי חורבן בית המקדש? כי שלוש פעמים ביום אני קרוב להשם. שלוש פעמים ביום, כשאני מתפלל, כל שערי שמים נפתחים. שלום פעמים ביום אני לא בגלות. שלום פעמים בית המקדש נבנה מחדש.
רבי נחמן מברסלב אמר עוד דבר, כשאתה מקבל טעם של נשמתך שלך, אז כשאתה עושה חסד וטובה עם זולתך – אתה עושה את זה עם כל הלב שלך. גיוואלד! זה כל כך קדוש! זה כל כך טוב! מישהו מבקש ממך עזרה/חסד/טובה, ואתה ממש עושה את זה בלי שום הסתייגות, עם כל הלב שלך. באותו רגע, אתה מקבל הצצות קטנות, אתה מקבל טעימה קטנה של מה שיש בתוכך באמת.
אתם יודעים, כשמישהו מבקש מאיתנו טובה – אנחנו חושבים שזה מה שאנו עושים לו – טובה. אבל זה לא נכון. בורא עולם רוצה לתת לך לטעום ממי שאתה באמת.
תארו לעצמכם שאני ער כל הלילה ובוכה להשם: 'בבקשה, תן לי לדעת מי אני'. נכון. למחרת בבוקר אני, מן הסתם, אהיה מאוד עייף. מישהו קורא לי ואומר: "אתה יכול לעשות לי טובה?", ואני אומר: "תראה, לא עכשיו, הייתי ער כל הלילה, בכיתי להשם… בבקשה תתקשר בשבוע הבא" (חה, חה), גיוואלד, נכון?
ועוד משהו. גדול. אתם יודעים, זה לא הדבר הכי גדול לאכול אוכל טוב (משהו שאנחנו באמת אוהבים). אבל זה גדול, ענק, עצום – לטעום מהנשמה שלך ממש. לקבל הצצות מתוקות על האור הזה שבתוכך.
מה זה להתפלל?
חסידיו של רבי נחמן הקדוש, נכדו של רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש, שאלו אותו: "רבי, מה זה באמת להתפלל? איך אתה מתפלל?" והוא אומר להם: "אני רוצה שתתבוננו בנכד שלי – ישראל הקטן, שהוא רק בן שלוש שנים, הוא יודע איך להתפלל. הוא התלמיד האמיתי שלי".
והם התבוננו בישראל…
אתם חייבים להבין משהו, רבי נחמן הקדוש, בעוונותינו הרבים, נפטר מן העולם מאוד צעיר, הוא היה רק בן שלושים ותשע. הוא התחתן מספר ימים לאחר שחגג את הבר-מצווה שלו. עברו השנים, ובת כמה הייתה הבת שלו? 12. אז היא התחתנה, נכון? וכשהוא היה בן שלושים ותשע, כבר היו לו נכדים.
אז החסידים התבוננו בישראל הקטן. ואתם יודעים, ילדים בני שלוש, הם רוצים לקשור את שרוך הנעל שלהם, אבל לפעמים הם לא יודעים ממש לעשות את זה, אין להם שליטה בעניין עדיין, אז הוא קרע את השרוך. ואתם יודעים, לא יודע מה לגביכם, אבל רוב האנשים המתוחכמים, אם הם קורעים את שרוך הנעל שלהם הם מחליפים אותו באחד חדש. אבל לא ישראל, הוא חסיד ברסלב נכון? תלמיד של סבא שלו. הוא קרע את השרוך שלו. ומה הוא עשה? הוריד את הנעל מרגלו, הלך לפינה והחל לבכות מעומק ליבו: "ריבונו של עולם, קרעתי את השרוך של הנעל, בבקשה תן לי אחד חדש"…
גיוואלד! כמה שזה נכון.
אני רוצה שתדעו, שאפשר לקנות שרוך חדש, אבל אין לו 'טעם'. תארו לכם שאתם מקבלים שרוך מהאחד והיחד – בורא עולם, זה ממש עם טעם. זה טוב. כל כך טוב.
י"ד סיון התשע"א
6/16/2011
איזו מתיקות! הרב קרליבך זצ"ל היה מספר בכזאת מתיקות את סיפוריו המלאים ביראת שמיים. והנה גם הסיפור הזה, כל כך מתאים לו. ובאמת זה נכון, כשמתפללים על משהו והוא מגיע, זה הרבה יותר שווה מאשר כשלא מתפללים על משהו והוא מגיע. תודה על התזכורת! ותודה על המאמר הזה.
י"ד סיון התשע"א
6/16/2011
הרב קרליבך זצ"ל היה מספר בכזאת מתיקות את סיפוריו המלאים ביראת שמיים. והנה גם הסיפור הזה, כל כך מתאים לו. ובאמת זה נכון, כשמתפללים על משהו והוא מגיע, זה הרבה יותר שווה מאשר כשלא מתפללים על משהו והוא מגיע. תודה על התזכורת! ותודה על המאמר הזה.