בלילה ההוא

בלילה ההוא, כשכולם בכו והתלוננו,
טענו והטיחו דברים קשים – זה התחיל.
והכאב, הצער והייסורים האלה ממשיכים
עד היום. בכל מקום שתסתכל, אתה רואה
את זה.
 
 
השבוע, ביום שלישי, אנו מתחילים את תקופת שלושת השבועות – מיום יז בתמוז ועד ליום תשעה באב, אותו יום בו חרבו שני בתי המקדש, היום בו החלה גלות בת אלפי שנים המלווה בצער ובייסורים קשים.
 
ועד היום, אנו עדיין סובלים. למה? השם אמר שעמנו ייענש לדורות בגלל אותה בכייה, בגלל התלונות והטענות של עם ישראל שהטיחו במשה רבינו ובהשם, בגלל חטא המרגלים, שהוציאו דיבה רעה על ארץ ישראל. לא נשמע הוגן, נכון? למה להעניש את כולנו, אלפי שנים אחרי חטא המרגלים בגלל לילה אחד של בכייה?
 
אבותינו יצאו ממצרים ולאורך כל הדרך התלוננו, בכו וטענו טענות. אבל התלונה ששברה את גב הגמל, הייתה אותה בכיית חינם של עם ישראל כאשר שמעו את דברי המרגלים. המרגלים, כאמור, הוציאו דיבה רעה על ארץ ישראל, דיברו בגנותה והפחידו את עם ישראל פחד אימים (ראו פרשת שלח לך). 'ואז השם יתברך אמר: אתם בכיתם בכיית חינם, ללא שום סיבה, אתן לכם סיבה לבכות במשך דורות!'. אותה בכיית חינם הובילה לעונש איום: אלפי שנים של גלות מלווה בכאב, צער וייסורים שהעם שלנו חווה בכל דור ודור.
 
העונש שהשם גזר על עם ישראל, בגלל חטא המרגלים, מזעזע. האם לעם ישראל לאורך כל הדורות באמת מגיע עונש כזה בגלל לילה אחד של בכי? שיהרסו לנו שני בתי המקדש? שמיליונים ימצאו את מותם במיתות קשות ומשונות? האם זהו הצדק האלוקי?
 
תסתכלו על הדור שלנו. הדור הזה מתמודד עם צרורות של בעיות: לחץ בינלאומי מסיבי המופעל עלינו, בעיות כלכליות קשות, מחלות, תאונות דרכים, טרור, שהשם ירחם. רשימה קצרה זו היא על קצה המזלג ממש. וכל זה רק בגלל בכיית חינם בלילה ההוא? האם היא הייתה באמת כזו גרועה ואיומה? אחרי הכל, הם רק בכו, למה צריך לעשות מזה כזה עניין? למה שהדורות הבאים אחריהם עד עצם היום הזה יסבלו? אין שום עוון בתורה שהעונש עליו הוא כזה קשה ומתמשך!
 
התשובה פשוטה להדהים: השם שונא כפיות טובה יותר מכל עוון! הוא לא מסוגל לסבול את הרחמים העצמיים הללו, ועוד בלי שום סיבה. השם בהחלט מודע לעובדה שלאדם יש יצר הרע ותאוות. והתאוות הללו לא מתקרבות לקצה המידה האיומה של כפיות טובה. תראו כמה חסד השם עושה עם האדם: הוא נותן לו חיים, עוטף אותו בטוב, ברחמים ובחסדים שלו, מרים אותו מהמקום הנמוך בו הוא נמצא, מוציא אותו מעבדות רוחנית וגשמית, מאכיל אותו, מלביש אותו, ומה לא?! ואחרי כל זה, אחרי שנים של חסד וישועות, האדם הזה עוד בוכה? דמעות זולגות מעיניו בלי שום סיבה? השם מלמד אותנו שתלונות ובכיית חינם גרועות יותר מכל סוג התנהגות לא ראויה. לכן העונש על בכיית חינם הוא העונש הגדול ביותר שיש.
 
הסיבה העיקרית שהעונש על בכיית החינם שהייתה במדבר ממשיך, היא מכיוון שאנחנו עדיין בוכים ומתלוננים. כן, גם היום אנחנו ממשיכים עם דפוס התנהגות זה ומשתמשים בו בכל מצב שלא מתאים ועונה לציפיות שלנו.
 
הגלות היום היא לא בגלל הכעס של השם מלפני אלפי שנים במדבר. אלא בגלל שהשם רוצה שנתקן את החטא הזה עד היסוד, שנעקור את הדפוס זה מתוכנו. וכל זמן שלא תיקנו, הגלות על כל קשייה וכאביה ממשיכה. במילים אחרות, אנחנו לא נענשים על הדמעות מהעבר, אלא על העובדה שאנחנו עדיין בוכים. לאור דברים אלה, דבריו של השם – 'אתן לכם סיבה לבכות במשך דורות!' – מובנים. כלומר, כל זמן שעם ישראל בוכים ומתלוננים דינים קשים מתעוררים עליהם, בדיוק כמו הדינים שהתעוררו על עם ישראל במדבר בגלל אותה בכיית חינם. לכן, אם נעקור מידה זו מתוכנו הגאולה תבוא מיד.
 
כפיות טובה, בכיית חינם ואי אמירת תודה הם, כפי שאנו רואים, עבירות קשות מאוד שגוררות אחריהן עונש מר וכבד.
 
כי אחרי הכל, גם בלי ציווי מהתורה להכיר טובה ולהודות לבורא, כל אדם נורמאלי שמחזיק מעצמו מתורבת ומנומס לא יעלה על דעתו לא לומר תודה או לא להעריך את מה שעשו בשבילו, בין אם אלה חבריו או קרובי משפחה או כל אדם שעשה איתו חסד. ההגינות מחייבת. אנחנו הרי מרגישים איום ונורא כאשר האדם מולנו, אחרי שעשינו לו חסד ועזרנו לו במשהו, לא רק שלא אומר תודה, לא רק שלא מעריך את מה שעשינו בשבילו, אלא מגלה כפיות טובה. רבי עקיבא אומר לנו: "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך". ואם כפיות טובה היא דבר ששנוא עלינו, אז למה להיות כפויי טובה למי שברא אותנו? למי שהעניק ומעניק לנו חיים? שדואג ומטפל בנו בכל רגע ורגע?
 
אבל כמו שרבי נחמן מברסלב מלמד אותנו, בעזרת אחד מכללי הזהב שלו: אין שום ייאוש בעולם! בהחלט שניתן לתקן את החטא הזה. בספר שעריו בתודה יש לנו את כל הכלים והדרכים לעשות זאת ולהחיש את הגאולה הפרטית של כל אחד מאיתנו, ואת הגאולה של כלל עם ישראל ואת בניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.