מחפשים את הרופא הגדול

אנחנו זקוקים בצורה נואשת לרופא
הגדול. יצאתם לחפש אותו? אל תעשו
זאת עם דיבורים סרק על צדיקים. חפשו
את האמת, את מה שישנה לכם את
כל החיים!
 
 
ימי בין המצרים בעיצומם ואנו מבקשים לדעת, הלכה למעשה, מהי העבודה שעלינו לעסוק בה ולהפנימה בימים אלה.
 
כידוע, כל החורבנות, הגלויות והצרות – הכל קורה בגלל העלמת אור הצדיקים. דבר זה מתחיל עוד מהימים בהם עם ישראל היו במדבר, כשקורח החדיר בהם את הרעיון הרע והנורא, שכביכול, אפשר לקיים את התורה בלי הצדיקים, שכן כולם כבר קדושים, כך טען וזהו כמובן הפגם הגדול בעבורו נענש בעונש מר. ומכיוון שכולם כבר קיבלו תורה, המשיך לטעון ולהתסיס את העם: "למה (משה ואהרן) תתנשאו על עם ה'?"…
 
החטא הזה, שהכניס בעם ישראל ארס של עכנאי – ארס המחלוקת, עדיין מפעפע במלוא עוצמתו. לכן קורח ממשיך להיענש בגיהינום עד שתיפסק המחלוקת וידעו כולם שיש צדיקים אמיתיים, שהם נשמת משה רבינו, אליהם צריך להתקרב ולהתבטל כדי לזכות לקיים את התורה כרצון השם.
 
חורבן בית המקדש, אם כן, אף הוא נעשה בגלל העלמת והסתלקות אורו של הצדיק. שהרי ידוע, שכל הקדושה והכפרה של בית המקדש הייתה רק בכוחו של הכהן הגדול, שהוא בחינת הצדיק שבדור, כמו שאמרו חז"ל: שבימי בית שני לא היה בית המקדש מכפר על עם ישראל, וחוט השני לא היה מלבין בגלל שהיו קונים את הכהונה הגדולה בעד בצע כסף והכהן הגדול לא היה צדיק, לכן לא הייתה כפרה.
 
הבעיה היחידה, אם כן, שיש לעם ישראל היא שלא מחפשים את הצדיק. לא מתקרבים אליו. ולצדיק, הרי יש את הכוח לכפר על האדם, כמו שאומר רבי נחמן מברסלב: מה לכם לדאוג מאחר ואני הולך לפניכם?! ועוד אמר למקורביו: 'אתם אינכם יכולים לתקן חטא אחד, והעיקר הוא הצדיק שעושה תשובה בשביל כל אחד מישראל'… ורבי נתן מברסלב היה מזכיר רבות במכתביו לבנו, שיש להם לסמוך על הצדיק שיש לו כתפיים רחבות – 'פלייציס' (כמובא בסיפורי מעשיות, מעשה משבעה קבצנים – הסיפור של הקבצן החמישי). ורבי נחמן מברסלב עצמו הבטיח, שמי שיבוא על קברו ויאמר את התיקון הכללי, אז ילך לאורך ולרוחב להוציאו בפאותיו מן הגיהינום, והבטיח שמי שיקיים את ההנהגה של שעת התבודדות בכל יום – לא יראה כלל את פני הגיהינום!
 
הרי לכם, שהצדיקים נותנים לאדם עצות והנהגות, דרכים לזכות לתשובה שלמה, לתיקון המושלם. על זה כותב רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן, תורה קכ"ג): "הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ – לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו, עַל כָּל אֲשֶׁר יאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטן וְדָבָר גָּדוֹל, וְלִבְלִי לִנְטוֹת חַס וְשָׁלוֹם, מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמאל. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֲפִלּוּ אוֹמֵר לְך עַל יָמִין שְׂמאל וְכוּ', וּלְהַשְׁלִיך מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר יְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר, וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמוֹ, אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק".
 
ועוד אומר רבינו (שם, ח"ב תורה ס"ז, שהיא התורה השייכת לימים אלו): "כִּי יֵשׁ צַדִּיק, שֶׁהוּא הַיּפִי וְהַפְּאֵר וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינַת: ''וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה'' בְּחִינַת: ''יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ''. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף הוּא הַהִדּוּר וְהַיּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וּכְשֶׁזֶּה הַיּפִי וְהַפְּאֵר נִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַדִּיק שֶׁהוּא הַיּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, נִתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, אֲזַי נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּכְלָל בְּזֶה הַחֵן הָאֱמֶת שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַחֵן וְהַיּפִי שֶׁל הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו וְנִכְלָל בּוֹ, נִפְתָּחִין עֵינָיו וְיָכוֹל לִרְאוֹת, וְהָעִקָּר לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ…"
 
על זה רבי נתן היה בוכה ומתפלל כל ימיו – על העלמת והסתלקות אור הצדיק שבו תלוי כל תיקון העולם: "…ריבונו של עולם, ריבונו של עולם, למדנו איך לסדר הספדות מרים על גודל שיברנו אשר נשברנו על ידי ליבנו, כי נלקחו מאיתנו כל מחמדי עינינו, גאוננו, עוזנו, עטרות ראשנו, הודינו, זיוונו, פארינו, חיינו ואורך ימינו, שורשי נפשנו ורוחנו ונשמותינו. הלא המה אדוננו מורנו ורבותינו, אורותינו, גדולתנו קדושתנו, תקוותינו, תכליתנו, נחמותינו ושמחתנו, תורותינו, תפילותינו…אוי מה היה לנו…מי יוכל להעריך לנו הספדות מרים ומרורים כראוי לנו להספיד ולבכות על שברים מרים כאלה הנוגעים לכל ישראל ולכל העולמות כולם מראש ועד סוף, אוי ואבוי…
 
…אבינו שבשמים אבינו אב הרחמן,"ה' אלוקים אמת", להיכן נלך להיכן נפנה לעזרה, מי יעזור לנו מי יעמוד בעדנו, אנה פנה דודנו…מי ייתן ראשנו מים ועינינו מקור דמעה, ונבכה יומם ולילה על גודל שיברנו…
 
…ריבונו של עולם אב הרחמן האמת, אתה יודע שכל חיותנו תלויה בהצדיקים רבותינו הקדושים זיכרונם לברכה, ואנחנו צריכים לדבר עימהם בכל פעם ולקבל מהם דיבורים קדושים חדשים בכל פעם, ולראות אותם בכל פעם. ועתה מה נעשה, מה יעשו קטני ערך אזובי קיר כמונו, מה נעשה מה נפעל. ריבונו של עולם, ריבונו של עולם, אתה לבד יודע מרירות נפשי בפנימיות, איך נפשי מרה לי על כל זה…ריבונו של עולם, מה שעבר עבר. עתה עתה, למדני והורני איך לצעק ולזעוק ולהתחנן באופן שאזכה גם עתה להמשיך קדושתם העצומה עלי, על ידי קדושת הרשימו שלהם שהשאירו בעולם ,על ידי ספריהם הקדושים ותלמידיהם היקרים, וגם עתה המה שכיחי יתיר בעלמא, כמו שכתוב בזוהר הקדוש ובשאר ספרים קדושים, שעיקר שלמות הנשמה היא שכאשר נסתלקת למעלה למעלה למקום שנסתלקת תהיה גם למטה למטה, לעורר ולהקיץ ולהחיות כל הנפשות, אפילו המונחים בשאול תחתיות ומתחתיו, לעוררם ולהחיותם שלא יתייאשו בשום אופן בעולם…."
 
זו תפילה מתוך הספר "ליקוטי תפילות" (חלק ב, ל"ג) שחיבר רבי נתן (ובכך קיים את דברי רבינו – לעשות מהתורות תפילות), בה רואים מעט מתבערת ליבו וגעגועיו לצדיק. כמובן שזהו חלקיק קטן מהתפילות שרבי נתן היה מתפלל על העלמת אור הצדיק, בפרט בזמן תיקון חצות, ובעיקר ביום תשעה באב, שאז היה נכנס מהערב למרתף ולא יצא ממנו עד למחרת, ורק בכה ובכה על העלמת אור הצדיק, ואמר שרק זה מקרר מעט את תבערת ליבו וגעגועיו לצדיק.
 
לכן כולם, בלי יוצא מן הכלל, צריכים את הצדיק לצורך התיקון שלהם! גם אדם הלומד תורה יומם ולילה שתיקן את כל מידותיו ותאוותיו – צריך את הצדיק, אחרת, יתכן שהולך בדרך שאחריתה דרכי ממוות, השם ישמור, כפי שאומר רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן, תורה ד), שגם לאחר שהאדם עושה את התיקונים שעל ידם מתקן את מידותיו הרעות ויוצא מכל התאוות, עדיין צריך לדבר עם הצדיק כדי שיתקנו, וזה לשונו: "כי קודם שהתוודה, אף על פי שהיה אצל התלמיד חכם, ונתן לו ממון, עדיין אינו יודע באיזהו דרך הוא מהלך, כי "יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מוות" (משלי יד), אבל 'כשהגיע לפרשת דרכים זה תלמיד חכם ויום המיתה", היינו וידוי דברים לפני תלמיד חכם, אזי ניצול מכולם. וזה בכל פעם שבא אצל תלמיד חכם ומספר לפניו כל ליבו, והתלמיד חכם הוא בחינת משה, שהוא בחינת אין, כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא", ועל ידי זה אתה נכלל באין סוף…"
 
על זה אמרו חז"ל, ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו (ראש השנה יז), כי עיקר כוח וקדושת בית המקדש לכפר על עוונות הדור הוא על ידי הכהן הגדול, שהוא בחינת הצדיק שבדור. וכמו שאומרים חז"ל, כי בזמן שהיה צדיק גדול בדור לא הייתה נראית הקשת בענן, משום שהצדיקים מגנים על הדור ממבול ולא האות של הקשת. זה כמובן בתנאי שלא חולקים על הצדיק שבאותו הדור! כי אם חולקים עליו או רודפים אותו – זכות הצדיק לא תועיל לאותו דור מכיוון שהם דוחים אותו בשתי הידיים. אך אם לא חולקים עליו, אפילו שלא מחפשים אחריו או לא מכירים אותו, די בזה להגן על הדור. כל שכן, אם מחפשים, מבקשים ומתגעגעים אחר הצדיק, מתקרבים אליו ומבקשים אותו – אז לא רק שהצדיק מגן על הדור, אלא שעל ידו מתקנת האמונה הקדושה וזוכים לתשובה שלמה, כפי שכותב רבי נחמן (שם, ח"ב, תורה ח – המכונה הצוואה): "וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאוד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֲמִיתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כִּי כָל מַנְהִיג וּמַנְהִיג יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה וכו', וְעַל יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ הַקּודֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִיתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה עַל יְדֵי זֶה כָּל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו נִתְחַזֵּק וְנִתְתַּקֵּן אֶצְלָם הָאֱמוּנָה הָאֲמִיתִּית דִּקְדֻשָּׁה וכו'. אֲבָל בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאוד מְאוד אַחַר מַנְהִיג אֲמִיתִּי כָּזֶה וְצָרִיך לְבַקֵּשׁ מְאוד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִיתִּי, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה אֲמִיתִּית בִּשְׁלֵמוּת!"
 
תורה זו אמר רבינו ימים ספורים לפני הסתלקותו, כאשר כבר ידע שיסתלק וכבר הודיע לתלמידיו על זה. אם כן, מה ראה רבינו לצוות על חיפוש אחר הצדיק האמיתי? מכאן, שעיקר החיפוש אחר הצדיק האמיתי הוא אחרי הנשמה של הצדיק, ההתגלות שלו דרך ספריו ותלמידיו, דרך כל מה שיש בעולם! זאת, משום שצריך למצוא את רוח הקודש של הצדיק שנמצאת בכל דבר, כמובא בזוהר הקדוש, שהצדיקים אחרי מיתתן נמצאים עוד יותר בזה העולם, ומתעברים בבני אדם המחפשים אחריהם ורוצים לעשות רצונו יתברך. זה דבר שכל אחד יכול להבין בעצמו, על ידי נקודת האמת שלו, כאשר רואה שהוא לא בשמחה תמיד ואין לו שמירת הזמן, לא שמירת העיניים, שמירת הפה וכו', וממילא כל אחד מבין עד כמה הוא זקוק לרופא הנפשות אשר לו יש את הכלים לעזור לאדם להגיע לקיום התורה!
 
וכשיוצאים למסע החיפושים אחרי רופא הנפשות הגדול, לא עושים זאת בדיבורים ובפטפוטי סרק על צדיקים, רבנים וכו' ח"ו – 'זה צדיק', 'זה לא צדיק'… אלא אך ורק על ידי תפילה, געגועים, כיסופים, וידיעת שפלותו של האדם עד כמה הוא זקוק נואשות למצוא את הצדיק, שעל ידו זוכה לדעת. ועל אדם כזה נאמר, שכל מי שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו. מדוע? משום שהעיקר הוא הדעת. וכאשר מחפשים את הדעת והאמונה, על ידי זה מתקנים את כל התיקונים וזוכים לתשובה שלמה, שזה כל העניין של בית המקדש. לכן, הליכה בדרך זו תזכה אותנו לתשובה שלמה ולגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.