לחיות כל יום
העולם משתנה, כולנו עדים לזה. מי יודע מה המחר יביא עימו, אז למה לדאוג? את מניות הביטחון השקיעו במקום הנכון. תחיו כל יום שבורא עולם נותן לכם ו... תחייכו, כמה שרק אפשר!
העולם משתנה, כולנו עדים לזה. מי יודע
מה המחר יביא עימו, אז למה לדאוג? את
מניות הביטחון השקיעו במקום הנכון. תחיו
כל יום שבורא עולם נותן לכם ו… תחייכו,
כמה שרק אפשר!
בדרך כלל אני אדם חברותי שמאוד אוהב חברה, אבל לאחרונה יש לי מבקר מעצבן ואני לא יודעת איך להיפטר ממנו… כן, היצר הרע. הוא כנראה מאוד אוהב אותי. איך אני יודעת? טוב, הוא פשוט לא עוזב אותי… ותשכחו מכל הדברים שהוא גורם לי לעשות נגד הרצון של "אני חייבת-לדעת-טוב יותר". אני רק יכולה להאשים אותו בכל מה שהוא גורם לי לעשות, מכיוון שקיבלתי, כמו כולם, את חופש הבחירה לומר לו לעוף מפה. ומה שבאמת לא נחמד (בלשון המעטה) היא הדרך שבה הוא מבלגן את הדברים שאינם בשליטתי (ולא שאנחנו שולטים במשהו, אבל אנחנו צריכים להתאמץ, או ששום דבר לא ייעשה. כי אז השם מברך את המאמצים, העמל והעבודה שאנו עושים, אם הם נמצאים ראויים…)
ברגע הנוכחי הזה של חיי, משפחתי מנסה להתמודד עם שני אתגרים: אני מחפשת עבודה ואנחנו צריכים לפנות את הדירה בה אנו גרים תוך חודשיים. אנחנו מאוד רציניים לגבי מקום מסוים שאנחנו רוצים לגור בו, שם ישנה קהילה נפלאה והמקום הזה מבחינה רוחנית יעשה לנו רק טוב. איתור דירה מתאימה, בהתאם לתקציב שלנו, הוא אתגר לא פשוט בכלל. זה מה שמסביר את הצורך הדחוף שלי לצאת לעבוד.
מאז שהתחלנו את החיפושים, כל צעד בדרך נתקל במניעות. מצאנו דירה מסוימת שמאוד מצאה חן בעינינו, אבל זה כבר לא היה אקטואלי. ובמקרה אחר, כאילו הסתובבנו סביב עצמנו רק כדי להגיע לשלב של לראות את הדירה. בתחילה, הדיירת הייתה בחו"ל, ובהמשך היא איבדה את הטלפון הנייד שלה עם כל מספרי הטלפון. והבן שלה, שהיה צריך להראות לנו את הדירה, באותו יום חלה. ובסוף, היא שינתה את דעתה והחליטה שהיא לא עוברת דירה. גם זה ירד מהפרק.
לפני שגיליתי את האמונה, במצבים כאלה, הייתי נלחצת ומתעצבנת. שום התקדמות לא נראית בקצה המנהרה. אבל העדפתי להגיב בשיטה הזולה והפחות כואבת – נשמתי עמוק ו… צחקתי. דמיינתי לעצמי איזה שדון קטן שקופץ לו בפינת זירת האגרוף, נהנה ממכת המחץ שהנחית עלי. טוב, מיסטר יצר, אולי בלוח הניקוד שלך נוספו עוד כמה נקודות בסיבוב הזה, אבל המשחק עוד לא נגמר. אנחנו לא למטה וגם לא בחוץ…
ראיתי בהשתלשלות אירועים זו סימן למשהו טוב. מכיוון שמטרתו העיקרית של היצר הרע היא להרחיק אותנו מהקדושה, העובדה שהוא עובד שעות נוספות כדי להרחיק מאיתנו את מציאת הדירה במקום המושלם עבורנו, רק מראה שאנחנו בעצם על הדרך הנכונה. הוא יודע שחיים במקום מלא פעילות רוחנית ותורנית רק תגרום לנו לצמוח ברוחניות שלנו, ונתקרב יותר ויותר אל השם. הוא מפחד מהקיר שייבנה ברגע שנמצא את הבית המתאים, קיר שהוא לא יוכל לפרוץ. את זה הוא יודע היטב.
בקשר לעבודה, בעזרת השם, ההזדמנות הנכונה והטובה תגיע בזמן הנכון. כסף הוא אמצעי לסוף, לסיים דברים, לא להכל ולא לסיים הכל. אם אנחנו יכולים להשיג את הדברים הנחוצים, כלומר גג מעל לראשינו, אוכל על השולחן , בריאות טובה ואת היכולת לעבוד את השם עם כל הכוח שלנו, אז כסף הוא בהחלט משהו משני. כן, אנחנו בהחלט צריכים סכום מסוים כדי לשרוד, לחיות בעולם הגשמי הזה, וכמובן למלא את המחויבויות הכלכליות שלנו. אבל השם אף פעם לא אכזב אותנו, אז למה שהוא יעשה את זה עכשיו?
כהכרת הטוב למי שמספק לנו הכל – בורא עולם, על כל מה שאנו מקבלים וכדי ליצור איזון בעולם, זה מחייב אותנו לתת מעשרות לדצקה (מעשר – 10% מההכנסה). וזה אומר, שאותה משפחה בצד השני של הרחוב, ואולי גם זו שגרה בדלת ממול, יוכלו ליהנות מסעודות שבת, אותו סל מזון שארגונים רבים מחלקים לנזקקים, ואנחנו בעצם שותפים להם, עוזרים להם לקנות את המצרכים הבסיסיים שייכנסו לסל הזה. אין לכם מושג איזו שמחה תמלא אותם, כמה ברכות הם ישפיעו על אותם אנשים שתרמו ועזרו להם (גם מבלי לדעת מי הם בכלל!) (יש כאלה המגדילים לעשות ונותנים חומש, כלומר 20%!). חוץ מהזכות לקיום מצווה כה יקרה בנתינת הצדקה, השכר שלנו הוא מידה כנגד מידה, ברכה לשפע שיש לנו ולשפע שהשם מוסיף לאדם.
ועם כל הצרכים שלנו, הדרך הטובה ביותר להשיג את המטרות שלנו בחיים היא כמובן בעזרת התפילה. וכמו שהרב שלום ארוש והרב אליעזר רפאל ברוידא מלמדים, אמירת תודה לבורא עולם היא לא משהו שעושים רק מתוך נימוס, זה משהו הכרחי, מהותי מאוד. וכן, תודה גם על הקשיים, המניעות, הכישלונות… וברגע שאנו עושים את זה, בכנות מלאה, עלינו להמשיך להתפלל ולבקש מהשם שיעזור לנו לפתור את הבעיות איתן אנו מתמודדים. אני מתפללת כל יום שיהיה לנו מקום לגור, במקום בו אנו רוצים, במחיר שנוכל לעמוד בו, וגם על מקור פרנסה נוסף. ולא כדי לחיות 'מעל המותר', אלא רק כדי לאפשר לנו לחיות את חיינו בפשיטות ובתמימות, כמו שהשם מצווה. אם הוא עדיין לא ענה לכל ה"בבקשה" שלי היום, אין לי שום חשש או פחד שהוא לא יענה כשיגיע הזמן.
העולם משתנה, כולנו עדים לזה. מי יודע מה המחר יביא עימו, אז למה לדאוג? ביטחו בהשם, תחיו כל יום שהוא נותן לכם ותחייכו, המון. רבי נחמן מברסלב זי"ע אומר שמצווה גדולה להיות בשמחה תמיד! (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, לד). היצר הרע צריך להכפיל את המשמרת ולעבוד מאוד קשה כשאנו חיים את חיינו בשמחה וקדושה. אם אנו מתחזקים בלימוד התורה וקיום המצוות, בעזרת השם, תהיה לנו היכולת להתחמק מהאגרוף הכואב של היצר, עד שהוא בסוף יהיה זה שייפול, ואנחנו נקטוף את הניצחון והגביע!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור