האינקובטור

כמו הוריו של הפג, בורא עולם נמצא לידנו כל הזמן, מלטף, אוהב ומוודא שיש לנו את כל מה שאנו צריכים באניקובטור.

3 דק' קריאה

חיה עובדיה

פורסם בתאריך 05.04.21

כמו הוריו של הפג, בורא עולם
נמצא לידנו כל הזמן, מלטף, אוהב
ומוודא שיש לנו את כל מה שאנו
צריכים באניקובטור.
 
 
השמש מחממת, מרפאה ומזינה. שבו בחוץ לאור כוחו של הכוכב העצום הזה ותרגישו איך קרניה המחממות של השמש חודרות לגוף ולנשמה. נכון, באותה מידה שחשיפה מוגזמת אליה גורמת נזקים ויכולה להיות הרסנית, במקביל, שהות מוגבלת בשמש מועילה לאדם מכל הבחינות, רגשית ופיזית. אור השמש כבר נמנמה עם הגורמים שמפחיתים דיכאון. הוא גם מסייע לייצור ויטמין Dבגופנו שנחוץ לבריאות העצמות ומונע מחלות כמו טרשת נפוצה, לחץ דם גבוה ואפילו את המחלה הנוראה – מחלת הסרטן.
 
בלי השמש, אנו, החיות וכל הצומח בעולם הזה היינו מתים מקור, והחיים כפי שאנו מכירים לא היו מתקיימים.
 
אוכלוסיות קדומות עבדו את השמש, היא הייתה להם כאליל. לצערם, הם לא השכילו להבין שהשמש אינה אחראית על קיום העולם, אלא בורא עולם הכל יכול.
 
כדור הארץ וכל כוכבי הלכת סובבים סביב השמש, מה שנקרא מרכז מערכת השמש, ועדיין, תוכנית המאסטר של השם בה אנו מקבלים את תפקיד נקודת המוקד, כפי שנאמר בגמרא (סנהדרין ד, ה) היא ש"צריך כל אדם לומר, כל העולם לא נברא אלא בשבילי". וזה נוגע לאדם בפרטיות ולכולנו ככלל עם ישראל. לכן השמש נבראה אף היא בשבילנו.
 
את המנוחה בשמש וההנאה ממנה אפשר להשוות לפג שנמצא באינקובטור. כאשר תינוק נולד טרם זמנו הוא צריך טיפול, חום והגנה נוספים כדי שאיבריו ימשיכו להתפתח כראוי על מנת שישרוד בעולם הזה. מרגע העיבור, אנו גדלים בהתחלה ברחם ואחר כך ב'אינקובטור' של החיים בעולם. הלידה שלנו היא לא רק של הגוף הגשמי, אלא משמעותית מאוד ואפילו יותר ללידת הנשמה. רק ברגע שהתפתחנו (הנשמות שלנו) בשלמות ומילאנו את המשימה שלנו בעולם, אנו מוכנים לעזוב אל מקום אחר, אל עולם הנצח. וכמו הוריו של הפג, בורא עולם נמצא איתנו בכל רגע ומלווה אותנו, תומך בנו, עוטף אותנו בחיבוקים ובנוכחותו הנעימה. אנו גדלים באינקובטור של החיים כאשר השם מספק לנו את כל מה שאנו צריכים.
 
באינקובטור אמיתי, ישנם דברים מספר דברים נחוצים – טמפרטורה לה הפג זקוק, לחות ועוד, והכל מכוון בהתאם לקצב התפתחותו. באינקובטור של חיינו, בורא עולם מספק לנו את כל מה שאנו צריכים למאבקי החיים, ולחיים הרוחניים, כשהוא מתכנן את הימים שלנו עם מצבים שונים רבים, עם נסיבות שיעזרו לנו להשיג את המטרה שלנו בעולם הזה, ואת התיקון שלנו. וכמו אחות אוהבת ומסורה, בורא עולם משגיח תמיד על הכיוון בו אנו בוחרים כדי לעזור לנו להשיג את היעד.
 
חום גופה של האם אף הוא יכול לעזור לתינוק לשרוד. האהבה הגדולה שהיא מרעיפה עליו מייצרת את התנאים האופטימאליים הנצרכים לתינוק. זמן רב אחרי שאנו עוברים את השלב הזה, גם כמבוגרים, אנו מתגעגעים לאותה סביבה מגינה ואוהבת שעשתה ועושה טוב לגדילה שלנו. היכן ניתן למצוא אלמנטים נוספים לאהבת אם הכוללת את תכונות השמש – זוהר, חום מרפא וחכמה שכולנו רוצים בהן? בתורה הקדושה שעוטפת אותנו ומהווה את היסוד לכל העולם וחברה, למהות ולקיום שלנו ושל העולם.
 
באופן בלתי נמנע, כמו תינוקות שזה עתה נולדו, לא פעם אנו נחבטים בחיים עם פחד מהלא נודע. הרפלקסים המולדים שלנו מנסים לשלוט בנו דרך התאוות והדחפים של הגוף. זו הסיבה שאנו צריכים לצאת ולחפש מדריך, מורה דרך אוהב שינחה אותנו. ולא צריך ללכת רחוק כל כך, שמו של מורה דרך זה כבר הולך לפניו – רבי נחמן מברסלב, שמילותיו עוטפות את הנשמה כמו אינקובטור. הן מאפשרות לנו לקלוט את התועלת והחכמה שלו, לזכות בתובנות שמימיות שהורדו לעולם על ידי חכמינו ז"ל, ומאפשרות לנו לשאת את חיינו עם מטרה ובשמחה. כמובן, אנחנו גם צריכים שיהיה לנו רב שידריך אותנו.
 
ובאותה מידה שחשיפה לשמש אינה בריאה, חשיפת יתר לאור התורה יכולה אף היא להזיק אם אין לאדם כלים. אנו צריכים להתקדם בקצב מסודר ולא להגביר את הלימוד ולקחת סיכון ו'להישרף' מהאור הזה. אנו לומדים (תלמוד, נידה כ, ע"ב) שכאשר התינוק עדיין ברחם אימו הוא לומד תורה. נר דולק מעל ראשו והוא רואה מקצה העולם ועד סופו. ולפני שהוא מגיח לאוויר העולם הוא נשבע להיות אדם צדיק. ואז, ברגע שהוא יוצא מלאך סוטר לו מעל שפתיו והוא שוכח את כל התורה שלמד… לזמן מוגבל.
 
לאורך כל הזמן באינקובאטור – החיים שלנו בעולם הגשמי, אנו לומדים שוב את כל מה ש'נשכח' מאיתנו ברגע הלידה, אם ברצוננו לקיים את השבועה שנשבענו לפני צאתנו לעולם.
 
כדי לעזור לנו להשלים את המשימה, אנו מקבלים מספר כלים מאירים בהם אנו משתמשים בימים מסוימים בשנה: נרות חנוכה, נרות שבת וימים טובים, ונרות נשמה. בעזרת הקוד השמימי המוצפן באורות-כלים אלה, לכל פעולה יש את הפוטנציאל לפתח את הנשמה ולהביאה לגבהים עצומים ולמשוך ניסים עצומים. כמו הקרבנות על המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים, אנו מבקשים שהתפילות והמעשים הטובים שלנו יקרבו אותנו לבורא.
 
אם ברצוננו להשיג את האמת ולקבל חזרה את מה ששלנו, את מה שלמדנו ברחם, אנו חייבים לרצות להיות במחיצת האינקובטור הגדול והחשוב מכל – השכינה הקדושה, אורו הקדוש של השם, נוכחותו הקדושה בינינו ובתוכנו. וכך, לא רק שנתקן את הנשמות שלנו, אלא נשריש ונחדיר את אור התורה לכל האנושות כולה, ועל ידי זה נזכה להיות אור לגויים.
 
עלינו לשאוף להגיע לדרגת אמונה גבוהה זו כדי להביא את המשיח והגאולה, במהרה בימינו. כי בסוף הימים, כשנידרש לתת דין וחשבון על כל מעשינו, האם נצליח לענות בביטחון  על השאלה – האם השתדלנו, האם עשינו כל שביכולתנו לשפר את עצמנו? זה תלוי בכל אחד מאיתנו. הכל גלוי וידוע לאבא שבשמים, והכל כפי שצריך להיות בחיים האמיתיים. וכבר אמר החכם באדם, שלמה המלך ע"ה: "אין כל חדש תחת השמש" (קהלת א, ט).

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה