סוף העונה, תחילת הסיפור

כל סוף עונה אותו סיפור.
 
כן, הסיפור הזה שנמשך כמה ימים, אם לא יותר.
 
הגשם כבר נראה בארץ, הלילות נעשו קרים וגם בימים השמש כבר לא מה שהייתה. כן, יש את הימים האלה שאנחנו רואים אותה צהובה, מתוקה וחייכנית שם בשמים, אבל קר…
 
והנה, הגיע הרגע להחליף את המלתחה בארון, לעבור מקיץ לסתיו, ואולי גם לחורף, כלומר לשנות את מיקום הבגדים. אלא שאז מגלים תופעה מעניינת. לא קל לעשות את זה בכלל. לתחלופה והתזוזה הזו בארון מתלווה סאגה רגשית ורצינית.
 
בנות, אתן בטח יודעות על מה אני מדברת, נכון?
 
תוך כדי הרצון לשנות את הארון מקיץ לסתיו, או מכל עונה לעונה, על הדרך אנחנו גם מחפשות את הבגדים שאנחנו כבר לא לובשות, גם של הבעל והילדים, ומכניסות לשקיות – לתרומות, ולעיתים, כשאין ברירה, לפח הזבל השכונתי. אבל זה לא קל כמו שזה נכתב כך בכמה שורות, שחור על גבי מאמר. יש כאן רגש. אהבה לא מוסברת לבגד, סנטימנטים מיוחדים לבדים האלה שקשה לנו, אבל מאוד מאוד קשה, להיפרד מהם.
 
למה?
 
רבי נחמן מברסלב אומר בהקשר הזה דבר נפלא ומדהים: הישן מפריע לחדש!
 
מה זה אומר?
 
כשבורא עולם רוצה להשפיע לנו שפע משמים אבל אנו מתנהגים כמו כלים מלאים, כמו הארון שמסרב בפקודתנו להיפרד מבגדים ודברים שאינם בשימוש ואיננו צריכים, לכן איננו יכולים להכיל את השפע החדש. הישן "סותם" את צינורות השפע, את המקום בו השפע החדש אמור להתאכלס. דפוס האגירה הידוע לשמצה אצל רובנו, למעשה, עוצר את השפע. מבחינה רוחנית ישנה קיבולת מסוימת לכלי, וכאשר הישן עמוס שם עד גדותיו הוא מפריע לשפע החדש שמושפע לכלי.
 
בחוק הרוחני הזה יש הרבה היגיון. וזאת עובדה. תראו ארון בגדים עמוס לעייפה, ארונות מטבח גדושים בכל מיני דברים ושמאטעס שלא צריך – כל אלה תופסים מקום, מוציאים לבעליהם את החיות והחשק רק מלפתוח אותם ולראות את העומס שבהם, לנסות לסדר בעיניים את הדברים, לנסות למיין, דבר שלא תמיד מצליח אלא רק מעייף. התוצאה – סוגרים את הארון, לא מוכנים לחשוב על משהו חדש לרענון המלתחה וההרגשה הכללית שלנו. וזהו, כך סותמים את הגולל על השפע שאנחנו צריכים לקבל.
 
יש מי שיחשוב שמדובר במשהו ילדותי או משהו כזה (כן, אני כבר שומעת אתכם לוחשים ברקע). כי מה כבר יש להתרגש מהחולצה שלבשת בחתונה של רונית, זאת שאת כבר בקושי רואה (היא גרה בעיר אחרת) כל שכן את החולצה? בשביל זה לעשות סיפור? לשמור לה קולב ומקום בארון?
 
בכל זאת, ישנם פריטים שאנחנו אוהבים לשמור, כאלה עם סנטימנטים מאוד מאוד מיוחדים, לא כמו לכל הבגדים, כאלה שקיבלנו במתנה מאדם מיוחד וכן הלאה. אולי את הפריטים האלה (בחבילה בודדת ולא בעשרות) אפשר לשמור, ואת כל מה שלא צריך להעביר הלאה. (יש כאן גם קיום מצווה נפלאה – חסד עם אנשים שחסרים להם בגדים. למה לשמור בארון אם אפשר לעזור?).
 
אומרים שהבגד עושה את האדם, אבל בהחלט לא מחיה אותו. ערימות של בגדים שנצבור ונאגור בארון לא יועילו לנו, קל וחומר לא יחיו אותנו. אדרבה, הם מוציאים מאיתנו את החיות כשרואים ארון עמוס, ומונעים מאיתנו את השפע האלוקי החדש. (אגב, זה תקף לכל החפצים והדברים שאנו נוטים לשמור ולאגור – זה נכון לגבי נעליים, כלים, ריהוט שאין לנו בו צורך והוא סתם תופס מקום בבית וכן הלאה).
 
להחליף. להתחדש. להתרענן. לפנות מקום לחדש. לזרום ולא להיתקע.
 
מומלץ.
 
בהצלחה!