האחר בדיוק כמוני -מסר לחיים פרשת ויצא

“וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּֽאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶל-יַֽעֲקֹב֙ הָֽבָה-לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם-אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי: וַיִּֽחַר-אַ֥ף יַֽעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת ה’ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר-מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי-בָֽטֶן”  (בראשית ל, א-ב) 

נישואי יעקב עם רחל ולאה

כולנו מכירים את הסיפור העצום בו רחל גילתה את הסימנים לאחותה לאה על מנת שלא תתבזה זו הבכורה, ובכך יכולה הייתה להתחתן עם יעקב. למחרת בבוקר יעקב גילה שהיה מקח, במקום רחל שידכו לו את לאה.  אבל כבר היה מאוחר מדי..

האם פעם שאלנו את עצמנו מה חשב יעקב באותו הרגע ומה הוא הרגיש? הרי ישר מציפים אותנו הרגשות של מרמה, מרמור, תסכול, עצבות, בגידה. 

דובר אינספור פעמים על רחל אמנו אצילת נפש במעשה הכה שמימי של ויתור אינסופי על בעלה, עתידה, אב ילדיה, על הזיווג שלה – ועל כל חייה למעשיה בכך שויתרה לאחותה ורק שלא תתבזה. אבל האם פעם הפנינו את תשומת ליבנו לצד האחר, ליעקב?

שאלות הפוכות דומני שעלינו לשאול שאלות הפוכות. לשאול שאלות מצידו השני של המתרס קרי איך הרגיש גם הצד השני בכל הסיפור הזה. הרי סוף כל סוף הוא זה שרומה על ידי לבן הארמי (שהיה רמאי גדול, היפוך אותיות), וגם רחל היתה קשורה למעשיה הזו בכך שמסרה לאחותה את הסימנים הכמוסים והמוסכמים שהיו בינה לבין יעקב. 

האם יעקב הרגיש שרחל חלילה בגדה בו בכך שהיא העבירה ומסרה את הסימנים? האם יעקב כעס ו/או התמרמר והתנגד? האם יעקב ‘הפך את השולחן’ ובקש להתגרש ולעזוב את בית לבן? האם יעקב פנה לגורם חיצוני כלשהו שיתבע את המרמה? 

יעקב עבד שבע שנים בעבור רחל שהיה בעיניו כמו יום אחד מרב אהבתו אליה, ככתוב: “וַיַּֽעֲבֹ֧ד יַֽעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּֽהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַֽהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ” (בראשית כ”ט, כ) האם יעקב הרגיש עצבות כלשהיא או רפיון והחלשות באמונה בה’ ו/או בבני האדם במעשה כזה כואב, משפיל ומנצל?

האם אנחנו גם רגישים לצד השני?! רב הזמן אנו עסוקים בעצמנו; עסוקים ‘בעולם הפנימי’ שלנו – בתוך הסבל, הצרות והייסורים שנראים לנו ‘הכי הכי’ כמו הר געש.  והדבר מובן, כי אדם קרוב לעצמו מרגיש וחש את נבכי נשמתו ביתר שאת. אבל התורה מלמדת אותנו הפוך, בה אנו צריכים לצאת מהנקודה האנוכית של עצמנו ולהתחיל דווקא להסתכל ולהתייחס לסובבים אותנו. קרוב לוודאי שגם להם קשה וגם להם יש צער וייסורים וגם להם תחושות ורגשות בדיוק כמו שלי.

מה האחר מרגיש?!

מבטיחה לכם שהאחר מרגיש בדיוק כמוך וכמוני. יתנו לך פליק בלחי זה יכאב לך? דוואי, אז גם לאחר. תקבל מאתיים מיליון לחשבון הבנק, תשמח בזה נכון? יופי, אז גם האחר. רוצה לומר שאנחנו בני אדם ובכללו התגובות שלנו זהות כולל התחושות וכן הרגשות למצבים. כולנו התפרקנו משבת שמחת תורה וכולנו עם הלב להצלחת ובריאות החיילים והשבת החטופים בחיים. אין יהודי שחלילה ישמח וירים כוסית. כולנו מרגישים את אותה ההרגשה מי פחות מי יותר. 

הצד השני בדיוק כמוני!

הצד השני בסיפור פרשת השבוע הוא יעקב אבינו ע”ה המהווה רגל למרכבה!  יהודי תם איש יושב אוהלים. קודש קודשים. ודאי שהוא ידע היכן מנטלית נמצא אצל נוכל הנוכלים ואיש הכי סרוח שיכול להיות ואף על פי כן יודע ומאמין שנשלח בציווי הוריו ולא בא אליהם בטעות למה יצחק ורבקה עשו לי זאת, רבקה לא ידעה מיהו אביה? ויעקב לא אמר מילה. עבד שבע שנים בעבור רחל וקיבל את לאה ולאחר מכן עוד שבע שנים, האם היה ממורמר ומתוסכל? האם עברה בו תחושת עצבות או ייאוש? יעקב אבינו היה איש אשכולות וחזק באמונה. הוא ידע שכל מה שעובר עליו זה לטובה והכל מאת ה’ והכל בהשגחה פרטית כפי שמלמד אותנו מו”ר הרב שלום ארוש שליט”א. הרי לא ייתכן מצב בעולם, כל מצב שיהיה , שיקרה ללוא ה’ אישר. 

אקסיומה – לפני או אחרי

רבנו הקדוש, רבי נחמן מלמד אותנו אקסיומה מאד חשובה לחיים: לפני מעשה – יש לנו בחירה. אחרי מעשה – אין בחירה, ולדעת שככה ה’ רצה.

יעקב אבינו לא שאל שום שאלות על ה’ וידע שכל הייסורים הללו הם לטובתו. ידע שלבן הרמאי מצד עצמו הוא כלום, הוא בסך הכל רק עוד מקל של ה’, ידע גם שההחלפה של רחל בלאה – גם זה מאת ה’ – והם זכו שמיעקב ולאה יצא יהודה בן יעקב שהוא שושלת בית דוד והמשיח. אם היה כועס או חלילה מתגרש, אז לא היה משיח בן דוד.. ואם היה כועס על רחל ולא רוצה לראות אותה אחרי שלכאורה גם הפנתה לו גב ומסרה את אחותה, לא היה נולד יוסף הצדיק שהוא משיח יוסף ובזכותו כל עם ישראל ניצל במצרים. 

הבה לי ילדים – שורש הדברים

רחל עקרה ואינה מצליחה ללדת ילדים. היא פונה בדרישה לבעלה שאם לא ‘יביא’ לה ילדים היא מעדיפה למות, רחל יודעת שבעלה צדיק עליון ומבקשת ממנו עזרה, לכן גם אומרת הבה – כאילו שהוא יכול להביא לה, יעקב לא מתבלבל ועונה לה “התחת ה’ אנוכי?” כלומר, האם אני ה’ שקובע מי תלד ומתי. האם אני יכול להביא לך ילדים? יעקב מפנה את רחל לשורש הדברים, תפני אל ה’ ולא אליי. נכון שאני צדיק גדול מאד ובתפילותי יכול לשנות את הטבע. אבל ה’ מתהווה ורוצה את התפילות שלך. נשים יקרות ה’ אוהב ושמח בתפילותנו אז הבה נמשיך ביתר שאת לשמירת החיילים השבת החטופים ובכלל על כל עם ישראל. התפילות שלנו מאוד חשובות ומוערכות ביותר בשמיים ויכולות לשנות את כל התמונה כולה, להביא את הגאולה השלמה! 

שאלות על ה’

אנחנו דור חלוש ורגיש מאד מאד. אבל בקלות אפשר להתחזק, להתעצם ולהדליק את אש הלהבה בתוכנו, אם רק נלך לפי אורחותיהם של אבותינו הקדושים שהם נר לרגלנו. ללמוד מהמעשים הפשוטים היומיומיים שלהם, כפי שאומר רבנו הקדוש, רבי נחמן שכל איש יהודי צריך להתחזק מסיפורי המעשיות של הצדיקים ודווקא בקושי שלהם ולא בסיפורי ניסים ומופתים. צריכים לדעת שהצדיק היה איש בדיוק כמוני וגם לו היו מחשבות ורגשות ותחושות, וגם הוא עבר בלי סוף ניסיונות וקשיים וצער אבל לעולם לא עזב את ה’ ואת האמונה ולכן נהיה הצדיק שנהיה = “או אמונה או גיהנום” מו”ר הרב שלום ארוש.

ביחד ננצח!

התשובות לכל השאלות שנשאלו בתחילת המאמר הן אחת “אמונה”. יעקב אבינו ע”ה חי באמונה שלמה את רצון ה’ מול ההתבטלות האישית שלו, עשה את רצון ה’. ידע חי ונשם באמונה שלמה בכל רמח איבריו ושסה גידיו שהתבטלו לרצון ה’, בידיעה שלא לבן עשה ולא רחל ולא לאה.. יש את ה’ שהוא מכוון את הכל. בימים אלו אחים ואחיותי היהודים נתחזק באמונה ובאהבת חינם. כל שאלות הלמה רק יוסיפו עוד אש למדורה על אויבנו עלינו להיות תמימים ומאמינים כיעקב אבינו. 

להזמנות שיעורי תורה לנשים והפרשות חלה להצלחת עם ישראל: 054-2176644 רוחמה אפרתי