סוס האשליות

אחד מסיפורי המעשיות הקצרות שסיפר רבי נחמן מברסלב לתלמידיו, היה על איש כפרי פשוט, ולא מי יודע מה חכם, שהיצר הרע ועוד כמה שדונים רעים החליטו להשתעשע על חשבונו באיזה יום חורפי אחד.
 
אז תשמעו מה קרה.
 
באותו יום חורפי, רוח רעה התלבשה בדמות של קוזאק אוקראיני שדפק על דלת ביתו של אותו כפרי פשוט, והלא מי יודע מה חכם. "ערב טוב, איש כפר יקר שכמותך", אמר הקוזאק עם כל כללי הנימוס שקודמים לעשרים כוסות וודקה. "אני צריך כסף מזומן הכי מהר שאפשר, לכן אני מוכר את הסוס שלי. זה סוס גזעי יקר ששווה 25 מטבעות זהב. אבל אני מבקש רק 5 מטבעות…"
 
הוא נפל במלכודת. הכפרי יצא החוצה וראה את הסוס הכי יפה שאי פעם פגש בחייו – חום, חזק, יציב, ומה לא?!? בן שלוש או ארבע שנים, לא יותר, והשנים הכי טובות שלו עוד לפניו. הכפרי חשב לעצמו והגיע למסקנה שביריד של העיר ברדיטשוב הסוס הזה יכניס לקופת ביתו לפחות 100 מטבעות זהב. הוא נכנס פנימה, פתח את הבור בו טמן את שק המטבעות שלו, הוציא 5 מטבעות זהב נוצצים שפני הצאר חקוקים עליהם, ונתן אותם לקוזאק. עכשיו, הסוס שלו.
 
למחרת, הוא יצא מביתו הקטן שבכפר קלינובקה לעיר ברדיטשוב. בטוח ושמח ברווחים השמנים שמחכים לו. את הלילה שלפני היום הגדול הוא בילה בפונדק דרכים יוקרתי, בחדר הכי מפואר, עם האוכל הכי טוב. הוא גם הזמין להנאתו את הוודקה הכי יקרה. בקיצור, פרגן לעצמו ובגדול. אחרי שנת לילה נעימה ומפנקת, הוא קם ליום מלא בשמש, אכל ארוחת בוקר מפנקת ויצא לדרך כשהוא מוביל בגאווה את הסוס היפה שרכש מהקוזאק. לאורך כל הדרך אנשים לא יכלו להסתיר את התפעלותם מהסוס של הכפרי הפשוט, והלא מי יודע מה חכם. כולם החמיאו וזרקו לחלל האוויר הצעות מחיר מפתות. אבל הכפרי חשב לעצמו 'בשום פנים ואופן, את הדיל הטוב ביותר אעשה רק ביריד. זה ממש לא סוס רגיל!'
 
אמר והתנבא.
 
עוד מאמרים בנושא:
מה יש לי ביד?
21 נקודות לשמחה
מוכרחים? כן!
לוחמת התמורות
 
בלי להניד עפעף, ההצעה הראשונה שקיבל הייתה מסוחר סוסים שהיה ביריד: "100 מטבעות זהב!" בדיוק מה שרצה. אבל קול קטן לחש לו בראש: 'תגיד, אתה בסדר? אם סוחר הסוסים מציע לך סכום כזה בלי לבקש הנחה, זה אומר שאתה יכול למכור אותו עבור 200 מטבעות זהב ל-פ-ח-ו-ת! שמעת?'
 
ואז, בן אצולה, עשיר ומלא כבודה, שעבר במקום ושמע את השיחה בין סוחר הסוסים לכפרי, פתח את פיו ואמר: "אל תמכור אותו לסוחר הסוסים. אשלם לך 200 מטבעות זהב על הסוס, במזומן. כאן ועכשיו!"
 
הלסת שלו כמעט שנפלה ממקומה. הכפרי לא ידע מה לעשות עם עצמו. זה כפול ממה שציפה לקבל. אבל הקול הזה שמנקר לו בראש לא ויתר גם הפעם "אתה רציני? הוא חושב שאתה כפרי טיפש ואפשר לעבוד עליך עם הצעה עלובה שכזו. הסוס הזה שווה 400 מטבעות זהב ל-פ-ח-ו-ת! שמעת?"
 
באותו רגע הגיע ליריד קצין בכיר שבחיים, אבל בחיים, לא ראה סוס יפה כזה. בלי לחשוב פעמיים, הוא הכפיל את הסכום והציע לכפרי 400 מטבעות זהב.
 
ושוב הקול הזה, כאילו חיכה שמישהו יזרוק את הכפפה והוא מיד ירים אותה. "מה פתאום! השתגעת?! הסוס שווה 800 מטבעות זהב! 800!!! שמעת?!?"
 
ואז, מושל חשוב, מוקף ביועצים ועוזרים, הגיע ליריד, כמעט שנפל מהסוס כשראה את הסוס. "800 מטבעות זהב וסגרנו עניין" הציע, אבל הכפרי סירב. "אלף מטבעות זהב, טייק איט אור ליב איט…"
 
הסכום הזה היה פי 200 ממה ששילם באותו ערב לקוזאק, כלומר 20,000% רווחים!"
 
אבל הקול המעצבן שניקר לו בראש לא הרפה. "מה פתאום! הסוס הזה שווה 2000 מטבעות, לא רובל אחד פחות, הבנת?!?"
 
והסוס, כמו כל הסוסים, פתאום נהיה צמא. הוא הסתובב לאחור, למשאבת המים שהייתה באזור, כדי לשתות. ופתאום, נשאב לתוכה. הכפרי החל לצרוח כמו מטורף "הסוס שלי! הסוס שלי! איפה הסוס שלי?"
 
ופתאום, כבר לא היה שם סוחר סוסים, גם לא האציל, הקצין או המושל. כולם נעלמו כלא היו. רק כמה סוחרים עלובים, קשיי יום, התאספו סביב הכפרי הפשוט, והלא מי יודע מה חכם, וצעקו לו שישתוק. "שקט! טיפש שכמותך! אין פה שום סוס. איפה אתה רואה סוס? מה אתה צועק כאן באמצע השוק?"
 
הכפרי לא יכל לשלוט בעצמו. כל חלומות העושר שלו נשאבו באחת לתוך משאבת המים. הוא בכה כמו ילד קטן. "הסוס שלי… הסוס שלי…" וככל שהוא בכה וצעק, עוד סוחרים עניים התגודדו סביבו עם מטאטאים והחלו להכות אותו. ואחר כך, עזבו אותו לנפשו וחזרו איש איש לסחורתו. ופתאום, הסוס הוציא את הראש שלו מתוך משאבת המים, הסתכל על הכפרי ועשה קולות משונים: "הייייייי, חיייייייי. היייייייייייייייי"
 
"הנה הוא! הנה הסוס שלי!" צעק הכפרי. "הסוס שלי! הסוס שלי!"… הסוחרים העניים חזרו, אבל הפעם קבוצה עוד יותר גדולה, כולם עם מטאטאים בידיים והכו את הכפרי. "מטורף, צריך לשים אותך בבית משוגעים". אמרו, הכו והלכו. ושוב פעם, הסוס הוציא אות ראשו. "הייייייי, חיייייייי. היייייייייייייייי" ושוב פעם צעק הכפרי, ושוב פעם חזרו הסוחרים, הכו, צעקו. וזה חזר על עצמו עוד כמה פעמים, והכפרי לא היה מוכן להשלים עם העובדה שהסוס הזה הוא בעצם סוס אשליות. מתיחה מוצלחת של היצר הרע ועוד כמה שדונים רעים, שאותו כפרי פשוט, ולא מי יודע מה חכם, פשוט עשה להם את היום.
 
* * *
 
תגידו, כמה אנשים רצים אחרי סוס האשליות? הרבה. רצים ורצים אחרי תאוות ואשליות, חושבים להשיג עוד תענוג, עוד רווח, אבל הכל נבלע לתוך משאבת המים והסוס לא מפסיק לצחוק להם בפנים. גונב להם את החיים, את הזמן, את היעד של נשמתם.
 
רבי נחמן מברסלב היה, ועדיין, מוכיח את שומעיו בצורה מתוקה ועדינה, למשל עם סיפורי המעשיות העמוקות והמחכימות. אלה היו "המטאטאים" בהם השתמש כדי "להכות" את שומעיו. אבל היום, למה לחכות שהחיים יכו בנו בחוזקה? למה להמשיך להתעקש שיש כאן סוס, שהוא בעצם אשליה? למה להפוך את הלב והמוח לאורוות של סוסים דמיוניים? לא פעם נתקלתי באנשים שחצו את גיל 90 בלי לעשות אפילו חשבון נפש אחד בחייהם! לא מומלץ להיות אחד מהם.
 
בואו נשמח בחלקנו, נודה לבורא עולם על כל הטוב שהוא משפיע לנו. כן, גם על מה שנראה לנו "רע", מכיוון שהכל לטובה, ולטובתנו הנצחית. כי זה בדיוק מה שאנחנו צריכים. הקול המרושע שרודף אותנו כל היום הוא היצר הרע, שהגמרא ממשילה אותו לזבוב שמזמזם כל היום סביב האוזן שלנו, שלא מרפה מהניסיונות לשכנע אותנו שאלה לא החיים האמיתיים. אז תדעו לכם שמי שמקשיב לו אף פעם לא שמח בחלקו, הוא מלא תמיד במרירות ואכזבות. ויום אחד הוא יגלה שכל מה שהזבוב הזה אמר לו היה רק אשליות סוסיות. למה לחכות שזה יקרה?