בלי תרופות

איך החיים היו נראים בלי מחלות? בלי צורך בתרופות? נפלאים, נכון? ובכן, רבי נחמן מברסלב מסביר לנו (ליקוטי מוהר"ן, ח"ב) על כוחו הגדול של אדם העוסק בתפילה. ואם תשאלו איך זה קשור, אז הנה התשובה: מכיוון שהוא נותן את הכוח והחיות לכל העולמות ולכל הרפואות, וממילא הוא לא צריך לקחת תרופות להיות בריא! והנה דברים כהווייתם:
 
"וּכְשֶׁנִּגְאֶלֶת וְנִפְדֵּית הַתְּפִלָּה, אֲזַי נוֹפֵל כָּל הַדָּאקְטִירַיי, (רפואת הדוקטורים), כִּי אֵין צְרִיכִין לִרְפוּאוֹת. כִּי כָל הָרְפוּאוֹת (האמיתיות והבריאות) הֵם עַל יְדֵי עֲשָֹבִים, וְכָל עֵשֶֹב וָעֵשֶֹב מְקַבֵּל כֹּחַ מִכּוֹכָב וּמַזָּל הַמְּיֻחָד לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מִדְרָשׁ רַבָּה, בְּרֵאשִׁית, פָּרָשָׁה י): 'אֵין לְךָ כָּל עֵשֶֹב וָעֵשֶֹב שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב וּמַזָּל, שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדַל'. וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל מְקַבֵּל כֹּחַ מִכּוֹכָבִים שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְהָעֶלְיוֹן מֵהָעֶלְיוֹן מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁמְּקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַשָֹּרִים הָעֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בְּתִקּוּנֵי זֹהַר, תִּקּוּן מ"ד, ע"ט:): 'כָּל כּוֹכְבַיָּא לָוִין דָּא מִן דָּא, סִהֲרָא לָוֵי מִן שִׁמְשָׁא' וְכוּ', "כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ" וְכוּ' (קֹהֶלֶת ה'), וְהֵם כֻּלָּם בְּחִינַת לוֹוִים זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, עַד שֶׁמְּקַבְּלִים וְלוֹוִין מֵהַשָּרִים הָעֶלְיוֹנִים, וְהַשָּרִים מְקַבְּלִים מֵהָעֶלְיוֹנִים מֵהֶם, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, עַד שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים מִשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁהוּא דְּבַר ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ל"ג): "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשֹוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם". וְעַל כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִתְפִלָּה, אֵין צְרִיכִין לִרְפוּאַת הָעֲשָֹבִים, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת דְּבַר ה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל" (עיין שם).
 
על פי דברי רבי נחמן, אדם שאוחז בעבודת התפילה, שהיא בחינת דבר ה', הוא זה שלמעשה ממשיך את כל הכוחות והרפואות לתוך העשבים. ולא רק לעשבים אלא לממונים עליהם ולמעלה מהם, על הכוכבים, על השרים, גבוה מעל גבוה, עד לשורש ממש, כולם מקבלים את הכוח שלהם מאותו אדם שעוסק בתפילה. זו הסיבה שהוא לא צריך את העשבים לרפואתו. אדרבה, הם אלה שצריכים אותו כדי שיהיה לכם את הכוח לרפאות.
 
דבר נוסף שרבי נחמן מדבר בתורה זו הוא, שיש מחלות, לא על אף אחד מעם ישראל, שצומחות להן בסתר זמן מסוים לפני שמתגלות בפועל, ומי שמקושר לתפילה שהיא דבר ה', מקבל רפואה גם למחלות שעדיין לא התגלו, אלא רק צומחות בפנים. על זה אומר רבי נחמן את הפסוק (שמות, ט"ו): "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַֹמְתִּי בְּמִצְרַיִם לֹא אָשִֹים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ". ובלשון הזהב שלו: "וְהִקְשׁוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים: אִם לֹא יָשִֹים (מחלה) מַה צֹּרֶךְ לִרְפוּאָה? אֲבָל לְפִי הַנַּ"ל מְיֻשָּׁב הֵיטֵב. פֵּרוּשׁ: "כָּל הַמַּחֲלָה וְכוּ' לֹא אָשִֹים עָלֶיךָ", הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבִיא אוֹתְךָ לִידֵי מַחֲלָה כְּלָל, כִּי יְרַפֵּא אוֹתְךָ מִקֹּדֶם בְּעֵת צְמִיחַת הַמַּחֲלָה. וְזֶה: "כִּי אֲנִי ה' רוֹפְאֶךָ", 'אֲנִי ה'' דַיְקָא. הַיְנוּ בְּעֵת צְמִיחַת הַמַּחֲלָה, שֶׁאָז אֵין יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ, רַק 'אֲנִי ה'', אָז אֲרַפֵּא אוֹתְךָ עַל יְדֵי בְּחִינַת דְבַר ה', בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְלֹא יָבוֹא לִידֵי מַחֲלָה כְּלָל, כִּי יִתְרַפֵּא מִקֹּדֶם בְּעֵת צְמִיחָתוֹ כַּנַּ"ל, וְכָל זֶה תָּלוּי בְּתִקּוּן הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל…"
 
הנה לנו חיזוק גדול לעסוק באחד הדברים הכי יקרים וחזקים שבורא עולם נתן לנו – התפילה. וכמו על כל דבר בחיים, גם עליה צריך להתפלל, משם שיש בעבודת התפילה הסתרה גדולה, שהיא סיבת הגלות כולה – בכלליות ובפרטיות. זאת, משום שאם היינו עוסקים בה לא היה דבר שלא היינו משיגים ומתגברים עליו. אדרבה, היינו זוכים להמשיך את כל סוגי השפע הנצרכים לנו, בגשמיות ובעיקר ברוחניות, כמו שאומר רבי נחמן (תורה ק"ב): "וּבַמֶּה יְכוֹלִים לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע? עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת, כִּי הַתֵּבוֹת הֵם כֵּלִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע!". ומשפט זה כדאי מאוד שיהיה שגור בפינו, זכירתו תסייע לנו לתת את דעתנו לעבודת התפילה ולשפע שנשיג דרכה.
 
התפילה, היא הכלי העיקרי והחזק ביותר שעוזר לנו לעמוד בניסיונות ומצבים בעולם הזה, כמו שרבי נחמן כותב (שם, תורה ב, וכן מובא בקיצור ליקוטי מוהר"ן תורה ב'): "עיקר כלי זינו של איש הישראלי הוא התפילה וכל המלחמות שצריך האדם לכבוש, הן מלחמות היצר הרע הן שארי מלחמות עם המונעים והחולקים – הכל על ידי תפילה ומשם כל חיותו. על כן, מי שרוצה לזכות לקדושת ישראל באמת, צריך להרבות בתפילות ובקשות ושיחות בינו לבין קונו כי זה עיקר הכלי זין לנצח המלחמה!"
 
יש לנו גם את כלי הנשק העיקרי, אבל גם כלי הגנה ותקיפה במלחמה הגדולה ביותר – מלחמת היצר שלא נגמרת עד יומו האחרון של האדם.
 
חייל קרבי בלי מדים ונשק
 
לא מזמן ניגש אלי יהודי שגדל בעולם התורה. עמוס וגדוש בתורה מכף רגל ועד ראש. אולם נדהמתי לשמוע שהוא חי במשך שנים עם תחושת ריקנות, בלי שום קשר לתורה, בלי חיות, ובנוסף עובר עבירות חמורות. עכשיו הוא כבר מיואש מכל זה, מחיי השקר. הוא בכלל לא מבין איך הגיע למצב כזה, הרי הוא איש של תורה?
 
"אסביר לך בדיוק מה קורה איתך", התחלתי את דבריי. "תאר לך שלוקחים חייל בודד, בלי מדים, בלי נשק או מגן, ומציבים אותו בחזית הכי סוערת, מול צבא שלם שמצויד בכל סוגי הנשקים הכי משוכללים, בקיא בכל תכסיסי המלחמה המתקדמים ביותר, ואתה עומד לך שם חסר אונים מול הצבא הזה. זה די ברור מה קורה לחייל כזה, נכון? הצבא הגדול שמולו 'יעשה ממנו קציצות'… כך אתה נראה. אותו חייל בודד בלי נשק זה אתה, הצבא הגדול הזה הוא היצר הרע וחילותיו. כלי הנשק שלו הן תאוות ומידות רעות – פעם יירה עליך תאוות ניאוף, פעם את טילי הכעס וכן הלאה. ויפגיז אותך בלי הפסקה בפגזי ייאוש משוכללים. לא לימדו אותך שיש כלי אדיר שיכול מול צבא כזה על כל נשקיו – התפילה. לא לימדו אותך להילחם. אין לך את כוח התפילה. אז איך אתה מתכוון לעמוד מול אויב כזה? איך תגן על עצמך? איך תתקוף ותנצח, איך תכבוש יעדים, אם אין לך את כלי הנשק של איש הישראלי – את התפילה?
 
"אתה לא אשם במצבך. לא לימדו אותך להתפלל, אז מה אתה כבר יכול לעשות? 'אלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו!' – איזה עוד כוח יש לך חוץ מזה? גם מי שלימד אותך לאורך כל השנים לא אשם כי, מן הסתם, גם אותם לא לימדו שהתפילה היא כלי הנשק העיקרי שלנו. נכון, לימדו אותך להתפלל, אבל לא התפילה שרבי נחמן מדבר עליה – התפילה האישית (התבודדות) שהיא, כפי שהעיד עליה, "המעלה העליונה מן הכל". זאת הבעיה שכל עם ישראל מאז ומתמיד. הם לא הבינו ולא הפנימו את כוח של התפילה, לא חידדו במוחם שזה עיקר כלי הנשק לנצח בעזרתו את כל המלחמות. אז אתה לכאורה נראה חייל קרבי וגם מוצב בלב המערכה, אבל למעשה זה רק חיצוני. בפנים, אתה 'מת', בלי חשק ורצון, בלי תקווה. למה? כי אין לך את התפילה. עכשיו תלמד להתבודד ולהאריך בתפילה. עכשיו תתחיל לחיות".
 
רק מדברים אלה הוא התעורר באחת והיה ערוך ומוכן לעמוד על טיבו של כלי הנשק האדיר הזה שסיפרתי לו עליו. זה שישמש אותו בקרב של חייו.
 
כל התשובה והבחירה של האדם היא רק התפילה. בלעדיה, אין לו את הכוח לבחור במה בדבר הנכון והאמיתי, ולדחות את מה שלא, אין לו את הכוח להילחם, לשנות את כללי המשחק, את המידות והתאוות, ובפרט את תאוות הניאוף ופגם הברית, שעיקר התרופה להם היא התפילה, כמו שכותב רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות, יו"ד, הלכות נידה, הלכה ב): "כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל פְּגַם הַבְּרִית הוּא שֶׁיִּתְגַּבֵּר וְיִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז וְיַעְתִּיר וְיַפְצִיר לַה' יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי עִקַּר פְּגָם שֶׁלּוֹ הוּא בָּאֱמוּנָה. וְעַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל יְדֵי אֱמוּנָה, וְהָעִקָּר שֶׁיַּשְׁלִיךְ שִֹכְלוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵֹכֶל כְּלָל וְיִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבַד בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבַצַּדִּיקִים בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת כְּדֶרֶךְ הַהֲמוֹן עַם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי חָכְמוֹת כְּלָל, וְאָז יִזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל פְּגָמָיו, בְּוַדַּאי בְּלִי סָפֵק וְיִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אָמֵן."
 
דברים אלה, כמו שמעיד רבי נתן על עצמו, הם אלה שחיזקו אותו בתחילת ההתקרבות שלו לרבו – רבי נחמן, אז שוחח איתו והניח את ידו על כתפו ואמר לו שהוא צריך להתרגל לדבר עם בורא עולם כמו עם חבר טוב. ואלה דברי רבי נתן (מתוך הספר ימי מוהרנ"ת): "…וְאַחַר-כָּךְ יָצָא עִמּוֹ מֵהַבַּיִת וְהָלַךְ עִמּוֹ בַּחוּץ אָנֶה וָאָנָה אֵצֶל בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל דְּשָׁם, וְדִבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה דְבָרִים הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהֶחֱיָה אוֹתוֹ מְאד, וּבְאֶמְצַע הַשִּׂיחָה לְקָחוֹ אַדְמוּ"ר זַצַ"ל בְּיָדָיו הַקְּדוֹשׁוֹת סְבִיב כְּתֵפָיו, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "וּבִכְלָל, טוֹב מְאד שֶמְּשִיחִין אֶת הַלֵּב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁמְּשִיחִין אֶת הַכּל לִפְנֵי יְדִיד טוֹב אֲמִתִּי". וּמִיָּד נִכְנְסוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים בִּלְבָבוֹ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת מַמָּשׁ, וְהֵבִין תֵּכֶף שֶׁעַל-יְדֵי עֵצָה זאת, בְּוַדַּאי יִהְיֶה נַעֲשֶה אִישׁ כָּשֵׁר כָּרָאוּי; כִּי כָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת, שֶׁיְּסַבֵּב הַבַּעַל-דָּבָר בְּדַעְתּוֹ וְכָל מִינֵי מְנִיעוֹת שֶׁיִּמְנְעֵהוּ – כֻּלָּם יְסַפֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים עַל כָּל דָּבָר, שֶׁיַּעַזְרוֹ לִהְיוֹת כָּרָאוּי לָאִישׁ הַיִּשְרְאֵלִי, וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים קֵרְבוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִתְקָרְבוּת גְּדוֹלָה מְאד".
 
מה אתה כבר יכול לעשות כשתוקפים אותך בלבולים ומחשבות רעות? הרי לא אתה הזמנת את כל זה נכון? גם לא קנית אותם במבצע בסופר. אלא, היצר הרע מתגבר על האדם ואין לו שום שליטה על זה, אבל כשמתפלל – זה סיפור אחר. הוא יודע שהוא יכול לדבר עם הבורא ולספר לו את כל מה שיש בליבו, את מה שעובר עליו, את המחשבות, ובורא עולם בודאי יעזור לו – בהכל! וזאת הגאולה שלו. המשיח שלו כבר הגיע.