למה לסבול? יש אמנזיה סלקטיבית

אמנזיה סלקטיבית? מה, רק ללחוץ
על כפתור ה- 'delete'במוח בכל פעם
שלא מרגיש לנו נוח ונעים כשמשהו
צף על פני השטח וזהו, לא סובלים?
 
 
חשבתם פעם למה בזמנים הכי קשים היצר הרע מופיע בזירה במלוא הדרו, מזכיר לנו את כל הבעיות, את תשלום המשכנתא שחזר כבר פעם שנייה, או את החוויות הקשות מלפני שמונה שנים? התשובה לא מצריכה להפעיל יותר מדי את המוח: ברגע שאנו עושים פעולה או משהו רוחני יקר – שאמור לקרב אותנו לבורא עולם – הוא שם. מפריע בכל דרך ואמצעי שברשותו. ולא, הוא לא רוצה שנתפלל, הוא בכלל לא מעוניין שיהיה לנו קשר עם בורא עולם, הוא לא רוצה שום דבר חיובי כזה או אחר. מה כן? עצבות, דיכאון, ייאוש ושות' הם חלק מהרשימה שיציע לנו בשמחה ובשנאה.
 
ואתם בטח שואלים, למה בורא עולם נתן לו חופש פעולה כזה? רבי שמעון בר יוחאי עונה לנו על השאלה בצורת משל קצרצר: המלך קרא לבנו הנסיך, יורש העצר. הוא אמר לו שהוא יהיה מלך כל זמן שישמור על הקדושה האישית שלו. ומה עשה בינתיים? הזמין יצאנית ושילם לה סכום נאה כדי שתפתה את בנו, והבטיח לה בונוס שמן אם היא תצליח…
 
מה, זה מה שהמלך רוצה? שהיצאנית תצליח במשימה? ברור שלא. אבל כדי להראות לעולם שבנו ראוי להיות מלך הוא חייב לבחון אותו. וככל שהמבחן יהיה קשה יותר, כך ייראה ערכו ושוויו של בן המלך, כשיעבור את המבחן.
 
על אותו משקל, בורא עולם בוחן כל אחד ואחת מאיתנו. התפילה והתורה יקרות ובעלות ערך רב, לא הדברים האלה שבאים בקלות. ליצר הרע ניתן חופש פעולה לאתגר ולנסות אותנו עם מחשבות שמטרידות ומסיחות אותנו מהמטרה העיקרית שלנו. אבל, וכאן נכנס אבל גדול, בורא עולם נתן לנו מתנה אדירה כדי להגן על עצמנו מהמלכודות של היצר, והיא נקראת אמנזיה סלקטיבית (שכחה סלקטיבית).
 
איך זה עובד?
 
אז ככה, רבי נחמן מברסלב אמר פעם אחת לתלמידיו שהעולם בז לשכחה. כמובן אנחנו צריכים להגן על הזיכרון שלנו שישמש אותנו ללימוד התורה ולעבודת השם, ובכלל, לכל תחום בחיינו. אבל אם נזכור את כל הדברים 'הלא טובים' שעשינו בחיים, את כל המרירות שליוותה אותם, הם לא יפסיקו להטריד אותנו וימנעו מאיתנו להתקדם הלאה. לכן זה טוב, ואפילו טוב מאוד, שאדם ישכח מהם. הם רק מבלבלים ומסיחים אותנו מהשמחה. ברגע שההתנסות הלא נעימה נגמרה שימו אותה בצד, כך מציע רבי נחמן (שיחות הר"ן, כו).
 
רבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק מרחיב את הנושא ואומר (ליקוטי עצות, סימן זיכרון, ט): ובעיקר, בזמן התפילה הן באות, המחשבות הטורדניות, שפתאום צפות על פני השטח ומסיחות את דעתו של האדם מהתפילה וכוונותיה. מה עושים? הפתרון פשוט! אל תחשבו עליהן כלל! תשכחו מכל הדאגות, מכל חטאי העבר, ומכל הבעיות והכישלונות…
 
קל יותר לומר מאשר לעשות? איך נוכל ליהנות מהתרופה, אחת מיני רבות, אותה מציע רבי נחמן בבית המרקחת שלו – האמנזיה הסלקטיבית? מה, רק ללחוץ על כפתור ה- 'delete'במוח שלנו בכל פעם שלא מרגיש לנו נוח ונעים כשמשהו צף בזיכרון?
 
ורבי נתן ממשיך ונותן לנו את הפתרון המושלם, על פי משנתו של רבו – רבי נחמן מברסלב: שעה אחת ביום. זהו. ובשעה הזו דברו עם בורא עולם על ה-כ-ל! "העלו באוב" את כל מה שמטריד אתכם, את כל מה שמפריע לכם. אבל היו כנים, זה תנאי חשוב בשיחה הזו, גם אם תרגישו מובכים ואפילו כואבים. אל תשכחו, אתם מדברים עם בורא עולם, אבא שבשמים שאוהב אתכם בלי שום תנאי! הטריק הוא, כשאנו מאפשרים לעצמנו להעלות את העבר על פני השטח, את מה שמפריע לנו שם, את הזיכרונות הלא נעימים, במשך שעה ביום, נוכל לשכוח אותם בצורה סלקטיבית ב-23 שעות הבאות, כך נאפשר לעצמנו לתפקד ולהתקדם בתהליך הצמיחה הרוחנית שלנו, בלי משקל עודף של משקעים על הצוואר.
 
אין תענוג גדול יותר מלשכוח את הדאגות והחרדות, את הזיכרונות הלא נעימים, את החטאים, שעפים ומזמזמים לנו כמו יתושים באוזן כל היום. ברגע שנשתמש באמנזיה הסלקטיבית, כמו שכתוב בהוראות הרופא, שהיא מתנה אדירה, ברכה של ממש, נהיה חופשיים. נוכל לעסוק בתיקון נשמתנו, בעבודת השם, ובכל תחום בחיינו בשמחה ועם חיוך גדול על הפנים.
 
וכשאנחנו מחייכים, אנחנו מאירים. וכשאנחנו מאירים, כולם רוצים להיות חברים שלנו. כל זה במחיר חסר תקדים – שעה אחת ביום!
 
נסו, אתם תאהבו את זה.